ממלכת הזוהר › זוהר › מצורע › מאמר 16: שני עפרים של האילת - סוד אברהם ויצחק שפגשו את יעקב ופחד יצחק › פיסקה 2 (נו ע"ב)

רבי אלעזר רואה דיוקן אביו המאשר שאברהם ויצחק פגשו יעקב ונשמות צדיקים מצילות

מצורע · שני עפרים של האילת - סוד אברהם ויצחק שפגשו את יעקב ופחד יצחק · מאמר 16 · פיסקה 2 · דף נו ע"ב

לשון הזוהר

אִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָא, וְשָׁמַע הַהוּא קָלָא דְּאָמַר: אַבְרָהָם וְיִצְּחָק הֲווֹ. נָפַל עַל אַנְפּוֹי וְחָמָא דִּיּוּקְנָא דַּאֲבוֹי. אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, שָׁאִילְנָא וַאֲתִיבוּנָא, דְּאַבְרָהָם וְיִצְּחָק הֲווֹ, דְּעָרְעוּ לְיַעֲקֹב כַּד אִשְׁתְּזִיב מִלָּבָן. אָמַר לֵיהּ בְּרִי, פּוּק (ס"א פסקך) פִּתְקָךְ, וְסָב סְבָתֵךְ, פּוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן הֲוָה. וְלָא דָּא הִיא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא לְכָל צַּדִּיקַיָּא נִשְׁמָתְהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּא מְעַרְעִין קֳדָמוֹהִי לְשֵׁיזָבוּתֵיהּ, וְאִינּוּן מַלְאֲכֵיא קַדִישֵׁי עִלָּאֵי.

תרגום

הִתְרַחֵשׁ לוֹ נֵס, וְשָׁמַע אוֹתוֹ קוֹל שֶׁאוֹמֵר: אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָיוּ. נָפַל עַל פָּנָיו וְרָאָה אֶת דְּיוֹקַן אָבִיו. אָמַר לוֹ, אַבָּא, שָׁאַלְתִּי וֶהֱשִׁיבוּנִי, שֶׁאַבְרָהָם וְיִצְחָק הֵם שֶׁפָּגְשׁוּ אֶת יַעֲקֹב כְּשֶׁנִּצַּל מִלָּבָן. אָמַר לוֹ, בְּנִי, הוֹצֵא אֶת (פסקך) פִּתְקְךְ, וְקַח אֶת דִּבְרֵי אָבִיךְ הַזָּקֵן, פֶּה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת הָיָה. וְלֹא רַק זֶה בִּלְבַד, אֶלָּא אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים פּוֹגְשׁוֹת נְשָׁמוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵיהֶם לְהַצָּלָתָם, וְהֵם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אתרחיש ליה ניסא, ושמע ההוא קלא דאמר: אברהם ויצחק הוו. נפל על אנפוי וחמא דיוקנא דאבוי. אמר ליה, אבא, שאילנא ואתיבונא, דאברהם ויצחק הוו, דערעו ליעקב כד אשתזיב מלבן. אמר ליה ברי, פוק (ס"א פסקך) פתקך, וסב סבתך, פום ממלל רברבן הוה. ולא דא היא בלחודוי, אלא לכל צדיקיא נשמתהון דצדיקיא מערעין קדמוהי לשיזבותיה, ואינון מלאכיא קדישי עלאי.

התרגום: התרחש לו נס, ושמע אותו קול שאומר: אברהם ויצחק היו. נפל על פניו וראה את דיוקן אביו. אמר לו, אבא, שאלתי והשיבוני, שאברהם ויצחק הם שפגשו את יעקב כשנצל מלבן. אמר לו, בני, הוצא את (פסקך) פתקך, וקח את דברי אביך הזקן, פה מדבר גדולות היה. ולא רק זה בלבד, אלא את כל הצדיקים פוגשות נשמות של צדיקים לפניהם להצלתם, והם מלאכים קדושים עליונים.

מן המפרשים

הסולם: אתרחיש ליה ניסא וכו׳: קרה לו נס, ושמע קול ההוא שאמר, אברהם ויצחק היו, נפל על פניו וראה צורת אביו, אמר לו אבי, שאלתי על ב׳ העופרים, והשיב לי, שאברהם ויצחק היו, שפגעו ביעקב כשניצל מלבן. אמר לו בני, הוצא את הכריתה שלך, וקח את…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר