ממלכת הזוהר › זוהר › מצורע › מאמר 15: ויצא הראשון אדמוני - סוד טפת עשו ויעקב ודוד וכתר ירושלים לעתיד › פיסקה 3 (נו ע"א)

צריך אדם לכון ברצון רבונו להוציא בנים קדושים - יצחק התכון בקדשה ובסיום המקום

מצורע · ויצא הראשון אדמוני - סוד טפת עשו ויעקב ודוד וכתר ירושלים לעתיד · מאמר 15 · פיסקה 3 · דף נו ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא תָּנֵינָן, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהּ, בְּגִין דְּיִפּוּק בְּנִין קַדִּישִׁין לְעָלְמָא. וְאִי תֵּימָא, יִצְחָק לָא אִתְכַּוָּון - לָאו הָכֵי, אֶלָּא אִתְכַּוָּון בִּקְדוּשָּׁה, וְאִתְכַּוָּון בְּסִיוּמָא דְּהַהוּא אֲתַר, וְאִשְׁתְּכַח כַּד נָפַק הַהִיא טִפָּה קַדְמָאָה, בְּהַהוּא אֲתַר מַמָּשׁ, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר׳.

תרגום

וְעַל כָּךְ שָׁנִינוּ, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְכַוֵּן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּרָצוֹן שֶׁל רִבּוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא בָנִים קְדוֹשִׁים לָעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיִּצְחָק לֹא הִתְכַּוֵּן - לֹא כָּךְ, אֶלָּא הִתְכַּוֵּן בִּקְדֻשָּׁה, וְהִתְכַּוֵּן בַּסִּיּוּם שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְנִמְצָא כְּשֶׁיָּצְאָה אוֹתָהּ טִפָּה רִאשׁוֹנָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם מַמָּשׁ, וְלָכֵן כָּתוּב, ׳כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא תנינן, דבעי בר נש לכוונא בההיא שעתא, ברעותא דמאריה, בגין דיפוק בנין קדישין לעלמא. ואי תימא, יצחק לא אתכוון - לאו הכי, אלא אתכוון בקדושה, ואתכוון בסיומא דההוא אתר, ואשתכח כד נפק ההיא טפה קדמאה, בההוא אתר ממש, ועל דא כתיב, ׳כלו כאדרת שער׳.

התרגום: ועל כך שנינו, שצריך אדם לכון באותה שעה ברצון של רבונו, כדי שיוציא בנים קדושים לעולם. ואם תאמר שיצחק לא התכון - לא כך, אלא התכון בקדשה, והתכון בסיום של אותו מקום, ונמצא כשיצאה אותה טפה ראשונה באותו מקום ממש, ולכן כתוב, ׳כלו כאדרת שער׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: אלא אתכוון בקדושה פי' שיצחק בשעת תשמיש היה מהרהר באילן הקדוש וכשסיים והיה מהרהר בקליפה שהוא סיום הקדוש' אזי יצאה טיפת עשו. ואח"כ חזר להרהר בקדושה ואז יצאה טיפת יעקב שהיא שניי'. ומכאן ראיה למ"ש הרב ע"ש א"ח שמותר להרהר בדברי…

הסולם: ועל דא תנינן וכו׳: וע״כ למדנו, שאדם צריך לכוון בשעה ההיא, של הזווג, ברצון רבונו, כדי שיצאו ממנו לעולם בנים קדושים. ואם תאמר, יצחק לא נתכוון בקדושה. אינו כן, אלא שנתכוון בקדושה, ונתכוון בסיום מקום ההוא, דקו שמאל, ושם מתחילים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר