בלשון הרע שאמר הנחש לאשה גרם מיתה לעולם - זו חרב לה זאת תורת המצרע
מצורע · זאת תהיה תורת המצרע - סוד חרב לשון הרע וגזרת המות על העולם · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף נב ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא דְּאָמַר נָחָשׁ לְאִתְּתָא, גָּרִים לְאִתְּתָא, וּלְאָדָם, לְמִגְזַר עָלַיְיהוּ מִיתָה, וְעַל כָּל עָלְמָא בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא כְּתִיב, ׳וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה׳ (תהילים נז, ה) - בְּגִין כָּךְ, ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב׳ - מִפְּנֵי לִישָׁנָא בִּישָׁא. ׳כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב׳ - מַאי ׳כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב׳. דָּא ׳חֶרֶב לַיהו"ה׳. דִּתְנָן, חֶרֶב אִית לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּבֵיהּ דָּאִין לְחַיָּיבַיָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳חֶרֶב לַיהו"ה מָלְאָה דָם׳ (ישעיהו לד, ו) - ׳וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר׳ - וּבְגִין כָּךְ ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן׳, שַׁדִּין כְּתִיב, בְּגִין דְּתֵדְעוּן דְּהָכִי אִתְּדָּן. מַאן דְּאִית לֵיהּ חֶרֶב בְּלִישָׁנֵיהּ, אִזְדְּמַן לֵיהּ חֶרֶב (ס"א אחדן בההוא חרב) דְּשָׁצֵי כֹּלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע׳.
תרגום
בֹּא רְאֵה, בַּלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁאָמַר הַנָּחָשׁ לָאִשָּׁה, גָּרַם לָאִשָּׁה וּלְאָדָם לִגְזֹּר עֲלֵיהֶם מִיתָה וְעַל כָּל הָעוֹלָם. בְּלָשׁוֹן הָרָע כָּתוּב, ׳וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה׳ (תהלים נז, ה) - מִשּׁוּם כָּךְ, ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב׳ (איוב יט, כט) - מִפְּנֵי לָשׁוֹן הָרָע. ׳כִּי חֵמָה עֲונוֹת חָרֶב׳ - מַהוּ ׳כִּי חֵמָה עֲונוֹת חָרֶב׳? זוֹ חֶרֶב לַה'. שֶׁשָּׁנִינוּ, יֵשׁ להקב"ה חֶרֶב שֶׁבָּהּ הוּא דָּן אֶת הָרְשָׁעִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם׳ (ישעיה לד) - ׳וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר׳ (דברים לב, מב) - וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲונוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן, שַׁדִּין׳ - כָּתוּב, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁכָּךְ נִדּוֹן. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֶרֶב בִּלְשׁוֹנוֹ, מִזְדַּמֶּנֶת לוֹ חֶרֶב (נִדּוֹן בְּאוֹתָהּ חרב) שֶׁמַּשְׁמִידָה הַכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זֹּאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע׳ (ויקרא יד, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בלישנא בישא דאמר נחש לאתתא, גרים לאתתא, ולאדם, למגזר עלייהו מיתה, ועל כל עלמא בלישנא בישא כתיב, ׳ולשונם חרב חדה׳ (תהילים נז, ה) - בגין כך, ׳גורו לכם מפני חרב׳ - מפני לישנא בישא. ׳כי חמה עונות חרב׳ - מאי ׳כי חמה עונות חרב׳. דא ׳חרב ליהו"ה׳. דתנן, חרב אית ליה לקודשא בריך הוא, דביה דאין לחייביא. הדא הוא דכתיב, ׳חרב ליהו"ה מלאה דם׳ (ישעיהו לד, ו) - ׳וחרבי תאכל בשר׳ - ובגין כך ׳גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון׳, שדין כתיב, בגין דתדעון דהכי אתדן. מאן דאית ליה חרב בלישניה, אזדמן ליה חרב (ס"א אחדן בההוא חרב) דשצי כלא. הדא הוא דכתיב ׳זאת תהיה תורת המצורע׳.
התרגום: בא ראה, בלשון הרע שאמר הנחש לאשה, גרם לאשה ולאדם לגזר עליהם מיתה ועל כל העולם. בלשון הרע כתוב, ׳ולשונם חרב חדה׳ (תהלים נז, ה) - משום כך, ׳גורו לכם מפני חרב׳ (איוב יט, כט) - מפני לשון הרע. ׳כי חמה עונות חרב׳ - מהו ׳כי חמה עונות חרב׳? זו חרב לה'. ששנינו, יש להקב"ה חרב שבה הוא דן את הרשעים. זהו שכתוב, ׳חרב לה' מלאה דם׳ (ישעיה לד) - ׳וחרבי תאכל בשר׳ (דברים לב, מב) - ומשום כך ׳גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון, שדין׳ - כתוב, כדי שתדעו שכך נדון. מי שיש לו חרב בלשונו, מזדמנת לו חרב (נדון באותה חרב) שמשמידה הכל. זהו שכתוב ׳זאת תהיה תורת המצרע׳ (ויקרא יד, ב).
מן המפרשים
הסולם: ת״ח בלישנא בישא וכו׳: בוא וראה, בלשון הרע שאמר הנחש אל האשה, גרם אל האשה ולאדם שנגזר עליהם מיתה ועל כל העולם. בלשון הרע כתוב, ולשונם חרב חדה. משום זה, גורו לכם מפני חרב דהיינו מפני לשון הרע. כי חמה עונות חרב. מהו כי חמה עונות…
נפש דוד: הה"ד זאת תהיה תורת המצורע: כדמפרש ואזיל ר' יהודא להלן נ"ג א' זאת ודאי לקבליה כו'. ר"ל המלכות שנקראת "חרב לה'" כדמפרש ואזיל להלן בארוכה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: