הרשעים קשי עורף גם בצאתם מן העולם
לך לך · ׳וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳ - מהליכה ליום הדין ופרידת לוט · מאמר 8 · פיסקה 5 · דף עט ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָה דְחַיָּיבַיָא אַקְשֵׁי קְדַל בְּהַאי עָלְמָא הָכִי נָמֵי אֲפִלּוּ בְּשַׁעְתָּא דְּבָעֵי לְנַפְקָא מֵהַאי עָלְמָא אַקְשֵׁי קְדַל. בְגִין כָּךְ זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּיָלִיף בְּהַאי עָלְמָא אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין לְמֵיהַךְ בְּהוּ. וְחַיָּיבָא אַף עַל גַּב דְּאִסְתַּכַּל בְּהַנֵּי (נ"א דאשתדל בהדי) צַדִּיקַיָיא אַקְשֵׁי קְדַל וְלָא בָּעֵי לְמֵילַף. וּבְגִין כָּךְ אִית לֵיהּ לְצַדִּיקָא לְמִתְקַף בֵּיהּ וְאַף עַל גַּב דְּחַיָּיבָא אַקְשֵׁי קְדַל הוּא לָא יִשְׁבּוֹק לֵיהּ וְאִית לֵיהּ לְאַתְקָפָא בִּידֵיהּ וְלָא יִשְׁבּוֹק לֵיהּ. דְּאִי יִשְׁבּוֹק לֵיהּ יְהַךְ וְיַחֲרִיב עָלְמָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה כַּמָּה הָרְשָׁעִים קְשֵׁי עֹרֶף בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ גַּם אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם קְשֵׁי עֹרֶף. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁלּוֹמֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶת דַּרְכֵי הקב"ה כְּדֵי לָלֶכֶת בָּהֶם. וְהָרָשָׁע, אַף עַל פִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ (נָא שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל עִם) הַצַּדִּיקִים, מַקְשֶׁה עֹרֶף וְלֹא רוֹצֶה לִלְמֹד. וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ לַצַּדִּיק לְהַחֲזִיק בּוֹ. וְאַף עַל גַּב שֶׁהָרָשָׁע מַקְשֶׁה עֹרֶף הוּא, לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ וְלֹא יַעֲזב אוֹתוֹ. כִּי אִם יַעֲזב אוֹתוֹ, יֵלֶךְ וְיַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כמה דחייביא אקשי קדל בהאי עלמא הכי נמי אפלו בשעתא דבעי לנפקא מהאי עלמא אקשי קדל. בגין כך זכאה הוא בר נש דיליף בהאי עלמא ארחוי דקודשא בריך הוא בגין למיהך בהו. וחייבא אף על גב דאסתכל בהני (נ"א דאשתדל בהדי) צדיקייא אקשי קדל ולא בעי למילף. ובגין כך אית ליה לצדיקא למתקף ביה ואף על גב דחייבא אקשי קדל הוא לא ישבוק ליה ואית ליה לאתקפא בידיה ולא ישבוק ליה. דאי ישבוק ליה יהך ויחריב עלמא.
התרגום: בא ראה כמה הרשעים קשי ערף בעולם הזה, כך גם אפלו בשעה שרוצים לצאת מן העולם הזה הם קשי ערף. משום כך אשרי האיש שלומד בעולם הזה את דרכי הקב"ה כדי ללכת בהם. והרשע, אף על פי שמסתכל באלו (נא שמשתדל עם) הצדיקים, מקשה ערף ולא רוצה ללמד. ומשום כך יש לצדיק להחזיק בו. ואף על גב שהרשע מקשה ערף הוא, לא יעזב אותו, ויש לו להחזיק בידו ולא יעזב אותו. כי אם יעזב אותו, ילך ויחריב את העולם.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח כמה דחייביא: בוא וראה כמו שהרשעים הם קשי עורף בעולם הזה, כן אפילו בשעה שעומדים לצאה מעולם הזה מקשים עורף. משום זה, אשרי הוא האדם, הלומד בעולם הזה דרכיו של הקב"ה כדי ללכת בהם. והרשע, אע"פ שמסתכל באלו הצדיקים, הוא מקשה ערפו…