ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 7: ׳לך לך מארצך וממולדתך׳ - סוד יציאת אברהם כמהלך הנשמה נגד הנחש › פיסקה 6 (עח ע"ב)

׳בהיר הוא בשחקים׳ - דבקות אברהם באור העליון

לך לך · ׳לך לך מארצך וממולדתך׳ - סוד יציאת אברהם כמהלך הנשמה נגד הנחש · מאמר 7 · פיסקה 6 · דף עח ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם׳ (איוב לז, כא) - ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר׳ - אֵימָתַי, בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ׳ - ׳בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים׳ - דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַדְבָּקָא לֵיהּ לְאַבְרָהָם בְּהַהוּא אוֹר דִּלְעֵילָא וּלְאַנְהָרָא תַּמָּן.

תרגום

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם׳ (שם לז, כא) - ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר׳ (איוב לז, כא) - מָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם ׳לֶךְ לְךְ מֵאַרְצְךְ וּמִמּוֹלַדְתְּךְ וּמִבֵּית אָבִיךְ׳ (בראשית יב, א) - ׳בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים׳ - שֶׁרָצָה הקב"ה לְהַדְבִּיק אֶת אַבְרָהָם בָּאוֹר הַהוּא שֶׁלְּמַעְלָה וּלְהָאִיר שָׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו פתח ואמר, ׳ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׳ (איוב לז, כא) - ׳ועתה לא ראו אור׳ - אימתי, בשעתא דאמר קודשא בריך הוא לאברהם ׳לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך׳ - ׳בהיר הוא בשחקים׳ - דבעא קודשא בריך הוא לאדבקא ליה לאברהם בההוא אור דלעילא ולאנהרא תמן.

התרגום: עוד פתח ואמר, ׳ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׳ (שם לז, כא) - ׳ועתה לא ראו אור׳ (איוב לז, כא) - מתי? בשעה שאמר הקב"ה לאברהם ׳לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך׳ (בראשית יב, א) - ׳בהיר הוא בשחקים׳ - שרצה הקב"ה להדביק את אברהם באור ההוא שלמעלה ולהאיר שם.

מן המפרשים

אור החמה: ועתה לא ראו אור אימתי מלת ועתה קא דייק אימתי נאמר ועתה. בההוא אור דלעילא במלכות שיהיה מאיר בה וזהו בהיר הוא בשחקים שהאור הזה התחתון שהוא אברהם העלהו להיותו בהיר בשחקים מלכות ומלת שחקים לא דוקא דשחקים הם בנצח והוד אלא בלשון…

אור יקר: לך לך מארצך ׳וממולדתך, בהיר הוא בשחקים, דבעא קב״ה לאדבקא ליה לאברהם בההוא אור דלעילא ולאנהרא תמן, ורוח עברה ותטהרם דהא לבתר תבו בתיובתא תרח וכל בני ביתיה וכל בני מאתיה, דכתיב.

הסולם: תו פתח ואמר, ועתה לא ראו אור: ושואל אימתי היה זה. ואומר שזה היה, בשעה שאמר הקב"ה לאברהם לך לך וגו'. כי לאחר שאברהם יצא מהם, לא ראו יותר אור, בהיר הוא בשחקים, סובב על אברהם שרצה הקב"ה להדביק את אברהם באור העליון שיאיר שם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: