׳לך לך מארצך וממולדתך׳
סוד יציאת אברהם כמהלך הנשמה נגד הנחש
קושיית רבי אלעזר - למה נאמר לך לך לאברהם לבדו
רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, זֶה שֶׁכָּתוּב ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ׳ - כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ לָלֶכֶת, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר לוֹ שֶׁכֻּלָּם יֵצְאוּ?
בלשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, וְהֲוָה עִמֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, הַאי דִּכְתִיב ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ׳ - כֵּיוָן דְּכֻלְהוּ נָפְקוּ לְמֵהַךְ, אַמַּאי לָא אִתְּמָר לֵיהּ דְּכֻלְהוּ יִפְקוּן.
תשובת תרח והתעוררותו - מדוע לא נאמר לכו לכם
שֶׁהֲרֵי אַף עַל גַּב שֶׁתֶּרַח הָיָה עוֹבֵד לַעֲבוֹדָה זָרָה, כֵּיוָן שֶׁהִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת טוֹבָה לָצֵאת עִם אַבְרָהָם, וְרָאִינוּ שֶׁהקב"ה מְרֻצֶּה מִתְּשׁוּבַת הָרְשָׁעִים, וְהִתְחִיל לָצֵאת, לָמָּה לֹא כָתוּב ׳לְכוּ לָכֶם׳? לָמָּה לְאַבְרָהָם לְבַדּוֹ ׳לֶךְ לְךָ׳?
בלשון הזוהר
דְּהָא אַף עַל גַּב דְּתֶרַח הֲוָה פָּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה, כֵּיוָן דְּאִתְעַר בְּאִתְעֲרוּתָא טָבָא לְמֵיפַק בַּהֲדֵיהּ דְּאַבְרָהָם, וְחָמִינָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בִּתְיוּבְתָּא דְּחַיָּיבַיָּא וּשְׁרָא לְמֵיפַק, אַמַּאי לָא כְּתִיב ׳לְכוּ לָכֶם׳. אַמַּאי לְאַבְרָהָם בִּלְחוֹדוֹי ׳לֶךְ לְךָ׳.
יציאת תרח מפחד ההריגה - לא מתוך תשובה אמיתית
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם תֹּאמַר שֶׁתֶּרַח, כְּשֶׁיָּצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים, זֶה הָיָה כְּדֵי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה - לֹא כָּךְ! אֶלָּא כְּשֶׁיָּצָא, יָצָא לְהִנָּצֵל, שֶׁכָּל בְּנֵי אַרְצוֹ רָצוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם, הָיוּ אוֹמְרִים לְתֶרַח: אַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ מַטְעֶה אוֹתָנוּ בַּפְּסִילִים הַלָּלוּ, וּמִתּוֹךְ הַפַּחַד שֶׁלָּהֶם יָצָא תֶּרַח, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְחָרָן לֹא יָצָא מִשָּׁם אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יהו"ה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט׳, וְאִלּוּ תֶרַח לֹא כָתוּב (בּוֹ וַיֵּלֶךְ, אֶלָּא וַיֵּצֵא).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי תֵימָא דְּתֶרַח, כַּד נָפַק מֵאוּר כַּשְׂדִּים, בְּגִין לְאַהְדְּרָא בִּתְשׁוּבָה הֲוָה - לָאו הָכִי. אֶלָּא כַּד נָפַק, לְאִשְׁתְּזָבָא נָפַק, דְּהֲווּ כֻּלְהוּ בְּנֵי אַרְעֵיהּ בָּעָאן לְמִקְטְלֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּאִשְׁתְּזִיב אַבְרָהָם, הֲווּ אָמְרֵי לֵיהּ לְתֶרַח: אַנְתְּ הוּא דְּהֲוֵית מַטְעֵי לָן בְּאִלֵּין פְּסִילִין, וּמִגּוֹ דַּחֲלָא דִלְהוֹן נָפַק תֶּרַח, כֵּיוָן דְּמָטָא לְחָרָן לָא נָפַק מִתַּמָּן לְבָתַר, דִּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יהו"ה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט׳, וְאִילוּ תֶּרַח לָא כְתִיב (בֵּיהּ וַיֵּלֶךְ, אֶלָּא וַיֵּצֵא).
׳ויימנע מרשעים אורם׳ - אברהם אורם של נמרוד ובני דורו
פָּתַח וְאָמַר, וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים ׳אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר׳ (איוב לח, טו) - הַפָּסוּק הַזֶּה הֱקִימוּהוּ, אֲבָל ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ - זֶה נִמְרוֹד וּבְנֵי דוֹרוֹ שֶׁיָּצָא אַבְרָהָם מֵהֶם, שֶׁהָיָה ׳אוֹרָם׳. ׳וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר׳ - זֶה נִמְרוֹד.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיִּמָּנַע מֵרְשָׁעִים׳ ׳אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר׳ (איוב לח, טו) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, ׳וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר׳ - דָּא נִמְרוֹד.
אורם של תרח ובני ביתו - אברהם המאיר לדורות הבאים
דָּבָר אַחֵר: ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ (איוב לח, טו) - זֶה תֶרַח וּבְנֵי בֵיתוֹ. ׳אוֹרָם׳ - זֶה אַבְרָהָם, לֹא כָתוּב הָאוֹר אֶלָּא ׳אוֹרָם׳, שֶׁהָיָה עִמָּהֶם. ׳וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר׳ - זֶה נִמְרוֹד, שֶׁהָיָה מַטְעֶה אַחֲרָיו אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳לֶךְ לְךָ׳, כְּדֵי לְהָאִיר לְךָ וּלְכָל אוֹתָם שֶׁיֵּצְאוּ מִמְּךָ מִכָּאן וָהָלְאָה.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר: ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ (איוב לח, טו) - דָּא תֶּרַח וּבְנֵי בֵיתֵיהּ. ׳אוֹרָם׳ - דָּא אַבְרָהָם, הָאוֹר לָא כְתִיב אֶלָּא ׳אוֹרָם׳, דְּהֲוָה עִמְּהוֹן. ׳וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר׳ - דָּא נִמְרוֹד דְּהֲוָה מַטְעֵי אֲבַתְרֵיהּ כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳לֶךְ לְךָ׳, בְּגִין לְאַנְהָרָא לָךְ וּלְכָל אִנּוּן דְּיִפְקוּן מִינָךְ מִכָּאן וּלְהָלְאָה.
׳בהיר הוא בשחקים׳ - דבקות אברהם באור העליון
עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם׳ (איוב לז, כא) - ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר׳ - מָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ׳ - ׳בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים׳ - שֶׁרָצָה הקב"ה לְהַדְבִּיק אֶת אַבְרָהָם בָּאוֹר הַהוּא שֶׁלְּמַעְלָה וּלְהָאִיר שָׁם.
בלשון הזוהר
תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם׳ (איוב לז, כא) - ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר׳ - אֵימָתַי. בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ׳ - ׳בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים׳ - דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַדְבָּקָא לֵיהּ לְאַבְרָהָם בְּהַהוּא אוֹר דִּלְעֵילָא וּלְאַנְהָרָא תַּמָּן.
רוח עברה וטהרתם - תשובת תרח ואנשי ביתו בחרן
׳וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם׳ - שמכח האור שהאיר אברהם למעלה עברה עליהם רוח טהרה (או"ה) (איוב לז, כא) - שֶׁהֲרֵי אַחַר כָּךְ שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה תֶּרַח וְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ (נ"א: וְכָל בְּנֵי עִירוֹ). ׳בְּנֵי בֵיתוֹ׳ (נ"א: בְּנֵי עִירוֹ), שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳, שאלו הנפשות שעשו בחרן הם אנשי ביתו ועירו ששבו בתשובה. תֶּרַח, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתָּה תָבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְגוֹ'׳ ואילו לא שב תרח בתשובה, לא היה מבשרו שיבוא אל אבותיו בשלום.
בלשון הזוהר
׳וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם׳ (איוב לז, כא) - דְּהָא לְבָתַר תָּבוּ בִּתְיוּבְתָּא תֶּרַח וְכָל בְּנֵי בֵיתֵיהּ (נ"א: וְכָל בְּנֵי מָתֵיהּ). ׳בְּנֵי בֵיתֵיהּ׳ (נ"א: בְּנֵי מָתֵיהּ), דִּכְתִיב ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳. תֶּרַח, דִּכְתִיב ׳וְאַתָּה תָבֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְגוֹ'׳.
שבע הברכות שנתברך אברהם - וירידתו לעולם הזה
׳וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל׳ (בראשית יב, ב) - זוֹ בְּרָכָה אַחַת, ׳וַאֲבָרֶכְךָ׳ - שְׁתַּיִם, ׳וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ׳ - שָׁלֹשׁ, ׳וֶהְיֵה בְרָכָה׳ - אַרְבַּע. ׳וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ׳ - חָמֵשׁ, ׳וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר׳ - שֵׁשׁ. ׳וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה׳ - הִנֵּה שֶׁבַע. כֵּיוָן שֶׁהִתְבָּרֵךְ בְּשֶׁבַע הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ, מַה כָּתוּב? ׳וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יהו"ה׳ - לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה כְּפִי שֶׁהִצְטַוָּה.
בלשון הזוהר
סִתְרֵי תוֹרָה: ׳וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל׳ (בראשית יב, ב) - הַאי בִּרְכְּתָא חֲדָא, ׳וַאֲבָרֶכְךָ׳ - תְּרֵין, ׳וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ׳ - תְּלַת, ׳וְהָיֵה בְרָכָה׳ - אַרְבַּע. ׳וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ׳ - חָמֵשׁ, ׳וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר׳ - שִׁית. ׳וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה׳ - הָא שֶׁבַע. כֵּיוָן דְּאִתְבָּרְכוּ בְּאִלֵּין שֶׁבַע בִּרְכָאן, מַה כְּתִיב. ׳וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יהו"ה׳ - לְנָחֲתָא לְהַאי עָלְמָא כְּמָה דְּאִתְפַּקְּדָא.
וילך אתו לוט - הנחש החוסם את עבודת הנשמה
מִיָּד ׳וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט׳ (בראשית יב, ד). זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁהִתְקַלֵּל וְהִתְקַלֵּל הָעוֹלָם בִּגְלָלוֹ, שֶׁהוּא עוֹמֵד לַפֶּתַח לְהַסְטִין לַגּוּף, וְלֹא תִפְעַל הַנְּשָׁמָה עֲבוֹדָה שֶׁהִצְטַוְּתָה עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. שֶׁהֲרֵי מִשְּׁנֵים עָשָׂר שָׁנִים וָמַעְלָה מִתְעוֹרֶרֶת הַנְּשָׁמָה לַעֲבֹד אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהִצְטַוְּתָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה׳ - שֶׁבַע וְחָמֵשׁ הֵם שְׁנֵים עָשָׂר (וּשְׁנֵי עֶלְיוֹנִים עֲלֵיהֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר הֵם). וְאָז נִרְאֵית הַנְּשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהִיא בָּאָה ׳מֵחָמֵשׁ שָׁנִים׳ שֶׁהֵם תּ"ק פַּרְסוֹת שֶׁל עֵץ הַחַיִּים. וְ ׳שִׁבְעִים שָׁנָה׳ - זֶהוּ אוֹתוֹ אִילָן מַמָּשׁ, שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לַדְּרָגוֹת וְנִקְרָא ׳שִׁבְעִים שָׁנָה׳.
בלשון הזוהר
מִיָּד ׳וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט׳ (בראשית יב, ד). דָּא אִיהוּ נָחָשׁ דְּאִתְלַטְיָא וְאִתְלַטְיָא עָלְמָא בְּגִינֵיהּ, דְּאִיהוּ קָאִים לְפִתְחָא לְאַסְטָאָה לְגוּפָא, וְלָא תִּפְעוֹל נִשְׁמָתָא פּוּלְחָנָא דְאִתְפַּקְדַת עַד דְּיַעַבְרוּן עֲלָהּ בְּהַאי עָלְמָא י"ג שְׁנִין. דְּהָא מִתְּרֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא נִשְׁמָתָא אִתְעָרַת לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא דְאִתְפַּקְדַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה׳ - שֶׁבַע וְחָמֵשׁ תְּרֵיסַר אִנּוּן (וּתְרֵין עִלָּאִין עֲלַיְיהוּ, אַרְבַּע סְרֵי אִנּוּן). וּכְדֵין אִתְחֲזִיאַת נִשְׁמָתָא בְּהַאי עָלְמָא, דְּאִיהִי אַתְיָא ׳מֵחָמֵשׁ שָׁנִים׳ דְּאִנּוּן תּ"ק פַּרְסֵי דְּאִילָנָא דְחַיֵּי. וְ ׳שִׁבְעִים שָׁנָה׳ - דָּא אִיהוּ הַהוּא אִילָנָא מַמָּשׁ, דְּאִיהוּ שְׁבִיעָאָה לְדַרְגִּין וְשִׁבְעִין שָׁנָה אִתְקְרֵי.
בצאתו מחרן - יציאת הנשמה מזוהמת הנחש לעבודה הקדושה
אָז יוֹצֵאת מֵאוֹתָהּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְנִכְנֶסֶת לָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן׳ (יְמֵי ׳שִׁבְעִים שָׁנָה׳ לֹא סְפוּרוֹת חַיִּים מֵאוֹתָם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה) - מֵאוֹתוֹ הָרֹגֶז וְהַתֹּקֶף שֶׁל (הַשָּׂטָן) הַנָּחָשׁ הַהוּא שֶׁהָיָה מֵסִית אוֹתוֹ עַד עַכְשָׁו אֶל הַגּוּף וְשׁוֹלֵט עָלָיו.
בלשון הזוהר
כְּדֵין נָפְקַת מֵהַהוּא זוּהֲמָא דְנָחָשׁ וְעָאלַת בְּפוּלְחָנָא קַדִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן׳ (יְמֵי ע' שָׁנָה, לֹא סְפוּרוֹת חַיִּים מֵהַהוּא אַרְבַּע סְרֵי) - מֵהַהוּא רוּגְזָא וְתוּקְפָא דְּהַהוּא (שָׂטָן) נָחָשׁ דְּהֲוָה אַסְטֵי לֵיהּ עַד הַשְׁתָּא לְגוּפָא וְשָׁלְטָא עֲלוֹי.
שני הערלה באילן ובאדם - הכנעת הנחש ברצון הגוף
בָּאִילָן שׁוֹלֶטֶת עָרְלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. בָּאָדָם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁנִּקְרָאִים שְׁנֵי עָרְלָה. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עַל הַגּוּף אוֹתָן הַשָּׁנִים וְהִתְעַבְּרָה (ד"א: וְהִתְעוֹרְרָה) הַנְּשָׁמָה לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, הִיא מְצַוָּה אֶת הַגּוּף לְרָצוֹן טוֹב, לְהַכְנִיעַ אֶת אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁהִנֵּה לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט כְּמוֹ שֶׁהָיָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית יב, ה) - (׳אַבְרָם׳ זוֹ י', ׳אֶת שָׂרַי׳ זוֹ ה', י' זוֹ הַנְּשָׁמָה לַנְּשָׁמָה, וְהוּא זָכָר, ה' זוֹ הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַנּוּקְבָּא). זֶה הַגּוּף, שֶׁהוּא אֵצֶל הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ נוּקְבָּא אֵצֶל הַזָּכָר. ׳וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו׳ - זֶה (יֵצֶר הָרָע) הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא זָז כָּל כָּךְ מִן הַגּוּף, מִשּׁוּם הַדְּבֵקוּת שֶׁל הַגּוּף לֹא כָּל כָּךְ זָזִים (הַזְּמַן הַהוּא) מִמֶּנּוּ. אֲבָל הִתְעוֹרְרוּת הַנְּשָׁמָה תָּמִיד מַלְקָה אוֹתוֹ, וּמַתְרָה בּוֹ, וּמוֹכִיחָה אוֹתוֹ, וּמַכְנִיעָה אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְלֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט.
בלשון הזוהר
בְּאִילָנָא שָׁלְטָא עָרְלָה תְּלַת שְׁנִין. בְּבַר נָשׁ תְּלַת סְרֵי שְׁנִין דְּאִקְרוּן שְׁנֵי עָרְלָה. כֵּיוָן דְּאַעֲבָרוּ עַל גּוּפָא אִנּוּן שְׁנִין וְאִתְעַבְּרַת (ד"א: וְאִתְעָרַת) נִשְׁמָתָא לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא קַדִּישָׁא, פְּקִידַת לְגוּפָא לִרְעוּתָא טָבָא, לִכְפּוֹף לְהַהוּא נָחָשׁ דְּהָא לָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה כְּמָה דְהֲוֵי, דִּכְתִיב, ׳וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית יב, ה) - (׳אַבְרָם׳ דָּא י', ׳אֶת שָׂרַי׳ דָּא ה', י' דָּא נִשְׁמָתָא לְנִשְׁמָתָא וְהוּא זָכָר, ה' דָּא נִשְׁמָתָא דְנוּקְבָא). דָּא גּוּפָא, דְּאִיהִי לְגַבֵּי נִשְׁמָתָא כְּנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא. ׳וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו׳ - דָּא (יֵצֶר הָרָע) נָחָשׁ, דְּלָא אַעֲדֵי כָּל כָּךְ מִן גּוּפָא, בְּגִין דְּבֵקוּתָא דְּגוּפָא לָא אַעֲדִיּוּ כָּל כָּךְ (זִמְנָא הַהוּא) מִנֵּיהּ. אֲבָל אִתְעֲרוּתָא דְנִשְׁמָתָא אַלְקֵי לֵיהּ תָּדִיר, וְאַתְרֵי בֵּיהּ, וְאוֹכַח לֵיהּ, וְכָפִיף לֵיהּ עַל כָּרְחֵיהּ וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה.
הנפש אשר עשו בחרן - תיקון הנפש השותפה לנחש
׳וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ׳ (בראשית יב, ה) - אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה. ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ - אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה בַּדְּבֵקוּת בַּחֲבֵרוּת שֶׁל הָעָרְלָה הַהִיא עִם הַגּוּף, וְתִקֵּן אוֹתָהּ לְאַחַר מִכֵּן, שֶׁהֲרֵי אַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְעוֹרֶרֶת לְתַקֵּן אֶת הַגּוּף, שְׁנֵיהֶם מְתַקְּנִים אֶת אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁמִּשְׁתַּתֶּפֶת עִם חֹזֶק הַנָּחָשׁ וּתְשׁוּקָתוֹ הָרָעָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳.
בלשון הזוהר
׳וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ׳ (בראשית יב, ה) - אִלֵּין עוֹבָדִין טָבִין דְּעָבִיד בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא בְּאִתְעֲרוּתָא דְנִשְׁמָתָא. ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ - הַהוּא נֶפֶשׁ דְּהֲוַת בִּדְבֵקוּתָא בְּקַדְמִיתָא בְּחַבְרוּתָא דְהַהִיא עָרְלָה בַּהֲדֵי גוּפָא, וְאַתְקִין לָהּ לְבָתַר, דְּהָא לְבָתַר דִּתְלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא דְּנִשְׁמָתָא אִתְעָרַת לְאַתְקָנָא לְגוּפָא, תַּרְוַוְיְיהוּ מְתַקְּנִין לְהַהוּא נֶפֶשׁ דְּמִשְׁתַּתְּפָא בְּתוּקְפָא דְנָחָשׁ וּתְאוּבְתֵּיהּ בִּישָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳.
התגברות הנשמה על הנחש - שעבוד תשובה ומשיכה לבתי מדרש
וְעִם כָּל זֶה הַנְּשָׁמָה מִתְגַּבֶּרֶת בְּאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ בְּחֹזֶק בְּשִׁעְבּוּד שֶׁל תְּשׁוּבָה (נ"א: בְּשִׁעְבּוּד שֶׁל תּוֹרָה, וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עַל הָרוּחַ כְּבָרִאשׁוֹנָה). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעֲבֹר׳ (עַד כָּאן סִתְרֵי תוֹרָה).
בלשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא נִשְׁמְתָא אַתְקֵיפַת בֵּיהּ בְּהַהוּא נָחָשׁ לְתַבְּרָא לֵיהּ בְּתוּקְפָא בְּשִׁעְבּוּדָא דִתְשׁוּבָה (נ"א: בְּשִׁעְבּוּדָא דְאוֹרַיְיתָא, וְאַמְשִׁיךְ לֵיהּ לְגַבֵּי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּגִין דְּלָא יִתְגַּבַּר עַל רוּחָא כְּדִבְקַדְמִיתָא). הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיַּעֲבֹר׳ (עַד כָּאן סִתְרֵי תוֹרָה).
׳וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳
מהליכה ליום הדין ופרידת לוט
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.