ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 7: ׳לך לך מארצך וממולדתך׳ - סוד יציאת אברהם כמהלך הנשמה נגד הנחש › פיסקה 3 (עח ע"ב)

יציאת תרח מפחד ההריגה - לא מתוך תשובה אמיתית

לך לך · ׳לך לך מארצך וממולדתך׳ - סוד יציאת אברהם כמהלך הנשמה נגד הנחש · מאמר 7 · פיסקה 3 · דף עח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִי תֵימָא דְּתֶרַח כַּד נָפַק מֵאוּר כַּשְׂדִּים בְּגִין לְאַהֲדָרָא בִּתְשׁוּבָה הֲוָה, לָאו הָכִי. אֶלָּא כַּד נָפַק לְאִשְׁתְּזָבָא נָפַק, דְּהֲווּ כֻּלְהוּ בְּנֵי אַרְעֵיהּ בָּעָאן לְמִקְטְלֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּאִשְׁתְּזִיב אַבְרָהָם הֲווּ אָמְרֵי לֵיהּ לְתֶרַח, אַנְתְּ הוּא דְּהֲוִית מַטְעֵי לָן בְּאִלֵּין פְּסִילִין, וּמִגּוֹ דַּחֲלָא דִּלְהוֹן נָפַק תֶּרַח, כֵּיוָן דְּמָטָא לְחָרָן לָא נָפַק מִתַּמָּן לְבָתַר, דִּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יהו"ה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט׳, וְאִילוּ תֶּרַח לָא כְּתִיב (בֵּיהּ וַיֵּלֶךְ, אֶלָּא וַיֵּצֵא).

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם תֹּאמַר שֶׁתֶּרַח, כְּשֶׁיָּצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים, זֶה הָיָה כְּדֵי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה - לֹא כָּךְ! אֶלָּא כְּשֶׁיָּצָא, יָצָא לְהִנָּצֵל, שֶׁכָּל בְּנֵי אַרְצוֹ רָצוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם, הָיוּ אוֹמְרִים לְתֶרַח: אַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ מַטְעֶה אוֹתוֹ בַּפְּסִילִים הַלָּלוּ. וּמִתּוֹךְ הַהַפְחָדָה שֶׁלָּהֶם יָצָא תֶרַח. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְחָרָן, לֹא יָצָא מִשָּׁם אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט׳ (בראשית יב, ד) - וְאִלּוּ תֶרַח לֹא כָתוּב (בּוֹ וילך, אֶלָּא ויצא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה רבי שמעון, אי תימא דתרח כד נפק מאור כשדים בגין לאהדרא בתשובה הוה, לאו הכי. אלא כד נפק לאשתזבא נפק, דהוו כלהו בני ארעיה בעאן למקטליה. כיון דחזו דאשתזיב אברהם הוו אמרי ליה לתרח, אנת הוא דהוית מטעי לן באלין פסילין, ומגו דחלא דלהון נפק תרח, כיון דמטא לחרן לא נפק מתמן לבתר, דכתיב ׳וילך אברם כאשר דבר אליו יהו"ה וילך אתו לוט׳, ואילו תרח לא כתיב (ביה וילך, אלא ויצא).

התרגום: אמר לו רבי שמעון, אם תאמר שתרח, כשיצא מאור כשדים, זה היה כדי לחזר בתשובה - לא כך! אלא כשיצא, יצא להנצל, שכל בני ארצו רצו להרג אותו. כיון שראו שנצל אברהם, היו אומרים לתרח: אתה הוא שהיית מטעה אותו בפסילים הללו. ומתוך ההפחדה שלהם יצא תרח. כיון שהגיע לחרן, לא יצא משם אחר כך, שכתוב ׳וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט׳ (בראשית יב, ד) - ואלו תרח לא כתוב (בו וילך, אלא ויצא).

מן המפרשים

אור החמה: כיון דמטא לחרן לא נפק והיה גלוי וידוע לפני הב"ה זה תדע שכן שהרי לוט לא היה בצווי ועכ"ז הלך עם אברהם ותרח לא רצה. וז"ש וילך אתו לוט ואילו תרח וגו':

הסולם: א"ל ר"ש אי תימא וכו': אמר לו ר' שמעון, אם תחשוב, כשתרח יצא מאור כשדים, היה זה כדי לעשות תשובה, אינו כן. אלא כשיצא רק להנצל יצא, כי כל אנשי ארצו היו רוצים להורגו. כי אחר שראו שאברהם ניצל מכבשן האש, היו אומרים לתרח, אתה הוא,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: