׳ויטעהו שורק כלה זרע אמת׳ - ירושת ישראל הקדושה
לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 59 · דף צו ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק׳, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, כֹּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳ (ירמיהו ב, כא). כל"ה כְּתִיב בְּה"א. מִכָּאן שָׁארֵי אַבְרָהָם לְאוֹלָדָא לְעֵילָא, וּמֵהַאי נָפַק ׳זֶרַע אֱמֶת׳. ׳כֹּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳ - וַדַּאי, הַיְינוּ דִכְתִיב ׳כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׳, וְכֹלָּא חַד מִלָּה. זַכָּאָה חוּלַקְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּיָרְתוֹי רוּתָא קַדִּישָׁא דָּא. סוֹפֵיהּ דִּקְרָא ׳וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ׳ (ישעיהו ה, ב). מַהוּ מִגְדָּל כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי יח י). ׳מִגְדַּל עֹז שֵׁם יהו"ה׳, וְנִשְׂגָּב. ׳בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק׳ - וַדַּאי. ׳וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ׳ - דָּא תַּרְעָא דְּצֶדֶק כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ (תהילים קיח, יט). מַאי מַשְׁמַע, דְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל דְּאִתְגְּזַר, עֲיִּיל בְּתַרְוַויְיהוּ וְזָכֵי לְתַרְוַויְיהוּ.
תרגום
׳וַיִּטָעֵהוּ שּׁרֵק׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳ (ירמיה ב, כא) - כֻּלֹּ"ה כָּתוּב בְּהֵ"א. מִכָּאן הִתְחִיל אַבְרָהָם לְהוֹלִיד לְמַעְלָה, וּמִזֶּה יָצָא ׳זֶרַע אֱמֶת׳. ׳כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳ - וַדַּאי. הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךְ׳ (בראשית טו, ה), וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת הַיְרֻשָּׁה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ. סוֹף הַפָּסוּק - ׳וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ׳ (ישעיה ה, ב) - מַה זֶּה מִגְדָּל? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב׳ (משלי יח, י) - ׳בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק׳ - וַדַּאי. ׳וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ׳ - ׳זֶה הַשַּׁעַר׳ שֶׁל הַצֶּדֶק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ (תהלים קיח, יט). מַה מַּשְׁמִיעֵנוּ? ׳שֶׁכָּל בֶּן יִשְׂרָאֵל׳ שֶׁנִּמּוֹל, נִכְנָס בִּשְׁנֵיהֶם וְזוֹכֶה לִשְׁנֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויטעהו שורק׳, כמא דאת אמר, ׳ואנכי נטעתיך שורק, כלה זרע אמת׳ (ירמיהו ב, כא). כל"ה כתיב בה"א. מכאן שארי אברהם לאולדא לעילא, ומהאי נפק ׳זרע אמת׳. ׳כלה זרע אמת׳ - ודאי, היינו דכתיב ׳כה יהיה זרעך׳, וכלא חד מלה. זכאה חולקהון דישראל דירתוי רותא קדישא דא. סופיה דקרא ׳ויבן מגדל בתוכו׳ (ישעיהו ה, ב). מהו מגדל כמא דאת אמר, (משלי יח י). ׳מגדל עז שם יהו"ה׳, ונשגב. ׳בו ירוץ צדיק׳ - ודאי. ׳וגם יקב חצב בו׳ - דא תרעא דצדק כמא דאת אמר, ׳פתחו לי שערי צדק׳ (תהילים קיח, יט). מאי משמע, דכל בר ישראל דאתגזר, עייל בתרווייהו וזכי לתרווייהו.
התרגום: ׳ויטעהו שרק׳ - כמו שנאמר ׳ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת׳ (ירמיה ב, כא) - כל"ה כתוב בה"א. מכאן התחיל אברהם להוליד למעלה, ומזה יצא ׳זרע אמת׳. ׳כלה זרע אמת׳ - ודאי. הינו שכתוב ׳כה יהיה זרעך׳ (בראשית טו, ה), והכל דבר אחד. אשרי חלקם של ישראל שירשו את הירשה הקדושה הזו. סוף הפסוק - ׳ויבן מגדל בתוכו׳ (ישעיה ה, ב) - מה זה מגדל? כמו שנאמר ׳מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב׳ (משלי יח, י) - ׳בו ירוץ צדיק׳ - ודאי. ׳וגם יקב חצב בו׳ - ׳זה השער׳ של הצדק, כמו שנאמר ׳פתחו לי שערי צדק׳ (תהלים קיח, יט). מה משמיענו? ׳שכל בן ישראל׳ שנמול, נכנס בשניהם וזוכה לשניהם.
מן המפרשים
מקדש מלך: תרעא דצדיק פי' בחינת ירושלים שהיא עטרת יסוד דנוקבא קרי ליה אידי פי' כמו תניא אידך שפירושו ברייתא אחרת וכן אר"א על התינוק הנולד שיקראו לו אידי לפי שגוף הראשון מת בלא בנים וכמאן דליתיה דמי וזה אחר הוא ויעשה תיקון בלידת הבנים שיוליד:
רמ"א: ומהאי נפק זרע אמת ומהאי נפק זרע אמת כו'. מדת יעקב:
נזר ישראל: היינו דכתיב כה יהיה זרעך היינו דכתיב כה יהיה זרעך. כי האי 'כה' עם הלמ"ד של מגדל עליון, נקרא 'כלהו בחופה, כי הלמ"ד חופה של ו"ה ונעשה להם כתר בעטרה שעטרה אמו (מש"י) :]
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: