מילה בלי הסרת קשיות הלב - כפסל שנשאר אבן
לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 36 · דף צה ע"א
לשון הזוהר
וְאִי אִתְגְּזַר וְלָא אַעֲדֵי מִנֵּיהּ הַהוּא קַשְׁיָא דְלִבָּא לְמֵיעַל בְּפוּלְחָנָא קַדִּישָׁא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲרֵי הוּא כְּהַאי פְּסִילָא דְאַבְנָא דְּגַזְרֵי לֵיהּ מֵהַאי גִיסָא וּמֵהַאי גִיסָא וְאִשְׁתָּאַר אַבְנָא כִּדְבְּקַדְמִיתָא. בְגִין כָּךְ ׳לא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית׳. דְּאִי אִשְׁתָּאַר בְּקַשְׁיוּתֵיהּ, ׳כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲּלֶיהָ׳, כְּלוֹמַר הַהוּא גְּזִירוּ דְּאִתְגְּזַר לָא מְהַנְיָא לֵיהּ.
תרגום
וְאִם נִמּוֹל וְלֹא הוּסַר מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ קְשִׁי הַלֵּב לְהִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הקב"ה, הֲרֵי הוּא כְּפֶסֶל הָאֶבֶן הַזֶּה שֶׁגּוֹזְרִים אוֹתוֹ מֵהַצַּד הַזֶּה וּמִן הַצַּד הַזֶּה, וְנִשְׁאָר אֶבֶן כְּבָרִאשׁוֹנָה. מִשּׁוּם כָּךְ ׳לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית׳ (שמות כ, כב) - שֶׁאִם הוּא נִשְׁאָר בְּקַשְׁיוּתוֹ - ׳כִּי חַרְבְּךְ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ׳ - כְּלוֹמַר, אוֹתָהּ הַמִּילָה שֶׁנִּמּוֹל אֵינָהּ מוֹעִילָה לוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי אתגזר ולא אעדי מניה ההוא קשיא דלבא למיעל בפולחנא קדישא דקודשא בריך הוא, הרי הוא כהאי פסילא דאבנא דגזרי ליה מהאי גיסא ומהאי גיסא ואשתאר אבנא כדבקדמיתא. בגין כך ׳לא תבנה אתהן גזית׳. דאי אשתאר בקשיותיה, ׳כי חרבך הנפת עליה ותחלליה׳, כלומר ההוא גזירו דאתגזר לא מהניא ליה.
התרגום: ואם נמול ולא הוסר ממנו אותו קשי הלב להכנס לעבודת הקדש של הקב"ה, הרי הוא כפסל האבן הזה שגוזרים אותו מהצד הזה ומן הצד הזה, ונשאר אבן כבראשונה. משום כך ׳לא תבנה אתהן גזית׳ (שמות כ, כב) - שאם הוא נשאר בקשיותו - ׳כי חרבך הנפת עליה ותחללה׳ - כלומר, אותה המילה שנמול אינה מועילה לו.
מן המפרשים
כתם פז: ואי אתגזר ולא אעדי מניה ההוא קשיו הרי הוא כהאי פסילא דאבנא וכו' אבן היה מתחלתו ואבן גזור נשאר כי לא הועיל בו כריתת הערלה וחרבך הנפת עליה לשוא וללא הועיל וכבר ידעת כי קשים גרים לישראל כספחת שנאמר ונספחו על בית יעקב.
הסולם: ואי אתגזר וכו': ואם נמול ולא הסיר ממנו אותו קשיות לב כדי שיכנס בעבודתו הקדושה של הקב"ה, הרי הוא כמו פסל של אבן. שמסתתים אותו מצד זה ומצד זה, והאבן נשאר אבן כבתחילה. משום זה לא תבנה אתהן גזית, שאם נשאר בקשיותו, נמצא, כי חרבך…
נפש דוד: כלומר ההוא גזירו דאתגזר לא כו': ואולי י"ל דחרבך נקרא המלכות - חרב נוקמת נקם ברית, וע"כ בני שכם שמלו ולא קבלו מצות איתערו עלה שמעון ולוי - חרב נוקמת נקם ברית והרגום בחרב.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: