יום כמעמד סיני - חידוש נוסף לכבוד בעל ההילולא
לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 27 · דף צד ע"ב
לשון הזוהר
תָּאנָא כָּל הַהוּא יוֹמָא לָא נָפְקוּ כֻּלְהוּ מִבֵּיתָא וּבֵיתָא אִתְקַטַּר בְּקִיטְרָא, וְהֲווּ חַדְתָאן מִלֵּי בְּגַוַויְיהוּ, כְּאִלּוּ קִבְּלוּ הַהוּא יוֹמָא אוֹרַיְיתָא מִטּוּרָא דְסִינַי. בָּתַר דְּאִסְתַּלָּקוּ לָא הֲווּ יָדְעֵי אִי הוּא יְמָמָא וְאִי לֵילְיָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּעוֹד דְּאֲנַן קָיְימִין לֵימָא כָּל חַד מִינָן מִלָּה חַדְתָּא דְחָכְמְתָא לְאַקְשְׁרָא טִיבוּ לְמָארֵיהּ דְּבֵיתָא מָרֵיהּ דְּהִלּוּלָא:
תרגום
שָׁנִינוּ, כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא יָצְאוּ כֻלָּם מִן הַבַּיִת, וְהַבַּיִת נִקְשַׁר בְּעָשָׁן, וְהָיוּ מְחַדְּשִׁים דְּבָרִים בְּתוֹכָם כְּאִלּוּ קִבְּלוּ הַיּוֹם הַהוּא תּוֹרָה מֵהַר סִינַי. אַחַר שֶׁהִסְתַּלְּקוּ, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים אִם הוּא יוֹם וְאִם לַיְלָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּעוֹדֵנוּ עוֹמְדִים, יֹאמַר כָּל אֶחָד מֵעִמָּנוּ דָּבָר חָדָשׁ שֶׁל חָכְמָה לִקְשֹׁר חֶסֶד לְבַעַל הַבַּיִת, בַּעַל הַהִלּוּלָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא כל ההוא יומא לא נפקו כלהו מביתא וביתא אתקטר בקיטרא, והוו חדתאן מלי בגווייהו, כאלו קבלו ההוא יומא אורייתא מטורא דסיני. בתר דאסתלקו לא הוו ידעי אי הוא יממא ואי ליליא. אמר רבי אבא בעוד דאנן קיימין לימא כל חד מינן מלה חדתא דחכמתא לאקשרא טיבו למאריה דביתא מריה דהלולא:
התרגום: שנינו, כל אותו היום לא יצאו כלם מן הבית, והבית נקשר בעשן, והיו מחדשים דברים בתוכם כאלו קבלו היום ההוא תורה מהר סיני. אחר שהסתלקו, לא היו יודעים אם הוא יום ואם לילה. אמר רבי אבא, בעודנו עומדים, יאמר כל אחד מעמנו דבר חדש של חכמה לקשר חסד לבעל הבית, בעל ההלולא.
מן המפרשים
הסולם: תאנא כל וכו': למדנו. כל אותו היום, כולם, לא יצאו מן הבית, והבית נתקשר באש ועשן, והדברים היו שמחים ביניהם, כאלו קבלו התורה באותו יום מהר סיני. ואחר שנסתלקו משם, לא היו יודעים אם הוא יום או לילה. אמר ר' אבא, כל עוד שאנו נמצאים…