ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 33: ׳ויהי אברם בן תשעים שנה׳ - סוד חצות הלילה וזכיית ישראל בשם צדיקים › פיסקה 4 (צב ע"א)

בעל המפתחות נועל שערי היום בכניסת הלילה

לך לך · ׳ויהי אברם בן תשעים שנה׳ - סוד חצות הלילה וזכיית ישראל בשם צדיקים · מאמר 33 · פיסקה 4 · דף צב ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בִּתְחִלַת שַׁעֲתָא קַמַּיְיתָא בְּלֵילְיָא כַּד נָשַׁף יְמָמָא וְעָאל שִׁמְשָׁא מָארֵי דְּמַפְתְּחָן דִּמְמַנָּן עַל שִׁמְשָׁא עָאל בִּתְרֵיסַר תַּרְעִין דִּפְתִיחִין בִּימָמָא, בָּתַר דְּעָל בְּכֻלְהוּ, כָּל אִנּוּן תַּרְעִין סְתִימִין (נ"א פתחין), כָּרוֹזָא קָאִים וְשָׁרֵי לְאַכְרָזָא, קָאִים מָאן דְּקָאִים וְאָחִיד לְאִנּוּן מַפְתְּחָן, בָּתַר דְּסִיֵּים כָּרוֹזָא, כָּל אִנּוּן נְטוּרֵי עָלְמָא מִתְכַּנְשִׁין וְסָלְקִין, לֵית מָאן דְּפָתַח (פומא) פִּטְרָא כֹּלָּא מִשְׁתַּכְּכִין. כְּדֵין דִּינִין דִּלְתַתָּא מִתְעָרִין וְאָזְלִין וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא, וְסִיהֲרָא שָׁארֵי לְאַנְהָרָא.

תרגום

לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בִּתְחִלַּת הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁנּוֹשֵׁף (שֶׁיּוֹצֵא) הַיּוֹם וְנִכְנָס הַשֶּׁמֶשׁ, בַּעַל הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַשֶּׁמֶשׁ נִכְנָס בִּתְרֵיסַר שְׁעָרִים שֶׁפְּתוּחִים בַּיּוֹם. אַחַר שֶׁנִּכְנַס בְּכֻלָּם, כָּל אוֹתָם הַשְּׁעָרִים הַסְּתוּמִים (הפתוחים), הַכָּרוֹז עוֹמֵד וּמַתְחִיל לְהַכְרִיז. עוֹמֵד מִי שֶׁעוֹמֵד וְאוֹחֵז אֶת אוֹתָם הַמַּפְתְּחוֹת. אַחַר שֶׁסִּיֵּם הַכָּרוֹז, כָּל אוֹתָם שׁוֹמְרֵי הָעוֹלָם מִתְכַּנְּסִים וְעוֹלִים, וְאֵין מִי שֶׁפּוֹתֵחַ (פֶּה) פִּתְחוֹן פֶּה וְהַכֹּל שׁוֹקְטִים. אָז מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים שֶׁלְּמַטָּה, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, וְהַלְּבָנָה מַתְחִילָה לְהָאִיר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא אמר רבי אלעזר בתחלת שעתא קמייתא בליליא כד נשף יממא ועאל שמשא מארי דמפתחן דממנן על שמשא עאל בתריסר תרעין דפתיחין ביממא, בתר דעל בכלהו, כל אנון תרעין סתימין (נ"א פתחין), כרוזא קאים ושרי לאכרזא, קאים מאן דקאים ואחיד לאנון מפתחן, בתר דסיים כרוזא, כל אנון נטורי עלמא מתכנשין וסלקין, לית מאן דפתח (פומא) פטרא כלא משתככין. כדין דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא, וסיהרא שארי לאנהרא.

התרגום: למדנו, אמר רבי אלעזר, בתחלת השעה הראשונה בלילה, כשנושף (שיוצא) היום ונכנס השמש, בעל המפתחות שממנה על השמש נכנס בתריסר שערים שפתוחים ביום. אחר שנכנס בכלם, כל אותם השערים הסתומים (הפתוחים), הכרוז עומד ומתחיל להכריז. עומד מי שעומד ואוחז את אותם המפתחות. אחר שסים הכרוז, כל אותם שומרי העולם מתכנסים ועולים, ואין מי שפותח (פה) פתחון פה והכל שוקטים. אז מתעוררים הדינים שלמטה, והולכים ומשוטטים בעולם, והלבנה מתחילה להאיר.

מן המפרשים

כתם פז: תאנא א"ר אלעזר בשעתא קמייתא דלילייא כד נשף יממא וכו'. המשיך הענין בענינים הנעשים בלילה אשר יראה כי בטלו המלאכות והמשמרות בהעדר היום ויאמר כי כשם שיש משמרות ביום פקידים למלאכת היום בגבולתו שהם שנים עשר שעות לי"ב חלונות שהשמש…

מקדש מלך: וסיהרא שרי לאנהרא פי' היא לאה שכתב הרב שבתחילת הלילה התחילו נה"י דאימא (שלו) להכנס בה ונגדלת מעט מעט עד חצות לילה שאז נשלם פרצופה לפי שלוקחת ט' ספי' דרחל בהלוואה ואז בחצות מזדווגת עם יעקב מהחזה ולמטה. וז"ש וסיהרא שרי לאנהרא :

אור החמה: ר' יהודה אמר וגו' אפשר דפליג בתרתי הא' דלעיל קאמר קלא דהיינו עון הדבור לבד והוא הוסיף כל מעשה. הב' אפשר שאין צריך מארי דגדפי' אחר שהנשמה עצמ' היא מעיד' כי הודאת בע"ד כמאה עדים דמו. ואו' מאריה דמפתחן דממנן על שמשא נר' שיש לו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר