ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 32: ׳אין כל חדש תחת השמש׳ - סוד זיווג הנשמות למעלה טרם ירידתן › פיסקה 7 (צא ע"ב)

סוד זיווג המגולגלים - יבום ותפילה מקדימים ברחמים

לך לך · ׳אין כל חדש תחת השמש׳ - סוד זיווג הנשמות למעלה טרם ירידתן · מאמר 32 · פיסקה 7 · דף צא ע"ב

לשון הזוהר

רַבִּי יְהוּדָה שָׁלַח לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הָא רָזָא דְמִלָּה יְדַעְנָא, אִנּוּן דְּאָתוּ בְּגִלְגּוּלָא דְּנִשְׁמָתִין - מֵאָן אֲתַר לְהוּ זִוּוּגָא. שְׁלַח לֵיהּ כְּתִיב, (שופטים כא ז). ׳מַה נַּעֲשֶׂה לָהֶם לַנּוֹתָרִים לְנָשִׁים וְגו'׳. וּכְתִיב ׳לְכוּ וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם וְגו'׳. פַּרְשָׁתָא דִּבְנִי בִנְיָמִין אוֹכַח וְעַל הַאי תָּנִינָן שֶׁמָּא יְקַדְמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים. (כי אותו אחר אין לו בת זוגו, אבל תשכח דא כגון בר נש דנסיב בת זוגיה ולא הוו ליה מנה בנין ומת, ייתי אחוהי וייבם אתתיה ויתיליד ליה מנה בר, האי בר הוא מיתא דאהדרת נשמתיה לעלמא. דא הוא אחר דאין לו בת זוג אלא אמיה, ודא הוא שמא יקדמנו אחר ברחמים דיכיל לאקדמא אחרא למיסב אתתיה דדא ברחמי ובצלותא ואף על גב דאמינא לך דיכיל לאקדמא ברחמי לא יכיל אלא אם (הוא) בעלה חייבא איהו ואיהו זכאה)

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה שָׁלַח לְרַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר, הֲרֵי סוֹד הַדָּבָר יָדַעְתִּי, אוֹתָם שֶׁבָּאוּ בְּגִלְגּוּל נְשָׁמוֹת - מֵאֵיזֶה מָקוֹם לָהֶם יֵשׁ זִוּוּג? שָׁלַח לוֹ, כָּתוּב ׳מַה נַּעֲשֶׂה לָהֶם לַנּוֹתָרִים לְנָשִׁים וְגוֹ'׳ (שופטים כא, ז). וְכָתוּב וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם וְגוֹ'. פָּרָשַׁת בְּנֵי בִנְיָמִין מוֹכִיחָה, וְעַל זֶה שָׁנִינוּ שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים. (וְכִי אוֹתוֹ אַחֵר אֵין לוֹ בַּת זוּגוֹ? אֲבָל תמצא זֶה כְּמוֹ אָדָם שנשא בַּת זוּגוֹ וְלֹא הָיוּ לוֹ מִמֶּנָּה בנים וּמֵת, יבא אחיו וייבם אֶת אִשְׁתּוֹ וַיּוֹלֶד לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, הַבֵּן הַזֶּה הוּא הַמֵּת שֶׁנִּשְׁמָתוֹ חָזְרָה לְעוֹלָם, זֶה הוּא הָאַחֵר שֶׁאֵין לוֹ בַּת זוּג אֶלָּא אִמּוֹ, וְזֶה הוּא שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, שֶׁיָּכוֹל לְהַקְדִּים אחר לשא אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה בְּרַחֲמִים וּבִתְפִלָּה, וְאַף עַל גַּב שֶׁאָמַרְתִּי לְךְ שֶׁיְּכוֹלִים לְהַקְדִּים אַחֵר בְּרַחֲמִים, לֹא יָכוֹל אֶלָּא אִם (הוּא) בַּעְלָהּ הוּא רָשָׁע וְהוּא צַדִּיק).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהודה שלח ליה לרבי אלעזר אמר הא רזא דמלה ידענא, אנון דאתו בגלגולא דנשמתין - מאן אתר להו זווגא. שלח ליה כתיב, (שופטים כא ז). ׳מה נעשה להם לנותרים לנשים וגו'׳. וכתיב ׳לכו וחטפתם לכם וגו'׳. פרשתא דבני בנימין אוכח ועל האי תנינן שמא יקדמנו אחר ברחמים. (כי אותו אחר אין לו בת זוגו, אבל תשכח דא כגון בר נש דנסיב בת זוגיה ולא הוו ליה מנה בנין ומת, ייתי אחוהי וייבם אתתיה ויתיליד ליה מנה בר, האי בר הוא מיתא דאהדרת נשמתיה לעלמא. דא הוא אחר דאין לו בת זוג אלא אמיה, ודא הוא שמא יקדמנו אחר ברחמים דיכיל לאקדמא אחרא למיסב אתתיה דדא ברחמי ובצלותא ואף על גב דאמינא לך דיכיל לאקדמא ברחמי לא יכיל אלא אם (הוא) בעלה חייבא איהו ואיהו זכאה)

התרגום: רבי יהודה שלח לרבי אלעזר. אמר, הרי סוד הדבר ידעתי, אותם שבאו בגלגול נשמות - מאיזה מקום להם יש זווג? שלח לו, כתוב ׳מה נעשה להם לנותרים לנשים וגו'׳ (שופטים כא, ז). וכתוב וחטפתם לכם וגו'. פרשת בני בנימין מוכיחה, ועל זה שנינו שמא יקדמנו אחר ברחמים. (וכי אותו אחר אין לו בת זוגו? אבל תמצא זה כמו אדם שנשא בת זוגו ולא היו לו ממנה בנים ומת, יבא אחיו וייבם את אשתו ויולד לו ממנה בן, הבן הזה הוא המת שנשמתו חזרה לעולם, זה הוא האחר שאין לו בת זוג אלא אמו, וזה הוא שמא יקדמנו אחר ברחמים, שיכול להקדים אחר לשא את אשתו של זה ברחמים ובתפלה, ואף על גב שאמרתי לך שיכולים להקדים אחר ברחמים, לא יכול אלא אם (הוא) בעלה הוא רשע והוא צדיק).

מן המפרשים

כתם פז: ר' יהודה שלח לר' אלעזרהא רזא דמלה ידענא פי' סוד למה יתגלגלו הנשמות וחוזרות ובאות לעולם ידעתי כי הוא מחסד האל על ברואיו לבלתי ידח ממנו נדח.

אור יקר: וכי אותו אחר אין לו בה זוגו, בתמיה א״כ למה יחליפו.

מהרח"ו: רזא דמלה ידענא וגו'. פי' ידעתי סוד גלגולם, אבל לא ידעתי מהיכן זווגם: [ויהי אברם בן תשעים וכו' תאנא אמר ר' אלעזר וכו'. מאה ועשרים וחמש ותמנייא אלפי מארי דגדפין אזלין ושאטין ונטלין מלה דאשתעי בר נש. ושם, בשעתא קמייתא דליליא,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: