ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 26: ׳היה דבר ה' אל אברם במחזה׳ - סוד הברית, לשון התרגום ועושר התורה › פיסקה 11 (פח ע"א)

׳שכרך הרבה מאד׳ - עושר הימין והשמאל, קדוש וטמא

לך לך · ׳היה דבר ה' אל אברם במחזה׳ - סוד הברית, לשון התרגום ועושר התורה · מאמר 26 · פיסקה 11 · דף פח ע"א

לשון הזוהר

׳שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד׳ - בְּגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּהַאי עָלְמָא זָכֵי וְאַחְסִין יְרוּתָּא אַחְסַנְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵּי כְּמָה דִכְתִּיב ׳לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יִשׁ׳ (משלי ח, כא) - מאי יֵ"שׁ (דא י"ש מאין תלת עשר נהרי דאפרסמונא דכיא (מכילן) דיהבי ליה אחסנתא עלאה בעלמא דאתי) (נ"א דא עלמא דאתי). ׳וְאוֹצְּרוֹתֵּיהֶם אֲמַלֵּא׳, בְּהַאי עָלְמָא מֵעוּתְּרָא וּמִכָּל טִיבוּ דְעָלְמָא. מַאן דְּאָזִיל לְיָמִינָא זָכֵי לְעָלְמָא דְאָתֵּי, וּמַאן דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא הָא עוּתְּרָא בְּעָלְמָא דֵין, (דאית שמאלא קדישא ואית שמאלא מסאבא, ודא הוא דאמרינן מאן דמתעסק באורייתא יהבי ליה ׳ארך ימים׳ בעלמא דאתי, ויהבי ליה ׳עשר וכבוד׳ בעלמא דין שנאמר ׳ארך ימים בימינה וגו'׳ (משלי ג, טז), ומאן דיתרעי דיתהני גופא בעלמא דין ולא אתעסק באורייתא ובעובדין טבין, יהבי ליה עותרא בעלמא דין מסטרא דשמאלא מסטרא דיצר הרע, ובעותרא דא עביד ביש ירית גיהנם. ואי תימא וכי לא אית בעלמא דין עותרא מסטרא דקדושה, אין, דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעשר, ודא הוא עותרא טבא דמסטרא דקדושה).

תרגום

׳שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד׳ (בראשית טו, א) - מִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְנוֹחֵל יְרֻשַּׁת נַחֲלָה בָּעוֹלָם הַבָּא, כַּכָּתוּב ׳לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ׳ (משלי ח, כא) - מַה זֶּה יֵ"שׁ? (זֶה י"ש מאין שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נַהֲרוֹת אֲפַרְסְמוֹן טָהוֹר (מדּות) שנותנים לוֹ יְרֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה בָּעוֹלָם הַבָּא (נָא זֶה הָעולָם הבָּא). ׳וְאֹצְרֹתֵיהֶם אמלא׳ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, מעשר וְכָל טוֹב שֶׁל הָעוֹלָם.) מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְיָמִין - זוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא, וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לִשְׂמֹאל - הִנֵּה עשר בָּעוֹלָם הַזֶּה (שֶׁיֵּשׁ שְׂמֹאל קָדוֹשׁ וְיֵשׁ שְׂמֹאל טָמֵא, וְזֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, נוֹתְנִים לוֹ ׳אֹרֶךְ יָמִים׳ בָּעוֹלָם הַבָּא וְנוֹתְנִים לוֹ ׳עֹשֶׁר וְכָבוֹד׳ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳ארך יָמִים בִּימִינָהּ וגו'׳ (משלי ג, טז) וּמִי שירצה שיהנה הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא מִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, נוֹתְנִים לוֹ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה מִצַּד הַשְּׂמֹאל, מִצַּד הַיֵּצֶר הָרָע, וּבְעֶשֶׂר הַזֶּה עוֹשֶׂה רע וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם, וְאִם תֹּאמַר, וְכִי אֵין בָּעוֹלָם הַזֶּה עשר מִצַּד הקדשה (משלי ג, טז)? כֵּן, שֶׁכָּל המקים אֶת הַתּוֹרָה מעני, סוֹפוֹ לקימה מעשר, וְזֶהוּ עשר טוֹב שֶׁמִּצַּד הַקְּדֻשָּׁה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳שכרך הרבה מאד׳ - בגין דכל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא זכי ואחסין ירותא אחסנתא בעלמא דאתי כמה דכתיב ׳להנחיל אוהבי יש׳ (משלי ח, כא) - מאי י"ש (דא י"ש מאין תלת עשר נהרי דאפרסמונא דכיא (מכילן) דיהבי ליה אחסנתא עלאה בעלמא דאתי) (נ"א דא עלמא דאתי). ׳ואוצרותיהם אמלא׳, בהאי עלמא מעותרא ומכל טיבו דעלמא. מאן דאזיל לימינא זכי לעלמא דאתי, ומאן דאזיל לשמאלא הא עותרא בעלמא דין, (דאית שמאלא קדישא ואית שמאלא מסאבא, ודא הוא דאמרינן מאן דמתעסק באורייתא יהבי ליה ׳ארך ימים׳ בעלמא דאתי, ויהבי ליה ׳עשר וכבוד׳ בעלמא דין שנאמר ׳ארך ימים בימינה וגו'׳ (משלי ג, טז), ומאן דיתרעי דיתהני גופא בעלמא דין ולא אתעסק באורייתא ובעובדין טבין, יהבי ליה עותרא בעלמא דין מסטרא דשמאלא מסטרא דיצר הרע, ובעותרא דא עביד ביש ירית גיהנם. ואי תימא וכי לא אית בעלמא דין עותרא מסטרא דקדושה, אין, דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעשר, ודא הוא עותרא טבא דמסטרא דקדושה).

התרגום: ׳שכרך הרבה מאד׳ (בראשית טו, א) - משום שכל מי שמשתדל בתורה בעולם הזה, זוכה ונוחל ירשת נחלה בעולם הבא, ככתוב ׳להנחיל אהבי יש׳ (משלי ח, כא) - מה זה י"ש? (זה י"ש מאין שלש עשרה נהרות אפרסמון טהור (מדות) שנותנים לו ירשה עליונה בעולם הבא (נא זה העולם הבא). ׳ואצרתיהם אמלא׳ - בעולם הזה, מעשר וכל טוב של העולם.) מי שהולך לימין - זוכה לעולם הבא, ומי שהולך לשמאל - הנה עשר בעולם הזה (שיש שמאל קדוש ויש שמאל טמא, וזה הוא שאמרנו, מי שמתעסק בתורה, נותנים לו ׳ארך ימים׳ בעולם הבא ונותנים לו ׳עשר וכבוד׳ בעולם הזה, שנאמר ׳ארך ימים בימינה וגו'׳ (משלי ג, טז) ומי שירצה שיהנה הגוף בעולם הזה ולא מתעסק בתורה ובמעשים טובים, נותנים לו עשר בעולם הזה מצד השמאל, מצד היצר הרע, ובעשר הזה עושה רע ויורש גיהנם, ואם תאמר, וכי אין בעולם הזה עשר מצד הקדשה (משלי ג, טז)? כן, שכל המקים את התורה מעני, סופו לקימה מעשר, וזהו עשר טוב שמצד הקדשה).

מן המפרשים

מהרח"ו: יש מאין תלת עשר מכילן דיהבי יש מאין תלת עשר מכילן דיהבי וגו'. פי' כי שי"ן של 'יש' רומזת לג' ראשונות שבבינה, והיו"ד הם י"ג מכילן דרחמי כי מתחלפת השי"ן בג' במספר קטן ובאי"ק גל"ש וגו':

רמ"א: יש מאין, תליסר מכילן יש מאין, תליסר מכילן. כמנין יש במ"ק, ועיין לעיל דף י"ב ע"ג (זו"ח סתרי אותיות ד. והאי נקודה דקיימא לעילא איהו תליסר, ואינון תליסר מכילן דרחמי):

הסולם: שברך הרבה מאד: משום, שכל מי העוסק בתורה בעולם הזה. זוכה ויורש ירושה ונחלה בעולם הבא. כמ"ש להנחיל אוהבי יש . ושואל מהו יש, ואומר זהו עולם הבא. ואוצרותיהם אמלא. בעולם הזה מעושר ומכל טוב שבעולם. מי שהולך לימין זוכה לעולם הבא. ומי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר