׳היה דבר ה' אל אברם במחזה׳
סוד הברית, לשון התרגום ועושר התורה
מהות ה'מחזה' - הדרגה שכל הדמויות נראות בה
׳הָיָה דְבַר יהו"ה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר׳ - מַה זֶּה ׳בַּמַּחֲזֶה׳? אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַמַּרְאֶה, הַדַּרְגָּה שֶׁכָּל הַדְּמֻיּוֹת נִרְאוֹת בָּהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בּא רְאֵה, טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם, הָיְתָה דַרְגָּה אַחַת מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ, וּמִי הַמַּחֲזֶה, והוא המלכות, הַזֶּה? שֶׁכָּתוּב ׳מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה׳ (במדבר כד, ד).
בלשון הזוהר
׳הָיָה דְּבַר יהו"ה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר׳ - מַאי ׳בַּמַּחֲזֶה׳, אֶלָּא בְּהַהוּא חֵיזוּ דַּרְגָּא דְכָל דִּיוּקְנִין אִתְחַזְּיָין בֵּיהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, עַד לָא אִתְגְּזַר אַבְרָהָם הֲוָה חַד דַּרְגָּא מַלִּיל עִמֵּיהּ, וּמַאן אִיהוּ דָּא מַחֲזֶה דִּכְתִיב, ׳מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזֶה׳ (במדבר כד, ד).
לאחר המילה שרות עליו כל הדרגות לדבר
כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, הָיוּ כָּל הַדְּרָגוֹת שׁוֹרוֹת עַל הַדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְאָז דִּבֵּר עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי׳ שדי שהוא מחזה אל העליונות, ולא שדי עצמו, כמו שבבלעם 'מחזה שדי' (או"ה) (שמות ו, ג) - וְטֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל, לֹא הָיוּ אוֹתָן הַדְּרָגוֹת שׁוֹרוֹת עָלָיו לְדַבֵּר. עמו, שאף שהדרגות העליונות משפיעות במלכות לעולם, לא היה אברהם רואה כשדברה עמו אלא אותה לבדה, ואחר שנימול ראה אותן מתוכה (מקדש מלך)
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר הֲווּ כֻּלְהוּ דַּרְגִּין שָׁרָאן עַל הַאי דַרְגָּא, וּכְדֵין מַלִּיל עִמֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי׳ (שמות ו, ג) - וְעַד לָא אִתְגְּזַר לָא הֲווּ אִנּוּן דַּרְגִּין שָׁרָאן עֲלוֹי לְמַלָּלָא.
קושיא - הרי גם טרם המילה נראה עליו ה'
וְאִם תֹּאמַר שֶׁהִנֵּה בַּתְּחִלָּה כָּתוּב ׳וַיֵּרָא יהו"ה אֶל אַבְרָם׳ - וְכָתוּב ׳וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׳ - וְכָתוּב ׳וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ׳ - הִנֵּה כָּאן אוֹתָן הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. וְכָעֵת אוֹמְרִים, שֶׁטֶּרֶם שֶׁנִּמּוֹל לֹא הָיָה אוֹתָן הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שׁוֹרוֹת עַל הַדַּרְגָּה הַזּוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ?
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב ׳וַיֵּרָא יהו"ה אֶל אַבְרָם׳ וּכְתִיב ׳וַיִּסַע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׳ וּכְתִיב ׳וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ׳ הָא הָכָא אִנּוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין. וְהַשְׁתָּא אֲמָרָן דְּעַד לָא אִתְגְּזַר לָא הֲווּ אִנּוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין שָׁרָאן עַל הַאי דַּרְגָּא לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ.
חכמה להידבק ניתנה תחילה - הדיבור רק אחר המילה
בֹּא רְאֵה, בַּתְּחִלָּה נָתַן הקב"ה חָכְמָה לְאַבְרָהָם לָדַעַת אֶת הַחָכְמָה לְהִדָּבֵק בּוֹ, וְיָדַע אֶת סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, אֲבָל לְדַבֵּר עִמּוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַזּוֹ לְבַדָּהּ. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, כָּל הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הָיוּ שׁוֹרוֹת עַל הַדַּרְגָּה הַזּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה כְּדֵי לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְאָז הִתְעַלָּה אַבְרָהָם בַּכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא יַהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָכְמָה לְאַבְרָהָם לְמִנְדַע חָכְמָה לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ וְיָדַע רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אֲבָל לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ לָא הֲוָה אֶלָּא הַאי דַרְגָּא תַּתָּאָה בִּלְחוֹדוֹי, כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר, כֻּלְהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין הֲווּ שָׁרָאן עַל הַאי דַּרְגָּא תַּתָּאָה בְּגִין לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ, וּכְדֵין אִסְתַּלַּק אַבְרָהָם בְּכֹלָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר.
האחיזה בשם הקדוש - רק אחר המילה, ואברהם מאהבה
בֹּא רְאֵה, טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל הָאָדָם, לֹא נֶאֱחַז בִּשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, נִכְנַס בִּשְׁמוֹ וְנֶאֱחַז בּוֹ. וְאִם תֹּאמַר, אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל? כָּךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ וְלֹא כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁאָהַב אוֹתוֹ הקב"ה קֵרַב אוֹתוֹ,
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, עַד לָא אִתְגְּזַר בַּר נָשׁ לָא אִתְאַחִיד בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר עָאל בִּשְׁמֵיהּ וְאִתְאַחִיד בֵּיהּ. וְאִי תֵימָא אַבְרָהָם דְּאִתְאַחִיד בֵּיהּ עַד לָא אִתְגְּזַר. הָכִי הֲוָה דְּאִתְאַחִיד בֵּיהּ וְלָא כְּדְקָא יְאוּת, דְּהָא מִגּוֹ רְחִימוּתָא עִלָּאָה דְּרָחִים לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לֵיהּ.
הברית - הקשר המחבר את כל הדרגות יחד
אַחַר כָּךְ צִוָּה אוֹתוֹ שֶׁיִּמּוֹל וְנִתְּנָה לוֹ הַבְּרִית, הַקֶּשֶׁר שֶׁל כָּל הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. הַבְּרִית - הַקֶּשֶׁר לְקַשֵּׁר הַכֹּל יַחַד לְהַכְלִיל זֶה עִם זֶה. הַבְּרִית - הַקֶּשֶׁר שֶׁהַכֹּל נִקְשָׁר בּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם, דִּבּוּרוֹ לֹא הָיָה עִמּוֹ אֶלָּא בְּמַחֲזֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
לְבָתַר פַּקִּיד לֵיהּ דְּיִתְגְּזַר וְאִתְיְיהִיב לֵיהּ בְּרִית, קִשּׁוּרָא דְּכֻלְהוּ דַרְגִּין עִלָּאִין. בְּרִית קִשּׁוּרָא לְאִתְקַשְּׁרָא כֹּלָּא כְּחֲדָא לְאַכְלָלָא דָּא בְּדָא. בְּרִית קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ אַבְרָהָם עַד לָא אִתְגְּזַר, מִלּוֹי לָא הֲוָה עִמֵּיהּ אֶלָּא בַּמַּחֲזֶה כְּמָה דְּאִתְּמָר.
בריאת העולם עומדת על הברית בלבד
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, לֹא נִבְרָא אֶלָּא עַל הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּרָ"א שִׁי"ת, בָּרָא אֱלֹהִים׳. וְהַיְנוּ שֶׁעַל הַבְּרִית קִיֵּם הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, וְכָתוּב ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי׳ (ירמיה לג, כה) - שֶׁהֲרֵי הַבְּרִית הִיא הַקֶּשֶׁר שֶׁהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה לֹא נִפְרָדִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא לָא אִתְבְּרִי אֶלָּא עַל בְּרִית כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳בְּרֵ"א שִׁי"ת בָּרָא אֱלהִים׳. וְהַיְינוּ דְּעַל בְּרִית קִיֵּים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, וּכְתִיב ׳אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שַׂמְתִּי׳ (ירמיהו לג, כה) - דְּהָא בְּרִית קִשּׁוּרָא אִיהוּ דְּיוֹמָא וְלֵילְיָא לָא מִתְפָּרְשָׁאן.
תנאי בריאת העולם - קבלת התורה בסיני
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, עַל תְּנַאי הָיָה: שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל, אִם יְקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה - יָפֶה, וְאִם לֹא - הֲרֵינִי מַחֲזִירְכֶם לְתֹהוּ וָבהוּ. וְהָעוֹלָם לֹא הִתְקַיֵּם עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְקִבְּלוּ תוֹרָה, וְאָז הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כַּד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא עַל תְּנַאי הֲוָה, דְּכַד יֵיתוּן יִשְׂרָאֵל אִם יְקַבְּלוּן אוֹרַיְיתָא יָאוֹת, וְאִם לָאו הֲרִי אֲנָא אַהֲדַר לְכוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְעָלְמָא לָא אִתְקְיַּים עַד דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא וּכְדֵין אִתְקְיַּים עָלְמָא.
בריאת עולמות בזיווגים - ו'אנכי מגן לך' הדרגה הראשונה
וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וָהָלְאָה, הקב"ה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, וּמִי הֵם? זִוּוּגֵי בְּנֵי הָאָדָם. שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן הקב"ה מְזַוֵּג זִוּוּגִים וְאוֹמֵר: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. וְאֵלּוּ הֵם הָעוֹלָמוֹת שֶׁהוּא בוֹרֵא. בּא רְאֵה, ׳אָנֹכִי מָגֵן לָךְ׳, ׳אָנֹכִי׳ - זוֹ הִיא הַדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֱחַז בָּהּ בַּתְּחִלָּה.
בלשון הזוהר
וּמֵהַהוּא יוֹמָא וּלְהָלְאָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרִי עָלְמִין, וּמָאן אִנּוּן, זִוּוּגִין דִּבְנֵי נָשָׁא. דְּהָא מֵהַהוּא זִמְנָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזַוֵּוג זִוּוּגִין וְאוֹמֵר בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. וְאִלֵּין אִנּוּן עָלְמִין דְּהוּא בָּרֵי. תָּא חֲזֵי, ׳אָנֹכִי מָגֵן לָךְ׳, ׳אָנֹכִי׳ דָּא הוּא דַּרְגָא קַדְמָאָה דְּאִתְאֲחִיד בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא.
אחר הדברים האלה' - בשורת שלום למשתדל בתורה
סִתְרֵי תוֹרָה - מדרש בדרך הנסתר, הדורש את הפסוק על נשמת האדם ושכרה, ׳אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ'׳ (אסתר ב, א) - אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, אַחַר שֶׁהִשְׁתַּדֵּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה ׳בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה׳, דהיינו בתורה, ושיעור הכתוב: 'אחר' שעסק בדברי תורה, 'היה דבר ה'' לבשר את נשמתו הקב"ה מְבַשֵּׂר לוֹ וּמַקְדִּים לַנְּשָׁמָה שָׁלוֹם (בשורות טוֹבוֹת), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ׳ - מִכָּל הַמִּינִים הָרָעִים שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם שאין להם שליטה על נשמת העוסק בתורה.
בלשון הזוהר
סִתְרֵי תּוֹרָה, ׳אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגו'׳ (אסתר ב, א) - אִלֵּין פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא, דִּכְתִּיב ׳אֶתּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יהו"ה אֶל כָּל קְהַלְכֶם׳ (דברים ה, יט) - מַה לְּהַלָּן פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא, אוּף הָכָא פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא. בָּתַּר דְּאִשְׁתַּדַּל בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא ׳בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה׳, קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מְבַשֵׂר לֵיהּ וְאַקְדִּים לָהּ לְנִשְׁמָתָּא שְׁלָם (בשורות טובות), הֲדָא הוּא דִכְתִּיב ׳אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךָ׳ - מִכָּל זַיְינִין בִּישִׁין דְּגֵיהִנֹּם.
׳שכרך הרבה מאד׳ - עושר הימין והשמאל, קדוש וטמא
׳שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד׳ (בראשית טו, א) - מִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְנוֹחֵל יְרֻשַּׁת נַחֲלָה בָּעוֹלָם הַבָּא, כַּכָּתוּב ׳לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ׳ (משלי ח, כא) - מַה זֶּה ׳יֵ"שׁ׳ בגימטריא שלש מאות ועשר? ׳וְאֹצְרֹתֵיהֶם אמלא׳ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, מעשר וְכָל טוֹב שֶׁל הָעוֹלָם. מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְיָמִין - זוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא, וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לִשְׂמֹאל - הִנֵּה עשר בָּעוֹלָם הַזֶּה - עושר הבא מצד הקדושה, ועושר הבא מצד הסטרא אחרא (אבות ד, ט) (שֶׁיֵּשׁ שְׂמֹאל קָדוֹשׁ וְיֵשׁ שְׂמֹאל טָמֵא, וְזֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, נוֹתְנִים לוֹ ׳אֹרֶךְ יָמִים׳ בָּעוֹלָם הַבָּא וְנוֹתְנִים לוֹ ׳עֹשֶׁר וְכָבוֹד׳ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳ארך יָמִים בִּימִינָהּ וגו'׳ (משלי ג, טז)) (וּמִי שירצה שיהנה הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא מִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, נוֹתְנִים לוֹ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה מִצַּד הַשְּׂמֹאל, מִצַּד הַיֵּצֶר הָרָע, וּבְעֶשֶׂר הַזֶּה עוֹשֶׂה רע וְיוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם) (וְאִם תֹּאמַר, וְכִי אֵין בָּעוֹלָם הַזֶּה עשר מִצַּד הקדשה? כֵּן, שֶׁכָּל המקים אֶת הַתּוֹרָה מעני, סוֹפוֹ לקימה מעשר, וְזֶהוּ עשר טוֹב שֶׁמִּצַּד הַקְּדֻשָּׁה).
בלשון הזוהר
׳שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד׳ (בראשית טו, א) - בְּגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּהַאי עָלְמָא זָכֵי וְאַחְסִין יְרוּתָּא אַחְסַנְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵּי כְּמָה דִכְתִּיב ׳לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יִשׁ׳ (משלי ח, כא) - מַאי ׳יֵ"שׁ׳. (דא י"ש מאין תלת עשר נהרי דאפרסמונא דכיא (מכילן) דיהבי ליה אחסנתא עלאה בעלמא דאתי) (נ"א: דא עלמא דאתי). ׳וְאוֹצְּרוֹתֵּיהֶם אֲמַלֵּא׳, בְּהַאי עָלְמָא מֵעוּתְּרָא וּמִכָּל טִיבוּ דְעָלְמָא. מַאן דְּאָזִיל לְיָמִינָא זָכֵי לְעָלְמָא דְאָתֵּי, וּמַאן דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא הָא עוּתְּרָא בְּעָלְמָא דֵין, (דאית שמאלא קדישא ואית שמאלא מסאבא, ודא הוא דאמרינן מאן דמתעסק באורייתא יהבי ליה ׳ארך ימים׳ בעלמא דאתי, ויהבי ליה ׳עשר וכבוד׳ בעלמא דין שנאמר ׳ארך ימים בימינה וגו'׳ (משלי ג, טז)) (ומאן דיתרעי דיתהני גופא בעלמא דין ולא אתעסק באורייתא ובעובדין טבין, יהבי ליה עותרא בעלמא דין מסטרא דשמאלא מסטרא דיצר הרע, ובעותרא דא עביד ביש ירית גיהנם.) (ואי תימא וכי לא אית בעלמא דין עותרא מסטרא דקדושה, אין, דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעשר, ודא הוא עותרא טבא דמסטרא דקדושה).
מַעֲשֵׂה רַבִּי אַבָּא וְעַם הָאָרֶץ שֶׁבִּקֵּשׁ עֹשֶׁר בַּתּוֹרָה
כְּשֶׁבָּא מִשָּׁם רַבִּי אַבָּא, הָיָה מַכְרִיז: מִי רוֹצֶה עֹשֶׁר וּמִי רוֹצֶה אֹרֶךְ חַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא, יָבֹא וְיִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה. הָיוּ מִתְכַּנְּסִים אֵלָיו כָּל הָעוֹלָם. הָיָה רַוָּק אֶחָד בִּשְׁכוּנָתוֹ. יוֹם אֶחָד בָּא אֵלָיו, אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֲנִי רוֹצֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי עֹשֶׁר. אָמַר לוֹ: הִנֵּה וַדַּאי. אָמַר לוֹ: מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לוֹ: יוֹסֵי. אָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בַּעַל הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד. יָשַׁב וְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
רַבִּי אַבָּא כַּד אֲתָּא מֵהָתָּם, הֲוָה מַכְרִיז מַאן בָּעֵי עוּתְּרָא וּמַאן בָּעֵי אוֹרְכָא דְּחַיֵּי בְּעָלְמָא דְאָתֵּי יֵיתֵּי וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא. הֲווּ מִתְּכַּנְשִׁין כּוּלֵי עַלְמָא לְגַבֵּיהּ. רַוָּוק חַד הֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵּיהּ. יוֹמָא חַד אֲתָּא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ הָא וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֶךָ. אָמַר לֵיהּ יוֹסֵי. אָמַר לוֹן לְתַּלְמִידוֹי דְּיִקְרוּן לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי מָארֵי דְּעוּתְּרָא ויקָרָא. יָתִּיב ואִתְּעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָּא.
עֲדַיִן לֹא בָּא הָעֹשֶׁר - קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא לְעָנְשׁוֹ
לְיָמִים הָיָה עוֹמֵד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵיפֹה הָעֹשֶׁר? אָמַר: נִשְׁמָע מִזֶּה שֶׁלֹּא עָשָׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם, נִכְנַס לְחַדְרוֹ, שָׁמַע קוֹל אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אַל תַּעֲנִישׁ אוֹתוֹ (שׁוּב אֵלָיו), שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ גָּדוֹל. שָׁב אֵלָיו, אָמַר לוֹ: שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךְ עֹשֶׁר.
בלשון הזוהר
לְיוֹמִין הֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אָן הוּא עוּתְּרָא. אָמַר שְׁמַע מִינָהּ דְּלָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד, וְעָאל לְאִדְרֵיהּ, שְׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר לָא תַּעַנְשֵׁיהּ (תוב לגביה) דְּגַבְרָא רַבָּא לִיהֱוִי. תָּב לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ תִּיב בְּרִי תִּיב וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ עוּתְּרָא.
איש עשיר מבקש שילמדו תורה בזכותו
בֵּינְתַיִם בָּא אִישׁ אֶחָד וכלי שֶׁל פָּז בידו, הוֹצִיא אוֹתוֹ וְנָפַל אוֹר בבית. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֲנִי רוֹצֶה לזכות בַּתּוֹרָה וַאֲנִי לֹא זָכִיתִי, וְרוֹצֶה מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בִּשְׁבִילִי. שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לִי עשר רַב שֶׁהִשְׁאִיר לִי אבי, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ הָיָה מסדר עָלָיו שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כוסות מֵאֵלּוּ. וַאֲנִי רוֹצֶה לזכות בַּתּוֹרָה וַאֲנִי נוֹתֵן עשר.
בלשון הזוהר
אַדְהָכִי אֲתָּא גַּבְרָא חַד וּמָאנָא דְּפָּז בִּידֵיהּ, אַפְּקֵיהּ וּנְפַּל נְהוֹרָא בְּבֵיתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא לָא זָכִינָא, וּבָעֵינָא מָאן דְּיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּגִינִי. דְּהָא אִיתּ לִי עוּתְּרָא סַגֵּי דְּקָא שְׁבַק לִי אַבָּא, דְּכַד יָתִּיב על פְּתּוֹרֵיהּ הֲוָה מְסַדַּר עֲלֵיהּ תְּלֵיסַר כַּסֵּי מֵאִלֵּין. וּבָעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא יָהִיבְנָא עוּתְּרָא.
כוס הפז ניתנה לעני שילמד - ׳לא יערכנה זהב׳
אָמַר לְאוֹתוֹ הרוק: תִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וְזֶה נוֹתֵן לְךְ עשר, נָתַן לוֹ אוֹתוֹ הַכּוֹס שֶׁל הפז. קָרָא עָלָיו רַבִּי אַבָּא: ׳לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז׳ (איוב כח, יז). ישב ולמד בַּתּוֹרָה, וְהָאָדָם הַהוּא הָיָה נוֹתֵן לוֹ עֹשֶׁר.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ לְהַהוּא רַוָּוק תִּשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא וְדָא יָהִיב לָךָ עוּתְּרָא, יָהַב לֵיהּ הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז. קָרָא עֲלֵיהּ רַבִּי אַבָּא ׳לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז׳ (איוב כח, יז). יָתִּיב וְלָעָא בְּאוֹרַיְיתָּא וְהַהוּא בַּר נָשׁ הֲוָה יָהִיב לֵיהּ עוּתְּרָא.
בכיית העני - רצונו לזכות בתורה מעצמו לא מן הכלי
לְיָמִים נִכְנְסָה חֶמְדַּת הַתּוֹרָה לְמֵעָיו. יוֹם אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב וְהָיָה בּוֹכֶה. מָצָא אוֹתוֹ רבו שֶׁהָיָה בוכה. אָמַר לוֹ: עַל מָה אַתָּה בוכה? אָמַר לוֹ: וּמָה אֲנִי מֵנִיחַ אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל זֶה? אֵינִי רוֹצֶה אֶלָּא לזכות אֶצְלִי. אָמַר: עַכְשָׁו מִזֶּה נִשְׁמָע שֶׁהִנֵּה עָשָׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם.
בלשון הזוהר
לְיוֹמִין עָאל חֲמִידוּ דְאוֹרַיְיתָּא בִּמְעוֹי. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִּיב וְהֲוָה בָּכֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבֵּיהּ דְּהֲוָה בָּכֵי, אָמַר לֵיהּ עַל מָה קָא בָּכִיתּ. אָמַר לֵיהּ וּמָה מַנַּחְנא חַיֵּי דְעָלְמָא דְאָתֵּי בְּגִין הַאי, לָא בְּעֵינָא אֶלָּא לְמִזְכֵּי לְגַבָּאי. אָמַר הַשְׁתָּא שְׁמַע מִינָהּ דְּהָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד.
הֲשָׁבַת כּוֹס הַפָּז - מוֹצָא שֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פָּזִי
קָרָא לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, אָמַר לוֹ: טֹל אֶת עָשְׁרְךְ וְתֵן אוֹתוֹ לִיתוֹמִים וַעֲנִיִּים, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךְ חֵלֶק יָתֵר בַּתּוֹרָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי לוֹמֵד. הֶחֱזִיר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אוֹתוֹ הַכּוֹס שֶׁל פָּז, וְעַד הַיּוֹם לֹא סָר שְׁמוֹ, וּמִבָּנָיו בֶּן פָּזִי, וְהַיְנוּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פָּזִי, וְזָכָה לְכַמָּה תוֹרָה הוּא וּבָנָיו (מִשּׁוּם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה). שֶׁאֵין לְךְ שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם כְּמִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְקַיֵּם אוֹתָהּ.
בלשון הזוהר
קָרָא לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא, אָמַר לֵיהּ טוֹל עוּתְּרָךָ וְהַב לֵיהּ לְיַתְּמֵי וּלְמִסְכְּנִי, וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ חוּלַק יַתִּיר בְּאוֹרַיְיתָּא בְּכָל מַה דְּאֲנַן לָעָאן. אַהֲדַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז, וְעַד יוֹמָא לָא אַעֲדֵי שְׁמֵיהּ, וּמִן בְּנוֹי בֶּן פַּזִּי, וְהַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִי, וְזָכָה לְכַמָּה אוֹרַיְיתָּא הוּא וּבְנוֹי (בגין דלעא באורייתא). דְּלֵיתּ לָךָ אֲגַר טַב בְּעָלְמָא כְּמָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא וּמְקַיְימָהּ.
השם שהתגלה לאבות במחזה - שד"י
׳אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יהו"ה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר וְגוֹ'׳. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה ׳בַּמַּחֲזֶה׳, זֶה הַשֵּׁם שֶׁהִתְגַּלָּה לָאָבוֹת, וּמִי הוּא? שַׁדַּ"י, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי׳ ושם זה הוא דרגת המלכות (שמות ו, ג). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה׳ (במדבר כד, ד). וְזֶה הַמַּרְאֶה שֶׁכָּל הַמַּרְאוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת נִרְאִים מִתּוֹכוֹ, כְּמוֹ הַמַּרְאֶה הַזֶּה שֶׁכָּל הַדְּמֻיּוֹת נִרְאוֹת בּוֹ וְהַכֹּל אֶחָד. מַרְאֶה וּמַחֲזֶה הוּא אֶחָד, זֶה תַרְגּוּם וְזֶה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
בלשון הזוהר
׳אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְּבַר יהו"ה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר וְגו'׳. בְּכָל אֲתַּר דִּכְתִּיב בְּאוֹרַיְיתָּא ׳בַּמַּחֲזֶה׳ דָּא שְׁמָא דְּאִתְּגְּלֵי לַאֲבָהָן, וּמָאן אִיהוּ, שַׁדַּ"י, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְּחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי׳ (שמות ו, ג). כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה׳ (במדבר כד, ד). וְדָא אִיהוּ חֵיזוּ דְּכָל חֶזְוָון עִלָּאִין אִתְּחַזְּיָין מִגַּוִּיהּ, כְּהַאי מַרְאֶה דְּכָל דִּיוּקְנִין אִתְּחַזְּיָין בֵּיהּ וכֹלָּא חַד. מַרְאֶה מַחֲזֶה חַד הוּא, דָּא תַּרְגּוּם וְדָא לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
רשות אונקלוס לתרגם בלשון הנסתרת מהמלאכים
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, רַבִּים הֵם בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן הָיְתָה רְשׁוּת לְאוּנְקְלוּס לְתַרְגֵּם בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן שֶׁגִּלָּה הקב"ה בַּתּוֹרָה. וְהַלָּשׁוֹן הַזּוֹ הִיא נִסְתֶּרֶת מֵהַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים. ׳בַּמַּחֲזֶה׳, (שֶׁהִנֵּה) שֶׁהָיָה נִסְתָּר מֵהַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בָּזֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר עִם אַבְרָהָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי סַגִּיאִין אִנּוּן בְּאוֹרַיְיתָּא, וְעַל דָּא הֲוָה לֵיהּ רשוּ לְאוּנְקְלוּס לְתַּרְגֵּם בְּהַהוּא לִישְׁנָא דְּגָלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא בְּאוֹרַיְיתָּא. וְלִישְׁנָא דָא סָתִּים אִיהוּ מִגּוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאָה, ׳בַּמַּחֲזֶה׳ (דהא) דְּהֲוָה סָתִּים מִמַּלְאֲכֵי עִלָּאֵי דְּלָא יָדְעֵי בְּדָא כַּד מְמַלֵּיל בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם.
הטעם להסתרה - אברהם היה ערל בטרם המילה
מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם לֹא הָיָה מָהוּל, וְהָיָה עָרֵל סְתוּם בָּשָׂר, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מַסְתִּיר מֵהֶם בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. כְּמוֹ כֵן בְּבִלְעָם, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה׳ - ׳יֶחֱזֶה׳,
בלשון הזוהר
מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּאַבְרָהָם לָא הֲוָה מָהוּל וְהֲוָה עָרֵל סָתִּים בִּשְׂרָא. וּבְגִין כָּךָ הֲוָה סָתִּים מִנַּיְיהוּ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. כְּגַוְונָא דָא בִּלְעָם דִּכְתִּיב ׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזְהִ׳ - ׳יְחֱזֶה׳.
המלאכים יודעים לשון תרגום אך אינם נזקקים לה
אִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא יוֹדְעִים - וַהֲרֵי גַבְרִיאֵל לִמֵּד אֶת יוֹסֵף שִׁבְעִים לָשׁוֹן, וְהַתַּרְגּוּם הוּא אֶחָד מִשִּׁבְעִים לָשׁוֹן? אֶלָּא יָדוֹעַ יוֹדְעִים, אֲבָל שָׁנִינוּ שֶׁלֹּא נִזְקָקִים, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים וְאֵין מִתְבּוֹנְנִים עָלָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא מָאוּס לִפְנֵיהֶם מִכָּל שְׁאָר הַלְּשׁוֹנוֹת.
בלשון הזוהר
אִי תֵּימָא דלא יָדְעֵי, וְהָא גַּבְרִיאֵל אוֹלִיף לְיוֹסֵף ע' לָשׁוֹן, ותַּרְגּוּם חַד מֵע' לָשׁוֹן הוּא, אֶלָּא מִנְדַע יָדְעֵי אֲבָל לָא נִזְקָקִין תְּנַן, דְּלָא חַיְישֵׁי ולא מַשְׁגִּיחִין עֲלֵיהּ דְּהָא מָאִיס אִיהוּ קַמַּיְיהוּ מִכָּל שְׁאָר לָשׁוֹן.
תרגום התורה כולה - כדי שלא תהא קנאת מלאכים בישראל
וְאִם תֹּאמַר, שֶׁהוֹאִיל וְהוּא מָאוּס מִן הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, לָמָּה תִרְגֵּם אוּנְקְלוּס אֶת הַתּוֹרָה בַּלָּשׁוֹן הַזּוֹ, וְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל אֶת הַמִּקְרָא? אֶלָּא מָאוּס הוּא לִפְנֵיהֶם, וְכָךְ צָרִיךְ! שֶׁאֵין קִנְאָה לַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים עִם יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר, וְעַל כֵּן תַּרְגּוּם תּוֹרָה וּמִקְרָא כָּךְ, וְאֵינוֹ מָאוּס, שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כָּתַב הקב"ה בַּתּוֹרָה כָּךְ. וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא נִסְתָּר מִתּוֹךְ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל כֵּן הִתְגַּלָּה לְאַבְרָהָם בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ בוֹ הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה שהקב"ה הִתְגַּלָּה עַל אִישׁ עָרֵל. מָתַי הִתְגַּלָּה לוֹ בְּהִתְגַּלּוּת שֶׁל מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים? כַּאֲשֶׁר נָתַן לוֹ בְּרִית קִיּוּם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר׳ (בראשית יז, ג) - ׳אֱלֹהִים׳ - הַשֵּׁם שֶׁל הַקֹּדֶשׁ,
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא הוֹאִיל וּמָאִיס אִיהוּ מִמַּלְאֲכֵי עִלָּאֵי, אַמַּאי תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס אוֹרַיְיתָּא בְּהַאי לָשׁוֹן, וְיוֹנָתָּן בֶּן עוּזִיאֵל הַמִּקְרָא. אֶלָּא מָאִיס הוּא קַמַּיְיהוּ והָכִי אִצְּטְרִיךָ, דְּלֵיתּ קִנְאָה לְמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי בַּהֲדַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל (אלא אורייתא, ואלמלא הוו ידעי שבחי דאורייתא הוה להו קנאה בהדייהו דישראל) יַתִּיר, וְעַל דָּא תַּרְגּוּם תּוֹרָה וּמִקְרָא כָּךָ, ולא מָאִיס אִיהוּ דְּהָא בְּכַמָּה דוּכְתֵּי כָּתַּב קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא בְּאוֹרַיְיתָּא הָכִי. וּבְגִין כָּךָ סָתִּים אִיהוּ מִגּוֹ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי קַדִּישֵׁי. וְעַל דָּא אִתְּגְּלִי בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם בְּאוֹרַח סָתִּים דְּלָא יִשְׁגְּחוּן בֵּיהּ מַלְאָכִין קַדִּישִׁין וְלָא יְהֵא לוֹן פִּטְרָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אִתְּגְּלִי עַל בַּר נָשׁ עָרֵל. אֵימָתַּי אִתְּגְּלִי לֵיהּ בְּאִתְּגַּלְּיָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, כַּד יָהִיב לֵיהּ בְּרִיתּ קְיָימָא קַדִּישָׁא דִּכְתִּיב ׳וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר׳ (בראשית יז, ג),
'לאמר' - לשון גלויה שאין בה פתחון פה למקטרגים
׳לֵאמֹר׳, מַה זֶּה ׳לֵאמֹר׳? ׳לֵאמֹר׳ וּלְהַכְרִיז בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁלֹּא תִהְיֶה בִּמְכֻסֶּה, לֹא בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת, אֶלָּא בְּלָשׁוֹן שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים בָּהּ, שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר זֶה לָזֶה וְלֹא יְכוֹלִים לְקַטְרֵג וְלוֹמַר פִּתְחוֹן פֶּה,
בלשון הזוהר
׳לֵאמֹר׳ מַאי ׳לֵאמֹר׳, ׳לֵאמֹר׳ וּלְאַכְרָזָא בְּכָל לָשׁוֹן דְּלָא תְּהֵא בְּאִתְּכַּסְיָא, לָאו בְּלִישְׁנָא אָחֳרָא, אֶלָּא בְּלִישְׁנָא דְּכלָּא מִשְׁתָּעְיָין בָּהּ דְּיָכְלֵי לְמֵימַר דָּא לְדָא וְלָא יָכְלֵי לְקַטְרְגָא וּלְמֵימַר פִּטְרָא,
אות הה"א ניתנה רק לאחר המילה - סוד הברית
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מִשּׁוּם כָּךְ הַהֵ"א לֹא נִתְּנָה לוֹ עַד שֶׁנִּמּוֹל. מָה הַטַּעַם? שֶׁהִיא מַמָּשׁ נִקְרֵאת בְּרִית. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בַּבְּרִית, אָז נִתְּנָה לוֹ הָאוֹת הֵ"א, שֶׁכָּתוּב ׳אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם׳ - וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד - שִׁמְךְ אַבְרָם וְגוֹ'.
בלשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְגִין כָּךָ אָתּ ה' לָא אִתְּיְיהַב לֵיהּ עַד דְּאִתְּגַּזַּר, מַאי טַעְמָא דְּאִיהִי מַמָּשׁ בְּרִיתּ אִקְרֵי. וְעַל דָּא כֵּיוָן דְּעָאל בִּבְרִיתּ כְּדֵין אִתְּיְיהִיבַתּ לֵיהּ אָתּ ה"א, דִּכְתִּיב ׳אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִּי אִתָּךָ וְהָיִיתָּ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם וְלֹא יִקָרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם וְגו'׳.
׳אחר הדברים האלה׳
סוד קרבן הבשר ובריאת התשובה וההיכלות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.