ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 22: ׳מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו׳ - יסוד העולם בהתעוררות אברהם מלמטה › פיסקה 1 (פה ע"ב)

שבעה רקיעים להודעת סוד המהימנותא העליונה

לך לך · ׳מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו׳ - יסוד העולם בהתעוררות אברהם מלמטה · מאמר 22 · פיסקה 1 · דף פה ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְגו'׳. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח ׳מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ וְגו'׳ (ישעיהו מא, ב). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא. אֲבָל הַאי קְרָא בְּרָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ. דְּהָא תָּנִינָן שִׁבְעָה רְקִיעִין עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא, וְכֻלְהוּ לְאִשְׁתְּמוֹדַע יְקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֻלְהוּ קָיְימִין לְאוֹדָעָא רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה.

תרגום

׳וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְגוֹ'׳. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ וְגוֹ'׳ (ישעיה מא, ב). אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים. אֲבָל הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא בַּסּוֹד שֶׁל הַחָכְמָה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, שִׁבְעָה רְקִיעִים עָשָׂה הקב"ה לְמַעְלָה, וְכֻלָּם לְהוֹדִיעַ אֶת כְּבוֹד הקב"ה, וְכֻלָּם עוֹמְדִים לְהוֹדִיעַ אֶת סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויהי בימי אמרפל מלך שנער וגו'׳. רבי יוסי פתח ׳מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו'׳ (ישעיהו מא, ב). האי קרא אוקמוה חברייא. אבל האי קרא ברזא דחכמתא איהו. דהא תנינן שבעה רקיעין עבד קודשא בריך הוא לעילא, וכלהו לאשתמודע יקרא דקודשא בריך הוא, וכלהו קיימין לאודעא רזא דמהימנותא עלאה.

התרגום: ׳ויהי בימי אמרפל מלך שנער וגו'׳. רבי יוסי פתח, ׳מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו'׳ (ישעיה מא, ב). את הפסוק הזה בארו החברים. אבל הפסוק הזה הוא בסוד של החכמה, שהרי שנינו, שבעה רקיעים עשה הקב"ה למעלה, וכלם להודיע את כבוד הקב"ה, וכלם עומדים להודיע את סוד המהימנותא העליונה.

מן המפרשים

כתם פז: אבל האי קרא ברזא דחכמתא איהו בסוד עולם האצילות ידבר דהא תנינן ז' רקיעין עבד קב"ה לעילא כשם שברא ז' רקיעים למטה הם גלגל שצ"ם חנכ"ל בדוגמתם למעלה ז' היכלות ושבע ספירות הבני"ן.

אור החמה: ויהי בימי אמרפל וגו' ר' יוסי פתח מי העיר ממזרח וגומ' שבעה רקיעים היינו ז' ספי' מחסד ולמטה. עבד קב"ה המאציל ב"ה: לעיל' לאפוקי אלו ז' רקיעים תחתונים דלא אשתעי בהו. וכלהו לאשתמודע יקרא דקב"ה כאן גלה לנו טעם האצילות כי קודם…

אור יקר: לאודעא רזא דמהימנותא עילאה, דהיינו המאציל שבו תלוי אמונת הכל. ומפני שגם הספירות נקראו מהימנותא פעמים רבות, אמר מהימנותא עילאד. דהיינו גבוה מעל גבוה. עילאה סתים, הם שתי בחינות, האחד עילאה שהיא נקשרת עם הכתר והחכמה סתים שאפילו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: