הרקיע הנעלם הנקרא מ"י - המנהיג את השבעה
לך לך · ׳מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו׳ - יסוד העולם בהתעוררות אברהם מלמטה · מאמר 22 · פיסקה 2 · דף פו ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אִית רְקִיעָא עִלָּאָה סָתִים לְעֵילָא מִנַּיְיהוּ דְּאִנּוּן שִׁבְעָה, וְדָא הוּא רְקִיעָא דְּדַבָּר לוֹן וְנָהִיר לוֹן לְכֻלְהוּ, וְדָא לָא אִתְיְידַע, וְקָיְימָא בִּשְׁאֶלְתָּא דְּלָא יְדִיעָא, בְּגִין דְּאִיהוּ סָתִים וְעָמִיק, וְכֹלָּא תְּוָוהִין עֲלֵיהּ, וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי מִ"י, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ דִּכְתִיב, ׳מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח׳ (איוב לח, כט) וְאִתְּמָר, וְהַאי הוּא רְקִיעָא עִלָּאָה דְּקָיְימָא עַל כָּל אִנּוּן שִׁבְעָה.
תרגום
בֹּא רְאֵה, יֵשׁ רָקִיעַ עֶלְיוֹן נִסְתָּר לְמַעְלָה מֵאוֹתָם הַשִּׁבְעָה, וְזֶה הוּא הָרָקִיעַ שֶׁמַּנְהִיגָם וּמֵאִיר לְכֻלָּם, וְזֶה אֵינוֹ נוֹדָע, וְעוֹמֵד בִּשְׁאֵלָה שֶׁלֹּא יְדוּעָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נִסְתָּר וְעָמֹק, וְכֻלָּם תְּמֵהִים עָלָיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא מִ"י, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ שֶׁכָּתוּב ׳מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח׳ (איוב לח, כט), וְנֶאֱמַר - וְזֶה הוּא הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן שֶׁעוֹמֵד עַל כָּל אוֹתָם הַשִּׁבְעָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, אית רקיעא עלאה סתים לעילא מנייהו דאנון שבעה, ודא הוא רקיעא דדבר לון ונהיר לון לכלהו, ודא לא אתיידע, וקיימא בשאלתא דלא ידיעא, בגין דאיהו סתים ועמיק, וכלא תווהין עליה, ובגין כך אקרי מ"י, כמה דאוקמוה דכתיב, ׳מבטן מי יצא הקרח׳ (איוב לח, כט) ואתמר, והאי הוא רקיעא עלאה דקיימא על כל אנון שבעה.
התרגום: בא ראה, יש רקיע עליון נסתר למעלה מאותם השבעה, וזה הוא הרקיע שמנהיגם ומאיר לכלם, וזה אינו נודע, ועומד בשאלה שלא ידועה, משום שהוא נסתר ועמק, וכלם תמהים עליו. ומשום כך נקרא מ"י, כמו שפרשוה שכתוב ׳מבטן מי יצא הקרח׳ (איוב לח, כט), ונאמר - וזה הוא הרקיע העליון שעומד על כל אותם השבעה.
מן המפרשים
כתם פז: ת"ח אית רקיעא עילאה סתים לעילא בעולם האצילות ידבר והיא מדת הבי"נה שהיא למעלה משבע' אבני הבנין היא הנקרא' א"ס הבני"ם ודא איהו דדבר לון ונהיר לכלהו ולדעת בעלי התכונה הוא גלגל היומי שהוא הט' שהוא מסבב הכל בכ"ד שעות ואעפ"י שכל א'…
אור יקר: ידיעא. בגין דאיהו וכר, פירוש אין הכוונה באומרו דקיימא בשאלתא שאלת מה ענין זה, ששאלה זו מורה השגת.
רמ"א: והאי הוא רקיעא עילאה דקיימא והאי הוא רקיעא עילאה דקיימא כו'. עיין לעיל דף כ"ב ע"ג (לב: וחיזו דההוא רקיע עילאה כחיזו דהאי קרח דמיתקרשא כו') ודף ג' ע"ג (טו: כזוהר הרקיע ההוא דקיימא ע"ג אינון משכילים): [
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: