ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 21: ׳כתפוח בעצי היער׳ - יחוד אברהם ודבקות הנשמות זו בזו › פיסקה 4 (פה ע"א)

בצלו חמדתי - יעקב ופריו יוסף הצדיק ושבטי אפרים

לך לך · ׳כתפוח בעצי היער׳ - יחוד אברהם ודבקות הנשמות זו בזו · מאמר 21 · פיסקה 4 · דף פה ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר בְּצִלּוֹ חִמַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, דָּא יַעֲקֹב. וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי, דָּא יוֹסֵף הַצַּדִּיק דְּעֲבַד פֵּירִין קַדִּישִׁין בְּעָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף׳ (בראשית לז, ב) - דְּכָל אִנּוּן תּוֹלְדוֹת דְּיַעֲקֹב (יוסף דאיהו דעביד תולדות) (נ"א ביוסף הצדיק קיימי, דעביד תולדות כעין כלהו) (ד"א ל"ג שבטים), וּבְגִין כָּךְ אִקְרוּן יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמָא דְאֶפְרַיִם דִּכְתִיב, ׳הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם וְגו'׳ (ירמיהו לא, כ).

תרגום

דָּבָר אַחֵר בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי - זֶה יַעֲקֹב. וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי - זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעָשָׂה פֵרוֹת קְדוֹשִׁים בָּעוֹלָם, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף׳ (בראשית לז, ב) - שֶׁכָּל אוֹתָם הַתּוֹלָדוֹת שֶׁל יַעֲקֹב (יוֹסֵף שֶׁהוּא שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת) (נ"א: בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק הֵם עוֹמְדִים, שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת כְּעֵין כֻּלָּם) (ד"א שְׁבָטִים), וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם אֶפְרַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם וְגוֹ'׳ (ירמיה לא, כ).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר בצלו חמדתי וישבתי, דא יעקב. ופריו מתוק לחכי, דא יוסף הצדיק דעבד פירין קדישין בעלמא. ועל דא כתיב ׳אלה תולדות יעקב יוסף׳ (בראשית לז, ב) - דכל אנון תולדות דיעקב (יוסף דאיהו דעביד תולדות) (נ"א ביוסף הצדיק קיימי, דעביד תולדות כעין כלהו) (ד"א ל"ג שבטים), ובגין כך אקרון ישראל על שמא דאפרים דכתיב, ׳הבן יקיר לי אפרים וגו'׳ (ירמיהו לא, כ).

התרגום: דבר אחר בצלו חמדתי וישבתי - זה יעקב. ופריו מתוק לחכי - זה יוסף הצדיק שעשה פרות קדושים בעולם, ועל זה כתוב ׳אלה תלדות יעקב יוסף׳ (בראשית לז, ב) - שכל אותם התולדות של יעקב (יוסף שהוא שעושה תולדות) (נ"א: ביוסף הצדיק הם עומדים, שעושה תולדות כעין כלם) (ד"א שבטים), ומשום כך נקראו ישראל על שם אפרים, שכתוב ׳הבן יקיר לי אפרים וגו'׳ (ירמיה לא, כ).

מן המפרשים

כתם פז: ופריו מתוק לחכי דא י"וסף הצדי"ק דעביד פירין בסוד מדתו ע"ד ממני פריך נמצא וע"כ נתיחסו על תולדות יעקב ליוסף וכל השבטים נקראים בשם אפרים זרעו של יוסף של דוגמא עליונה שכל התולדות העליונות ממדת הצדיק באות והוא הזן ומפרנס כמו שנא'…

אור יקר: חמדתי וישבתי דא יעקב שהיה מרכבה לתפארת, ושייך ביה.

הסולם: ד"א בצלו וכו': פירוש אחר. בצלו חמדתי וישבתי, זה יעקב, שה"ס קו אמצעי, שלהיותו מכריע בבחינת מסך דחירק, הממעט הקומה, (כנ"ל דף י"ז ד"ה וכיון) ע"כ נבחן לצל, ולבחינת ישיבה. ופריו מתוק לחכי, זה יוסף שה"ס יסוד שהוא עשה פירות קדושים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: