ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 21: ׳כתפוח בעצי היער׳ - יחוד אברהם ודבקות הנשמות זו בזו › פיסקה 10 (פה ע"ב)

נשמות העולם אחד בסוד - נפרדות לזכר ונוקבא בירידתן

לך לך · ׳כתפוח בעצי היער׳ - יחוד אברהם ודבקות הנשמות זו בזו · מאמר 21 · פיסקה 10 · דף פה ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל נִשְׁמָתִין דְּעָלְמָא דְּאִנּוּן אִיבָּא דְּעוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְהוּ חַד בְּרָזָא חַד, וְכַד נָחֲתֵי לְעָלְמָא כֻּלְהוּ מִתְפָּרְשִׁין בִּגְוָונִין דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאִנּוּן דְּכַר וְנוּקְבָא מְחֻבָּרִין כְּחֲדָא. וְתָּא חֲזֵי, תִּיאוּבְתָּא דְנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא עָבִיד נֶפֶשׁ. וּרְעוּתָא דְּתִיאוּבְתָּא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָא וְאִתְדַּבְּקוּתָא דִילֵיהּ בָּהּ, אַפִּיק נֶפֶשׁ וְכָלִיל תִּיאוּבְתָּא (נ"א תיאובתיה) דְנוּקְבָא וְנָטִיל לָהּ. וְאִתְכְּלִיל) תִּיאוּבְתָּא תַּתָּאָה בְּתִיאוּבְתָּא דִּלְעֵילָא וְאִתְעֲבִידוּ רְעוּתָא חָדָא בְּלָא פִּירוּדָא. וּכְדֵין (נטיל) כָּלִיל כֹּלָא נוּקְבָא וְאִתְעַבְּרַת מִן דְּכוּרָא וְתִיאוּבְתִּין דְּתַרְוַויְיהוּ מִתְדַּבְּקָן כְּחֲדָא, וְעַל דָּא כֹּלָּא כָּלִיל דָּא בְּדָא. וְכַד נִשְׁמָתִין נָפְקִין דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא נָפְקִין.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּל נִשְׁמוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן פְּרִי מַעֲשָׂיו שֶׁל הקב"ה, כֻּלָּן אֶחָד בְּסוֹד אֶחָד. וּכְשֶׁיּוֹרְדוֹת לָעוֹלָם, כֻּלָּן נִפְרָדוֹת בִּגְוָנִים זָכָר וְנוּקְבָּא, וְהֵן זָכָר וְנוּקְבָּא מְחֻבָּרוֹת יַחַד. וּבֹא וּרְאֵה, תְּשׁוּקַת הַנּוּקְבָּא לַזָּכָר עוֹשָׂה נֶפֶשׁ, וּתְשׁוּקַת הַזָּכָר לַנּוּקְבָּא עוֹשָׂה נֶפֶשׁ. וְהָרָצוֹן שֶׁל תְּשׁוּקַת הַזָּכָר לַנּוּקְבָּא וְהִתְדַּבְּקוּתוֹ בָּהּ מוֹצִיאָה נֶפֶשׁ, וְכוֹלֵל תְּשׁוּקַת (תְּשׁוּקָתוֹ) הַנּוּקְבָּא וְנוֹטֵל אוֹתָהּ. וְנִכְלֶלֶת הַתְּשׁוּקָה הַתַּחְתּוֹנָה בַּתְּשׁוּקָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְנַעֲשֵׂית רָצוֹן אֶחָד בְּלִי פֵרוּד. וְאָז (נוֹטֵל) כּוֹלֵל הַכֹּל נוּקְבָּא, וּמִתְעַבֶּרֶת מִן הַזָּכָר, וְהַתְּשׁוּקוֹת שֶׁל שְׁנֵיהֶם נִדְבָּקוֹת יַחַד, וְעַל כֵּן הַכֹּל כָּלוּל זֶה עִם זֶה. וּכְשֶׁהַנְּשָׁמוֹת יוֹצְאוֹת, הֵן יוֹצְאוֹת יַחַד זָכָר וְנוּקְבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כל נשמתין דעלמא דאנון איבא דעובדוי דקודשא בריך הוא כלהו חד ברזא חד, וכד נחתי לעלמא כלהו מתפרשין בגוונין דכר ונוקבא, ואנון דכר ונוקבא מחברין כחדא. ותא חזי, תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא עביד נפש. ורעותא דתיאובתא דדכורא לגבי נוקבא ואתדבקותא דיליה בה, אפיק נפש וכליל תיאובתא (נ"א תיאובתיה) דנוקבא ונטיל לה. ואתכליל) תיאובתא תתאה בתיאובתא דלעילא ואתעבידו רעותא חדא בלא פירודא. וכדין (נטיל) כליל כלא נוקבא ואתעברת מן דכורא ותיאובתין דתרווייהו מתדבקן כחדא, ועל דא כלא כליל דא בדא. וכד נשמתין נפקין דכר ונוקבא כחדא נפקין.

התרגום: בא ראה, כל נשמות העולם שהן פרי מעשיו של הקב"ה, כלן אחד בסוד אחד. וכשיורדות לעולם, כלן נפרדות בגונים זכר ונוקבא, והן זכר ונוקבא מחברות יחד. ובא וראה, תשוקת הנוקבא לזכר עושה נפש, ותשוקת הזכר לנוקבא עושה נפש. והרצון של תשוקת הזכר לנוקבא והתדבקותו בה מוציאה נפש, וכולל תשוקת (תשוקתו) הנוקבא ונוטל אותה. ונכללת התשוקה התחתונה בתשוקה שלמעלה, ונעשית רצון אחד בלי פרוד. ואז (נוטל) כולל הכל נוקבא, ומתעברת מן הזכר, והתשוקות של שניהם נדבקות יחד, ועל כן הכל כלול זה עם זה. וכשהנשמות יוצאות, הן יוצאות יחד זכר ונוקבא.

מן המפרשים

אור החמה: ת"ח כל נשמתין בא להוכיח איך נקראו הנשמות פרי עובדוי דקב"ה. כלהו חד. כולם נעשים מייחודא דקב"ה ושכינתיה בסוד נהר יוצא מעדן מהמשכת השפע הטהור ונכנסים כלם בסוד נקודת ציון הנקר' לגו בסיטו קוטרא כנז' בפ' וישב. וז"ש כלהו חד ברזא חד:…

שעת רצון: ות"ח תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא עביד נפש ותיאובתא דדכורא לגבי נוקבא עביד נפש ורעותא דתיאובתא דדכורא לגבי נוקבא ואתדבקותא דיליה בה אפיק נפש וכליל תיאובתא דנוקבא ונטיל לה ואתכליל תיאובתא תתאה בתיאובתא דלעילא ואתעבידו רעותא חדא…

נזר ישראל: דעובדא דקב"ה כולהו חד דעובדא דקב"ה כולהו חד כו'. כל הנשמות הם מנקודות שהם באבא במוחא דיליה, והם סוד התורה וכל סוד אצילות: ומ"ש

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר