זיווג הנשמות בירידתן - נתון לקב"ה לבדו היודע חיבורן
לך לך · ׳כתפוח בעצי היער׳ - יחוד אברהם ודבקות הנשמות זו בזו · מאמר 21 · פיסקה 11 · דף פה ע"ב
לשון הזוהר
לְבָתַר כֵּיוָן דְּנָחֲתֵי מִתְפָּרְשָׁן דָּא לְסִטְרָא דָא וְדָא לְסִטְרָא דָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזַוִּוג לוֹן לְבָתַר. וְלָא אִתְיְיהִיב זִוּוּגָא לְאָחֳרָא אֶלָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, דְּאִיהוּ יָדַע זִוּוּגָא דִּלְהוֹן לְחַבְּרָא לוֹן כְּדְקָא יָאוֹת.
תרגום
אַחַר כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁיּוֹרְדוֹת, נִפְרָדוֹת זוֹ לְצַד זֶה וְזוֹ לְצַד זֶה, והקב"ה מְזַוֵּג אוֹתָן אַחַר כָּךְ. וְהַזִּוּוּג לֹא נִתָּן לְאַחֵר, אֶלָּא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת זִוּוּגָם לְחַבֵּר אוֹתָם כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר כיון דנחתי מתפרשן דא לסטרא דא ודא לסטרא דא, וקודשא בריך הוא מזווג לון לבתר. ולא אתייהיב זווגא לאחרא אלא לקודשא בריך הוא בלחודוי, דאיהו ידע זווגא דלהון לחברא לון כדקא יאות.
התרגום: אחר כך, כיון שיורדות, נפרדות זו לצד זה וזו לצד זה, והקב"ה מזוג אותן אחר כך. והזווג לא נתן לאחר, אלא לקדוש ברוך הוא לבדו, שהוא יודע את זווגם לחבר אותם כראוי.
מן המפרשים
מהרח"ו: לקב"ה בלחודוי דאיהו ידע זווגא דלהון וגו'. מכאן תבין מה טעם הב"ה מזווג זווגים, והוא כי הנשמות יוצאין מן האצילות דכר ונוקבא, וא"כ לא ידעי שאר המלאכים מי זכר ומי נקבה ומי בת זוג למי, אלא קב"ה בלחודוי: [ויהי בימי אמרפל וכו'. ז'…
הסולם: לבתר כיון וכו': אח"כ, כיון שיורדים לעולם הם נפרדות זה מזה, הזכר מהנקבה, זה פונה לעברו וזה פונה לעברו. והקב"ה מזווג אותם לאחר כך. ולא ניתן מפתח הזווג לאחר אלא להקב"ה בלבדו, שרק הוא יודע זווגם לחבר אותם כראוי. דהיינו, שיהיו זכר…