סדר עליות ומורדות סתום - מאחד ועד עשרים ושתיים
לך לך · ׳מה ידידות משכנותיך׳ - עמידת העולם על התורה והתעוררות הצדיקים בלילה · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף עז ע"א
לשון הזוהר
א חַד סָלִיק לִסְטַר חָד. ב חַד נָחִית לְהַהוּא סְטַר. ג חַד עָיִיל בֵּין תְּרֵין. ד תְּרֵין מִתְעָרִין מִתְעַטְּרָן בִּתְלַת. ה תְּלַת עָיְילֵי בְּחַד. ו חַד אַפִּיק גְּוָונִין. ז שִׁית מִנְהוֹן לִסְטַר חָד, וְשִׁית מִנְהוֹן נָחֲתֵי לְהַהוּא סְטַר. ח שִׁית עָיְילֵי בִּתְרֵיסַר. ט תְּרֵיסַר מִתְעָרִין בְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין. י שִׁית כְּלִילָן בַּעֲשָׂרָה. יא עֲשָׂרָה קָאִים בְּחַד.
תרגום
א, אֶחָד עוֹלֶה לְצַד אֶחָד. ב. אֶחָד וֹרֵד לְאוֹתוֹ הַצַּד. ג. אֶחָד נִכְנָס בֵּין שְׁנַיִם. ד. שְׁנַיִם מִתְעוֹרְרִים (מִתְעַטְּרִים) בּשְׁלֹשָׁה. ה. שְׁלֹשָׁה נִכְנָסִים בְּאֶחָד: אֶחָד מוֹצִיא גְוָנִים. ז. שִׁשָּׁה מֵהֶם לצַד אֶחָד, וְשִׁשָּׁה מֵהֶם יוֹרְדִים לאוֹתוֹ הַצַּד. ח. שִׁשָּׁה נִכְנָסִים בּשְׁנֵים עָשָׂר. ט. שְׁנֵים עָשָׂר מתְעוֹרְרִים בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם. י. שִׁשָּׁה כּלוּלִים בַּעֲשָׂרָה. יא. עֲשָׂרָה עוֹמְדִים בְּאֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: א חד סליק לסטר חד. ב חד נחית לההוא סטר. ג חד עייל בין תרין. ד תרין מתערין מתעטרן בתלת. ה תלת עיילי בחד. ו חד אפיק גוונין. ז שית מנהון לסטר חד, ושית מנהון נחתי לההוא סטר. ח שית עיילי בתריסר. ט תריסר מתערין בעשרין ותרין. י שית כלילן בעשרה. יא עשרה קאים בחד.
התרגום: א, אחד עולה לצד אחד. ב. אחד ורד לאותו הצד. ג. אחד נכנס בין שנים. ד. שנים מתעוררים (מתעטרים) בשלשה. ה. שלשה נכנסים באחד: אחד מוציא גונים. ז. ששה מהם לצד אחד, וששה מהם יורדים לאותו הצד. ח. ששה נכנסים בשנים עשר. ט. שנים עשר מתעוררים בעשרים ושנים. י. ששה כלולים בעשרה. יא. עשרה עומדים באחד.
מן המפרשים
כתם פז: שית מנהון לסטר חד ושית מנהון נחתי לההוא סטר שית עיילי בתליסר תריסר מתעטרין בעשרין ותרין שית כלילן בעשרה עשרה קיימי בחד זהו הנוסח האמיתי מוגה מספרי כתיבת היד. האמנם כי ראיתי בספר הדפוס הקטן מי שפירש החידה הזאת לפי דמיונו פי'…
מקדש מלך: חד סליק לסטר חד פי' נצח דאימא שמתפשט בח"חן דזעיר חד נחית לההוא סטר פי' הוד דאימא שמתפשט בקו שמאל דזע יר ואמר בנצח סליק ובהוד נחית כמ"ש הרב כי הנצח גבוה מהוד בסוד והקרנים גבוהות וכו' ובסוד אימא עד הוד אתפשטת שמובן שהוד דאימא…
יהל אור: חד עייל בין תרין. דעת בין חו"ב, והוא קלא פנימאה, נקודה קדמאה בין חיך וגרון כמ"ש בתז"ח ע"ט וכד אתפשטת מטאת לחד מאלין ואשתני ואתעבד רוח וכו' והוא ספי' הראשונה דז"א שאמר בספר יצירה אחת רוח אלקים חיים והוא בגרון: