ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 2: ׳מה ידידות משכנותיך׳ - עמידת העולם על התורה והתעוררות הצדיקים בלילה › פיסקה 5 (עז ע"ב)

עונש הישנים בלילה - נשמתם משוטטת ואינה עולה

לך לך · ׳מה ידידות משכנותיך׳ - עמידת העולם על התורה והתעוררות הצדיקים בלילה · מאמר 2 · פיסקה 5 · דף עז ע"ב

לשון הזוהר

וַוי לְאִנּוּן דְּנַיְימֵי שֵׁנְתָא בְּחוֹרֵיהוֹן, לָא יָדְעֵי וְלָא מִסְתַּכְּלָאן אֵיךְ יְקוּמוּן בְּדִינָא דְּחוּשְׁבַּן אִתְפַּקַד, כַּד אִסְתָּאַב גּוּפָא, וְנִשְׁמָתָא שַׁטְיָא עַל אַנְפֵּי דְּאֲוִירָא דְּטִיהֲרָא, וְסָלְקָא וְנַחֲתָא, וְתַרְעִין לָא מִתְפַּתְּחָן, מִתְגַּלְגְּלָן כְּאַבְנִין בְּגוֹ קוּסְפִיתָא. וַוי לוֹן מַאן יִתְבַּע לוֹן, דְּלָא יְקוּמוּן בְּעִדּוּנָא דָא בְּגוֹ דוּכְתֵּי דְּעִנּוּגֵי דְצַדִּיקַיָא, אִתְפַּקְדּוּן דּוּכְתַּיְיהוּ. אִתְמַסְּרוּן בִּידָא דְדוּמָה, נַחֲתֵי וְלָא סַלְקֵי. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לא יַעֲלֶה׳ (איוב ז, ט).

תרגום

אוֹי לְאוֹתָם שֶׁיְּשֵׁנִים וְשֵׁנָה בִּנְחִירֵיהֶם, לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים אֵיךְ יָקוּמוּ בַּדִּין כְּשֶׁהַחֶשְׁבּוֹן נִמְנֶה, כְּשֶׁנִּטְמָא הַגּוּף, וְהַנְּשָׁמָה מְשׁוֹטֶטֶת עַל פְּנֵי הָאֲוִיר שֶׁמֵּאִיר וְעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְהַשְּׁעָרִים לֹא נִפְתָּחִים, וּמִתְגַּלְגְּלִים כַּאֲבָנִים בְּתוֹךְ הַקֶּלַע. אוֹי לָהֶם! מִי יְבַקֵּשׁ אוֹתָם שֶׁלֹּא יָקוּמוּ בַתַּעֲנוּג הַזֶּה? בְּתוֹךְ הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל עִנּוּגֵי הַצַּדִּיקִים וְנִפְקָד מְקוֹמָם. וְנִמְסָרִים בִּידֵי דוּמָה, יוֹרְדִים וְלֹא עוֹלִים. עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה׳ (איוב ז, ט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ווי לאנון דניימי שנתא בחוריהון, לא ידעי ולא מסתכלאן איך יקומון בדינא דחושבן אתפקד, כד אסתאב גופא, ונשמתא שטיא על אנפי דאוירא דטיהרא, וסלקא ונחתא, ותרעין לא מתפתחן, מתגלגלן כאבנין בגו קוספיתא. ווי לון מאן יתבע לון, דלא יקומון בעדונא דא בגו דוכתי דענוגי דצדיקיא, אתפקדון דוכתייהו. אתמסרון בידא דדומה, נחתי ולא סלקי. עלייהו כתיב, ׳כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׳ (איוב ז, ט).

התרגום: אוי לאותם שישנים ושנה בנחיריהם, לא יודעים ולא מסתכלים איך יקומו בדין כשהחשבון נמנה, כשנטמא הגוף, והנשמה משוטטת על פני האויר שמאיר ועולה ויורדת, והשערים לא נפתחים, ומתגלגלים כאבנים בתוך הקלע. אוי להם! מי יבקש אותם שלא יקומו בתענוג הזה? בתוך המקומות של ענוגי הצדיקים ונפקד מקומם. ונמסרים בידי דומה, יורדים ולא עולים. עליהם כתוב ׳כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׳ (איוב ז, ט).

מן המפרשים

כתם פז: ווי לון מאן יתבע לון דלא יקומון בעדונא דא פי' מי ילמד זכות בעדם כי אם מעשיהם ומעשיהם וגורמים להם שלא יקומו לעמוד ולחזות בנועם יי'.

אור החמה: כד אסתאב גופא. אפשר דהיינו אחר המית' שהגוף מטמא: ואפשר שהוא בהטמא הגוף בחיים בעבירה שהנשמה מסתלקת ממנו ועכ"ז *ועי"ז: אין מקבלין אותה למעלה והיא מתגלגלת כדמסיק. אוירא דטיהרא. פתח היכל ראשון שהוא היכל לבנת הספיר כי משם תחלת…

הסולם: ווי לאינון דניימי וכו': ווי לאלו המנמנמים, שהשינה בחורי עיניהם היינו אותם שאינם קמים משנתם לעסוק בתורה, ולהמשיך קו האמצעי, הרי הארת השמאל סותם מאור עיניהם והם מנמנמים. ואין להם עינים, דהיינו מוחין, אלא שהשינה בחורי עיניהם.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: