׳לבן אמתך׳ - הזכרת האם בבקשת דבר ודאי
לך לך · ׳וילך למסעיו׳ - עליית אברהם בדרגות עד דבקות ועטרת המלך · מאמר 18 · פיסקה 10 · דף פד ע"א
לשון הזוהר
וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ - וְכִי לָא הֲוָה בְּרֵיהּ דְּיִשַׁי אִיהוּ עַד דְּאִיהוּ אָמַר בִּשְׁמָא דְאִמֵּיהּ וְלָא בִּשְׁמָא דְּאֲבוֹי. אֶלָא הָא אוֹקִימְנָא דְּכַד יֵיתֵי בַּר נָשׁ לְקַבֵּל מִלָּה עִלָּאָה לְאִדְכָּרָא, בָּעֵי לְמֵהַךְ בְּמִלָּה דְּאִיהוּ וַדַּאי. וְעַל דָּא אַדְכַּר לְאִמֵּיהּ וְלָא לְאֲבוֹי. וְתוּ הָא תָּנִינָן (ד"א ל"ג דהא) דְּדָא מֶלֶךְ כִּדְקָאֲמָרָן.
תרגום
וְהוֹשִׁיעָֹה לְבֶן אֲמָתֶךְ - וְכִי לֹא הָיָה בֶן יִשַׁי הוּא, עַד שֶׁאָמַר בַּשֵּׁם שֶׁל אִמּוֹ וְלֹא בַּשֵּׁם שֶׁל אָבִיו? אֶלָּא הִנֵּה הֵקַמְנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבֹא אָדָם לְקַבֵּל דָּבָר עֶלְיוֹן לְהַזְכִּיר, צָרִיךְ לָלֶכֶת בְּדָבָר שֶׁהוּא וַדַּאי, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר אֶת אִמּוֹ וְלֹא אֶת אָבִיו. וְעוֹד, הִנֵּה שָׁנִינוּ (שֶׁהֲרֵי) שֶׁזֶּה מֶלֶךְ כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והושיעה לבן אמתך - וכי לא הוה בריה דישי איהו עד דאיהו אמר בשמא דאמיה ולא בשמא דאבוי. אלא הא אוקימנא דכד ייתי בר נש לקבל מלה עלאה לאדכרא, בעי למהך במלה דאיהו ודאי. ועל דא אדכר לאמיה ולא לאבוי. ותו הא תנינן (ד"א ל"ג דהא) דדא מלך כדקאמרן.
התרגום: והושיעה לבן אמתך - וכי לא היה בן ישי הוא, עד שאמר בשם של אמו ולא בשם של אביו? אלא הנה הקמנו, שכאשר יבא אדם לקבל דבר עליון להזכיר, צריך ללכת בדבר שהוא ודאי, ועל כן הזכיר את אמו ולא את אביו. ועוד, הנה שנינו (שהרי) שזה מלך כפי שאמרנו.
מן המפרשים
כתם פז: והושיעה לבן אמתך וכי לא הוה בריה רישי עד דאיהו אמר בשמו דאמיה כי היחס אינו אלא לאבות שנאמר למשפחותם לבית אבותם אלא הא אוקימנא דכד ייתי ברנש לקבל מלה עילאה לאתדכרא בעי למהך במלה דאיהי ודאי לא ח"ו שהיה לדוד ספק שהוא בן ישי כי…
הסולם: והושיעה לבן אמתך: שואל, וכי לא היה בנו של ישי, עד שהיה צריך לומר בשמו של אמו, ולא בשמו של אביו. ומשיב, אלא בארנוהו. כאשר יבא האדם להזכיר עצמו לקבל דבר עליון, הוא צריך לבא בדבר שהוא ברור. וע"כ הזכיר את אמו, שאמר לבן אמתך ולא…