ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 16: ׳נפשי אויתיך בלילה׳ - עליית הנפש בשינה בין טהרה לטומאה › פיסקה 3 (פג ע"א)

גילויים לנפש בלילה - אמת לצדיקים ושקר לרשעים המטמאים נפשם

לך לך · ׳נפשי אויתיך בלילה׳ - עליית הנפש בשינה בין טהרה לטומאה · מאמר 16 · פיסקה 3 · דף פג ע"א

לשון הזוהר

וְתַמָּן מוֹדָעֵי לָהּ מִלִּין וְאִיהוּ אִתְדַּבְּקַת מֵאִנּוּן מִלִּין דִּזְמַן קָרִיב. וּלְזִמְנִין דְּחַיְיכִין בָּהּ וּמוֹדָעִין לָהּ מִלִּין כְּדִיבִין. וּכְדֵין אָזְלָא כְּהַאי גַּוְונָא כָּל לֵילְיָא עַד דְּיִתְעַר בַּר נָשׁ וְתָאבַת לְאַתְרָהּ. זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָיא דְּגָלֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָזִין דִּילֵיהּ בְּחֶלְמָא בְּגִין דְּיִסְתַּמְּרוּן מִן דִּינָא. וַוי לְאִנּוּן חַיָיבֵי עָלְמָא דִּמְסָאֲבִין גַּרְמַיְיהוּ וְנַפְשַׁיְיהוּ.

תרגום

וְשָׁם מוֹדִיעִים לָהּ דְּבָרִים, וְנִדְבֶּקֶת מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁל זְמַן קָרוֹב. וְלִפְעָמִים שֶׁצּוֹחֲקִים עָלֶיהָ וּמוֹדִיעִים לָהּ דְּבָרִים כּוֹזְבִים. וְאָז הוֹלֶכֶת כְּמוֹ זֶה כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאִישׁ, וְשָׁבָה לִמְקוֹמָהּ. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שהקב"ה מְגַלֶּה לָהֶם סוֹדוֹתָיו בַּחֲלוֹם כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְרוּ מִן הַדִּין. אוֹי לְאוֹתָם רִשְׁעֵי הָעוֹלָם שֶׁמְּטַמְּאִים עַצְמָם וְנַפְשָׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותמן מודעי לה מלין ואיהו אתדבקת מאנון מלין דזמן קריב. ולזמנין דחייכין בה ומודעין לה מלין כדיבין. וכדין אזלא כהאי גוונא כל ליליא עד דיתער בר נש ותאבת לאתרה. זכאין אנון צדיקייא דגלי לון קודשא בריך הוא רזין דיליה בחלמא בגין דיסתמרון מן דינא. ווי לאנון חייבי עלמא דמסאבין גרמייהו ונפשייהו.

התרגום: ושם מודיעים לה דברים, ונדבקת מאותם דברים של זמן קרוב. ולפעמים שצוחקים עליה ומודיעים לה דברים כוזבים. ואז הולכת כמו זה כל הלילה עד שיתעורר האיש, ושבה למקומה. אשרי הצדיקים שהקב"ה מגלה להם סודותיו בחלום כדי שישמרו מן הדין. אוי לאותם רשעי העולם שמטמאים עצמם ונפשם.

מן המפרשים

כתם פז: ותמן מזריעין לה מלין מאינון מלין דזמן קריב הם ההודעות הבאות מחדשים מקרוב באו ואין בידם להודיע לזמן רחוק כי אם לזמן קרוב ולזמנין דחייכין בה ומודיעין לה מלין כדיבין אם נטמאה כ"ב שלא תזכה לאותם ההודעות מקרוב יבואו ומודיעים לה…

אור החמה: עד דאתער בר נש בחצות לילה שאחר חצות אין שעשוע זה לנפשות מפני שהב"ה בא לג"ע של מטה. והישן אחר חצות אפי' צדיק גמור אין ממש בענייניו כי הנפש היא נאחזת בחיצונים וכל חלום שהוא אחר חצות אין בו צדק. בגין דיסתמרון מן דינא שהם יודעים…

הסולם: ותמן מודעי וכו': ושם, בין הקליפות, מודיעים לה דברים מאלו דברים העתידים לבא בזמן קרוב, והנפש מתדבקת בהם. ולפעמים, שמצחקים בה, ומודיעים לה דברי שקר. וכך הולכת באותו אופן כל הלילה עד שיעור האדם משנתו, ואז חוזרת הנפש למקומה, להגוף.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר