נדידת הנפש בין קליפות הטומאה - טהורה עולה טמאה נדבקת
לך לך · ׳נפשי אויתיך בלילה׳ - עליית הנפש בשינה בין טהרה לטומאה · מאמר 16 · פיסקה 2 · דף פג ע"א
לשון הזוהר
וְנַפְשָׁא אָזְלָא וּבָעְיָא לְסָלְקָא. וְכַמָּה דַּרְגִּין לְדַרְגִּין לְסָלְקָא, שָׁטָאת וְהִיא אִתְעָרְעַת בְּהַנֵּי קוּמְרִין טְהִירִין דִּמְסָאֲבוּתָא. אִי הִיא דְּכִיאַת דְּלָא אִסְתָּאָבַת בִּימָמָא סָלְקָא לְעֵילָא. וְאִי לָאו דְּכִיאַת, אִסְתָּאֳבַת בֵּינַיְיהוּ וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ וְלָא סָלְקָא יַתִּיר.
תרגום
וְהַנֶּפֶשׁ הוֹלֶכֶת וְרוֹצָה לַעֲלוֹת. וְכַמָּה דְרָגוֹת לִדְרָגוֹת לַעֲלוֹת, הִיא מְשׁוֹטֶטֶת וּפוֹגֶשֶׁת בַּקְּלִפּוֹת שֶׁל אוֹרוֹת הַטֻּמְאָה. אִם הִיא טְהוֹרָה, שֶׁלֹּא נִטְמְאָה בַיּוֹם, עוֹלָה לְמַעְלָה. וְאִם לֹא טְהוֹרָה, נִטְמֵאת בֵּינֵיהֶם וְנִדְבֶּקֶת בָּהֶם וְלֹא עוֹלָה יוֹתֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ונפשא אזלא ובעיא לסלקא. וכמה דרגין לדרגין לסלקא, שטאת והיא אתערעת בהני קומרין טהירין דמסאבותא. אי היא דכיאת דלא אסתאבת ביממא סלקא לעילא. ואי לאו דכיאת, אסתאבת בינייהו ואתדבקת בהו ולא סלקא יתיר.
התרגום: והנפש הולכת ורוצה לעלות. וכמה דרגות לדרגות לעלות, היא משוטטת ופוגשת בקלפות של אורות הטמאה. אם היא טהורה, שלא נטמאה ביום, עולה למעלה. ואם לא טהורה, נטמאת ביניהם ונדבקת בהם ולא עולה יותר.
מן המפרשים
כתם פז: דחיותא דלבא נפשא אזלא שבהם היה מרגיש ויודע ומבין. אזלא ובעיא לסלקא אם יניחוה לעלות רוצה היא לעלות כי זה תלוי כפי מעשיו של אדם וכמה דרגין לררגין לסלקא ולא הכל זוכים לעלות לראש הסולם.
אור החמה: ובעיא לסלקא וגו' עליה זו היא מפני שהנשמה מקור חיים לרוח ורוח לנפש ונפש מקור חיים לנשימו קיסטו דחיותא דקאמר. והנה אין ספק שאין מזון הנשמה והרוח והנפש המזון הגשמי. עם היות שהוא סבה לקשרם עם הגוף. אמנם מזונה האמתי הוא מרוח החיוני…
הסולם: ונפשא אזלא וכו': והנפש הולכת, מן הגוף, ומבקשת לעלות. וכמה מדרגות על מדרגות הם, לעלות. היא משוטטת ופוגשת בקליפות של אורות הטומאה. אם היא טהורה, שלא נטמאת עם הגוף ביום, היא עולית למעלה. ואם אינה טהורה, היא נטמאת בין הקליפות הללו…