׳נשאו את רדידי מעלי׳ - שומרי חומות ירושלים וסתרי עליה
לך לך · סתר הסתרים - נפש רוח ונשמה ומסען אחר הסתלקות האדם · מאמר 11 · פיסקה 10 · דף פא ע"ב
לשון הזוהר
וְיָתְּבָא תַּמָּן. כָּל הַהוּא זִמְנָא דְּיָתְּבָא מִתְּלַבְּשָׁא תַּמָּן בְּדִיוּקְנָא דְהַאי עָלְמָא. וּבְרֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי כַּד בָּעָאתּ לְסַלְקָא, צַּדִּיקַיָּיא דִּבְגִנְתָּא דְעֵדֶן יַהֲבִין לָהּ פִּנְקָס סִימָנָא, וְסָלְקַתּ בְּהַהוּא עַמּוּדָא וּפָּגְעַתּ בְּאִנּוּן נָטְרֵי חוֹמוֹתּ יְרוּשְׁלֵם. אִי זָכְאָה פָּתְּחִין לָהּ פִּתְּחָא וְעָאלַתּ, וְאִי לָא נָטְלִין מִינָהּ הַהוּא פִּנְקָס וְדַחְיָין לָהּ לְבַר. תָּבַתּ לְגִנְתָּא ואָמְרָה (שיר השירים ג ג) ׳מְצָּאוּנִי הַשׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר וְגו' נָשְׂאוּ אֶתּ רְדִידַי מֵעָלַי- דָּא אִיהוּ פִּנְקָס סִימָנָא דְּנָטְלֵי מִנֵּיהּ (ד"א מינה)׳. שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹתּ אִלֵּין אִנּוּן נָטְרֵי חוֹמוֹתּ יְרוּשָׁלַיִם. (כדוגמא דא נשמתא לנשמתא אתפשט מההוא לבושא דלעילא ומסתלק לעילא לעילא ואתהני מאור השכינה, ונשמה (ס"א ונפשא) אשתארת בגופא (שמות קמא ב) ׳ובכל רישי ירחי וזמני ושבתי נחתא נשמה לנשמה ומזדווגא לנשמה דאשתארת בגופא ומזדווגא בנשמה ודיוקנא דגנתא דעדן דלתתא הוא אש ומים שנאמר שמים׳. עד הכא רוחא דשמאלא היורדת למטה אזלת לדרגא דיליה ונפש דיליה אשתארא בגופא דארעא דכתיב, (איוב יד כב) ׳אך בשרו עליו יכאב וגו'׳- ועל דא אמרו דמתיא ידעי בעלמא דאתי מיקרא דצדיקייא ומעלמא תתאה ומשתעיין דא עם דא) (עד כאן סתרי תורה):
תרגום
וְיוֹשֶׁבֶת שָׁם. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיּוֹשֶׁבֶת, מִתְלַבֶּשֶׁת שָׁם בַּדְּיוֹקָן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת כְּשֶׁרוֹצָה לַעֲלוֹת, הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן נוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס סִימָן וְעוֹלָה בָּעַמּוּד הַהוּא, וּפוֹגֶשֶׁת אֶת אוֹתָם שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם. אִם זוֹכָה - פּוֹתְחִים לָהּ פֶּתַח וְנִכְנֶסֶת, וְאִם לֹא - נוֹטְלִים מִמֶּנָּה אוֹתוֹ הַפִּנְקָס וְדוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה. הִיא שָׁבָה לַגָּן וְאוֹמֶרֶת, (שִׁיר ג) ׳מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר (שיר השירים ג, ג)׳ וְגוֹ' - ׳נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי׳ - זֶהוּ פִּנְקָס הַסִּימָן שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ (מִמֶּנָּה). שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת - אֵלּוּ אוֹתָם שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם. (כְּדֻגְמָה הַזּוֹ, הַנְּשָׁמָה לַנְּשָׁמָה מִתְפַּשֶּׁטֶת מֵאוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה וּמִסְתַּלֶּקֶת לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְנֶהֱנֵית מאור הַשְּׁכִינָה, וְהַנְּשָׁמָה (וְהַנֶּפֶשׁ) נִשְׁאֶרֶת בַּגּוּף, וּבְכָל רָאשֵׁי החדשים והמועדים והשבתות יוֹרֶדֶת נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה ומזדוגת עִם הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַּגּוּף ומזדוגת עִם הַנְּשָׁמָה, וְהַדְּיוֹקָן שֶׁל גַּן הָעֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה הָיְתָה מִן הָרוּחַ וְהֶעָפָר שנכר לְגַבֵּי מַעְלָה, וְסוֹד חָשׁוּב הוּא, ובלבוש זֶה מִתְלַבֵּשׁ י"ה לְבוּשׁ שֶׁל גַּן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, הוּא אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳שמים, עַד כָּאן הָרוּחַ שֶׁל הַשְּׂמֹאל היורדת לְמַטָּה, יוֹרֶדֶת לדרגתה, ונפשה נִשְׁאֶרֶת בַּגּוּף שֶׁל הָאָרֶץ׳, שכתוב (איוב יד) ׳אך בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וגו' - וְעַל זֶה אָמְרוּ שהמתים יוֹדְעִים בָּעוֹלָם הַבָּא מכבוד הַצַּדִּיקִים וּמֵהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן ומספרים זֶה עִם זֶה), עַד כָּאן סִתְרֵי תורָה,׳
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויתבא תמן. כל ההוא זמנא דיתבא מתלבשא תמן בדיוקנא דהאי עלמא. ובריש ירחי ושבתי כד בעאת לסלקא, צדיקייא דבגנתא דעדן יהבין לה פנקס סימנא, וסלקת בההוא עמודא ופגעת באנון נטרי חומות ירושלם. אי זכאה פתחין לה פתחא ועאלת, ואי לא נטלין מינה ההוא פנקס ודחיין לה לבר. תבת לגנתא ואמרה (שיר השירים ג ג) ׳מצאוני השומרים הסובבים בעיר וגו' נשאו את רדידי מעלי- דא איהו פנקס סימנא דנטלי מניה (ד"א מינה)׳. שומרי החומות אלין אנון נטרי חומות ירושלים. (כדוגמא דא נשמתא לנשמתא אתפשט מההוא לבושא דלעילא ומסתלק לעילא לעילא ואתהני מאור השכינה, ונשמה (ס"א ונפשא) אשתארת בגופא (שמות קמא ב) ׳ובכל רישי ירחי וזמני ושבתי נחתא נשמה לנשמה ומזדווגא לנשמה דאשתארת בגופא ומזדווגא בנשמה ודיוקנא דגנתא דעדן דלתתא הוא אש ומים שנאמר שמים׳. עד הכא רוחא דשמאלא היורדת למטה אזלת לדרגא דיליה ונפש דיליה אשתארא בגופא דארעא דכתיב, (איוב יד כב) ׳אך בשרו עליו יכאב וגו'׳- ועל דא אמרו דמתיא ידעי בעלמא דאתי מיקרא דצדיקייא ומעלמא תתאה ומשתעיין דא עם דא) (עד כאן סתרי תורה):
התרגום: ויושבת שם. כל אותו הזמן שיושבת, מתלבשת שם בדיוקן של העולם הזה. ובראשי חדשים ושבתות כשרוצה לעלות, הצדיקים שבגן עדן נותנים לה פנקס סימן ועולה בעמוד ההוא, ופוגשת את אותם שומרי חומות ירושלים. אם זוכה - פותחים לה פתח ונכנסת, ואם לא - נוטלים ממנה אותו הפנקס ודוחים אותה החוצה. היא שבה לגן ואומרת, (שיר ג) ׳מצאוני השמרים הסבבים בעיר (שיר השירים ג, ג)׳ וגו' - ׳נשאו את רדידי מעלי׳ - זהו פנקס הסימן שנטלו ממנו (ממנה). שומרי החומות - אלו אותם שומרי חומות ירושלים. (כדגמה הזו, הנשמה לנשמה מתפשטת מאותו הלבוש שלמעלה ומסתלקת למעלה למעלה ונהנית מאור השכינה, והנשמה (והנפש) נשארת בגוף, ובכל ראשי החדשים והמועדים והשבתות יורדת נשמה לנשמה ומזדוגת עם הנשמה שנשארה בגוף ומזדוגת עם הנשמה, והדיוקן של גן העדן שלמעלה היתה מן הרוח והעפר שנכר לגבי מעלה, וסוד חשוב הוא, ובלבוש זה מתלבש י"ה לבוש של גן עדן שלמטה, הוא אש ומים, שנאמר ׳שמים, עד כאן הרוח של השמאל היורדת למטה, יורדת לדרגתה, ונפשה נשארת בגוף של הארץ׳, שכתוב (איוב יד) ׳אך בשרו עליו יכאב וגו' - ועל זה אמרו שהמתים יודעים בעולם הבא מכבוד הצדיקים ומהעולם התחתון ומספרים זה עם זה), עד כאן סתרי תורה,׳
מן המפרשים
מקדש מלך: אי זכאה חמאן וכו' הק' המ"דל כיון דבזכותא תלייא מלתא פנקס למה: ותירץ דהפנקס הוא תכשיט דבסמוך קרו ליה רדידי: והרמ"ז כתב עליו וז"ל ואני אומר בהקשות קושיא אלימתא דאי דחיין לה לבר מאי אהני ליה פנקס וכן לקמן בעת עלייתה לעדן ונלע"ד…
יהל אור: וז"ש וע"ד אור וכו' ולבתר אגניז כד אגניז נפיק כו' הוא המים ביום בשני שהוא מדת הגבורה. והוא מדת הגבורה, גבורות גשמים, והוא קשה כמ"ש שהמים לגיון קשה מאד. לכן נדונו בו דור אנוש ודור המבול ופרעה ורוב הנדונין [ולכן הזכרתו בברכת…
רמ"א: אשתארת בגופא אשתארת בגופא. עיין לעיל דף כ"ה ע"א (כ: כל רוחא איקרי אדם רוחא דסטר קדושה, גופא דיליה לבושא איהו כו' לבושא דאדם בשרא דיליה כו') מהו המלבוש וגוף העליון, והם נקראים עפר ורוח. ועיין לעיל ע"ד דף ל"ט (תקו"ז תיקון סט קג.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: