ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 1: ׳שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה׳ - קשיחות הרשעים מול קרבת אברהם לצדק › פיסקה 3 (עז ע"א)

אברהם התקרב באהבת צדק - ולכן נקרא ׳אוהבי׳

לך לך · ׳שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה׳ - קשיחות הרשעים מול קרבת אברהם לצדק · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף עז ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם בָּעֵי לְקָרְבָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִתְקָרַב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע׳ (תהילים מה, ח). בְּגִין דְאָהַב צֶדֶק וְשָׂנָא רֶשַׁע אִתְקָרַב לִצְדָקָה, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אַבְרָהָם אוֹהֲבִי׳ (ישעיהו מא, ח) - מַאי טַעְמָא אוֹהֲבִי, בְּגִין דִּכְתִיב ׳אָהַבְתָּ צֶדֶק׳. רְחִימוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּרָחִים לֵיהּ אַבְרָהָם מִכָּל בְּנֵי דָרִיהּ דְּהֲווּ אַבִּירֵי לֵב וְאִנּוּן רְחוֹקִים מִצְּדָקָה כְּמָה דְּאִתְּמָר.

תרגום

בֹּא רְאֵה, אַבְרָהָם רָצָה לִקְרַב אֶל הקב"ה וְהִתְקָרֵב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע׳ (תהלים מה, ח). מִשּׁוּם שֶׁאָהַב צֶדֶק וְשָׂנָא רֶשַׁע, הִתְקָרֵב לִצְדָקָה, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אַבְרָהָם אֹהֲבִי׳ (ישעיה מא, ח) - מָה הַטַּעַם אֹהֲבִי? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳אָהַבְתָּ צֶּדֶק׳ - הָאַהֲבָה שֶׁאָהַב אַבְרָהָם אֶת הקב"ה מִכָּל בְּנֵי דוֹרוֹ, שֶׁהָיוּ אַבִּירֵי לֵב, וְהֵם רְחוֹקִים מִצְּדָקָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, אברהם בעי לקרבא לקודשא בריך הוא ואתקרב. הדא הוא דכתיב, ׳אהבת צדק ותשנא רשע׳ (תהילים מה, ח). בגין דאהב צדק ושנא רשע אתקרב לצדקה, ועל דא כתיב, ׳אברהם אוהבי׳ (ישעיהו מא, ח) - מאי טעמא אוהבי, בגין דכתיב ׳אהבת צדק׳. רחימותא דקודשא בריך הוא דרחים ליה אברהם מכל בני דריה דהוו אבירי לב ואנון רחוקים מצדקה כמה דאתמר.

התרגום: בא ראה, אברהם רצה לקרב אל הקב"ה והתקרב. זהו שכתוב ׳אהבת צדק ותשנא רשע׳ (תהלים מה, ח). משום שאהב צדק ושנא רשע, התקרב לצדקה, ועל זה כתוב ׳אברהם אהבי׳ (ישעיה מא, ח) - מה הטעם אהבי? משום שכתוב ׳אהבת צדק׳ - האהבה שאהב אברהם את הקב"ה מכל בני דורו, שהיו אבירי לב, והם רחוקים מצדקה, כמו שנתבאר.

מן המפרשים

מקדש מלך: רחימותא דקב"ה פי' שאז היתה מ' בתכלית החסרון כמרז"ל שאברהם הורידה רקיע א' וה"ס התפשטות החסדים בנוקבא כי היו חסרים ממנה ו"ק ואברהם תקן מדת חסדה והיינו רחימותא דקב"ה עכ"ל הרמ"ז זלה"ה:

יהל אור: אהבת צדק. צדק במלכות ושם השער להתקרב ואח"כ הוסיף לו הקב"ה ה' אברהם ונתקרב לצדקה ונתקרב לה בדרגא דחסד שהוא קרוב לבינה ומשם זכה לה"א עלאה דלא עייל בק"ק אלא איש חסד. וזהו סוד מ"ש ( שבת קנו, א ) מאי דעתיך דקאי צדק במערב אהדרנא ליה…

אור החמה: אהבת צדק ותשנא רשע היינו טובתה של צדק שהוא קרוב לצדקה. ותשנא רשע החיצונים הדבוקים בצדק לנקום נקמה כנודע. ולזה אתקרב יותר מזה דהיינו אתקרב לצדקה שהוא שלום המיוחד עמה כדפי'. מהרמ"ק זלה"ה: ועיין במה שכתבנו בס' אור הגנוז בס"ד:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: