הקב"ה אמר שיבא בני מעצמו כי חלל כבודי - שבו בלי סיוע בעני והאם הקדושה ערבה להם
כי תשא · משל למלך ובנו - סוד גלות ישראל והאם הקדושה השכינה הערבה · מאמר 6 · פיסקה 14 · דף קפט ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דְּעָבַד הָכִי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, הוֹאִיל וְכִסּוּפָא אִיהוּ, לֵיתֵי בְּרִי אִיהוּ מִגַּרְמֵיהּ, הוֹאִיל וְחִלֵּל יְקָרִי, לָא אִתְחָזֵי דְּאָנָא אֵיזִיל תַּמָּן לְאַפָּקָא לֵיהּ, וּלְמֶעְבַּד לֵיהּ נִסִּין וּגְבוּרָן כְּמִלְּקַדְּמִין. תָּבוּ אִינּוּן, בְּלָא סִיּוּעָא דְּאִתְחָזוּ לוֹן, בְּלָא פְּלִיאָן וְנִסִּין, אֶלָּא כֻּלְּהוּ מִתְבַּדְּרָן, כֻּלְּהוּ לְאָן בְּמִסְכְּנוּ, וְתָבוּ לְהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא בְּכִסּוּפָא, וְאֵימָא קַדִּישָׁא עַרְבַת לוֹן.
תרגום
וְעַל שֶׁעָשָׂה כָּךְ, הקב"ה אָמַר, הוֹאִיל וְזוֹ בּוּשָׁה, אָז שֶׁיָּבֹא בְנִי מֵעַצְמוֹ. הוֹאִיל וְחִלֵּל כְבוֹדִי, לֹא רָאוּי שֶׁאֲנִי אֵלֵךְ לְשָׁם לְהוֹצִיא אוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ נִסִּים וּגְבוּרוֹת כְּמִקֹּדֶם. שָׁבוּ הֵם בְּלִי סִיּוּעַ שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לָהֶם, בְּלִי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, אֶלָּא כֻּלָּם מְפֻזָּרִים, כֻּלָּם עֲיֵפִים בְּעֹנִי, וְשָׁבוּ לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בְּבוּשָׁה, וְהָאֵם הַקְּדוֹשָׁה עָרְבָה לָהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דעבד הכי, קודשא בריך הוא אמר, הואיל וכסופא איהו, ליתי ברי איהו מגרמיה, הואיל וחלל יקרי, לא אתחזי דאנא איזיל תמן לאפקא ליה, ולמעבד ליה נסין וגבורן כמלקדמין. תבו אינון, בלא סיועא דאתחזו לון, בלא פליאן ונסין, אלא כלהו מתבדרן, כלהו לאן במסכנו, ותבו להיכלא דמלכא בכסופא, ואימא קדישא ערבת לון.
התרגום: ועל שעשה כך, הקב"ה אמר, הואיל וזו בושה, אז שיבא בני מעצמו. הואיל וחלל כבודי, לא ראוי שאני אלך לשם להוציא אותו ולעשות לו נסים וגבורות כמקדם. שבו הם בלי סיוע שהיו ראויים להם, בלי נסים ונפלאות, אלא כלם מפזרים, כלם עיפים בעני, ושבו להיכל המלך בבושה, והאם הקדושה ערבה להם.
מן המפרשים
הסולם: ועל דעבד הכי וכו': ועל שעשו כך, אמר הקב"ה, כיון שבושה הוא לי, יבא בני מעצמו, כיון שחילל כבודי, אינו ראוי שאני אלך שמה להוציאו ולעשות לו נסים וגבורות כמקודם במצרים. הם חזרו בלא עזרה הראויה להם, בלא פליאות ונסים, אלא כולם היו…