כשושנה בין החוחים כן רעיתי - רצה הקב"ה שתהיה שושנה אחת כמו למעלה בשבעים נפש
כי תשא · משל למלך ובנו - סוד גלות ישראל והאם הקדושה השכינה הערבה · מאמר 6 · פיסקה 11 · דף קפט ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׳ (שיר השירים ב, ב) - בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא וּלְמֶהֱוֵי שׁוֹשַׁנָּה חֲדָא בְּאַרְעָא, כְּגַוְונָא עִלָּאָה. וְשׁוֹשַׁנָּה דְּסַלְּקָא רֵיחָא, וְאִתְבְּרִיר מִכָּל שְׁאַר וְורָדִין דְּעָלְמָא, לָא הֲוֵי אֶלָּא הַהִיא דְּסַלְּקָא ׳בֵּין הַחוֹחִים׳. וְדָא אָרְחָא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְעַל דָּא זָרַע שִׁבְעִין זוּגִין, דַּהֲווֹ שִׁבְעִין נֶפֶשׁ, וְאָעִיל לוֹן ׳בֵּין הַחוֹחִים׳, וְאִינּוּן חוֹחִים, מִיַּד דַּהֲווֹ אִינּוּן זוּגִין תַּמָּן, סְלִיקוּ עַנְפִין וְטַרְפִּין וּשְׁלִיטוּ עַל עָלְמָא, וּכְדֵין פַּרְחַת שׁוֹשַׁנָה בֵּינַיְיהוּ.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ב) ׳כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׳ (שיר השירים ב, ב) - רָצָה הקב"ה לַעֲשׂוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה וְלִהְיוֹת שׁוֹשַׁנָּה אַחַת בָּאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וְהַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁמַּעֲלָה רֵיחַ וְנִבְחֲרָה מִכָּל שְׁאָר הַוְּרָדִים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָהּ אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁעוֹלָה ׳בֵּין הַחוֹחִים׳. וְזוֹ דֶרֶךְ כָּרָאוּי. וְלָכֵן זָרַע שִׁבְעִים זוּגוֹת, שֶׁהָיוּ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְהִכְנִיסָם ׳בֵּין הַחוֹחִים׳, וְאוֹתָם חוֹחִים, מִיָּד שֶׁהָיוּ אוֹתָם זוּגוֹת שָׁם, הֶעֱלוּ עֲנָפִים וְעָלִים וְשָׁלְטוּ עַל הָעוֹלָם, וְאָז פָּרְחָה בֵינֵיהֶם הַשּׁוֹשַׁנָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׳ (שיר השירים ב, ב) - בעא קודשא בריך הוא למעבד לון לישראל כגוונא דלעילא ולמהוי שושנה חדא בארעא, כגוונא עלאה. ושושנה דסלקא ריחא, ואתבריר מכל שאר וורדין דעלמא, לא הוי אלא ההיא דסלקא ׳בין החוחים׳. ודא ארחא כדקא יאות. ועל דא זרע שבעין זוגין, דהוו שבעין נפש, ואעיל לון ׳בין החוחים׳, ואינון חוחים, מיד דהוו אינון זוגין תמן, סליקו ענפין וטרפין ושליטו על עלמא, וכדין פרחת שושנה בינייהו.
התרגום: פתח ואמר, (שיר ב) ׳כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׳ (שיר השירים ב, ב) - רצה הקב"ה לעשות את ישראל כמו שלמעלה ולהיות שושנה אחת בארץ כמו שלמעלה. והשושנה שמעלה ריח ונבחרה מכל שאר הורדים שבעולם אינה אלא אותה שעולה ׳בין החוחים׳. וזו דרך כראוי. ולכן זרע שבעים זוגות, שהיו שבעים נפש, והכניסם ׳בין החוחים׳, ואותם חוחים, מיד שהיו אותם זוגות שם, העלו ענפים ועלים ושלטו על העולם, ואז פרחה ביניהם השושנה.
מן המפרשים
הסולם: פתח ואמר כשושנה וכו': פו"א, כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות . רצה הקב"ה לעשות את ישראל כעין של מעלה, ושיהיו שושנה אחת בארץ כעין שושנה העליונה, שהיא המלכות. ושושנה המעלית ריח, ומובחרת מכל שאר שושנים שבעולם, אינה, אלא אותה…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ולמהוי שושנה חדא וכו' ירצה וכמו כן רצה להמשיך השכינה למטה לעזרת ישראל ומגינם לצורך הבירורי' המתעלים בתורה ומ"ט של ישראל. וז"ש רז"ל גלו למצרים שכינה עמהם. פי' משתתפת בחברתם לעוזרם לתיקון העולמות. ודע כי שושנה העליונה הוא מלכות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: