ויקהל העם על אהרן - כדי להכלל בצד הימין שהם רצו את השמאל קום עשה לנו אלהים
כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 6 · דף קצא ע"ב
לשון הזוהר
מִיַּד ׳וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן׳, (דהכי תנינן דבההיא שעתא דנחית משה וקביל אורייתא בלחודוי כללא דכל ישראל ואיהו קביל אורייתא בעלמא. ואפילו מגילת אסתר דכתיב ׳וקבל היהודים׳ (אסתר ט, כג). ׳וקבלו היהודים׳ מבעי ליה. מאי וקבל אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי. ׳ויקהל העם על׳ - אהךן) אֲמַאי עַל אַהֲרֹן. בְּגִין לְאִתְכַּלְּלָא בְּסִטְרָא דִּימִינָא, דְּהָא אִינּוּן שְׂמָאלָא בָּעוּ מִנֵּיהּ, וּבְגִין דְּלִהֱוֵי כָּלִיל בִּימִינָא, אִתְכְּנָשׁוּ ׳עַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלהִים׳. (אלהים ודאי בעו סטר שמאלא. אשר ילכו אשר ילך מבעי ליה. מאי אשר ילכו. אלא אלהים שית דרגא אינון (ד"א ששת ימי המעשה) כלהו בסטר שמאלא דאלהים שית אינון. דאי תימא דהא שבע אינון. ההוא אלהים עילאה לא עאל בכללא).
תרגום
מִיָּד ׳וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן׳ (שמות לב, א) - (שֶׁכָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שירד מֹשֶׁה וְקִבֵּל הַתּוֹרָה לְבַדּוֹ כְּלָלוּת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא קִבֵּל הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ מגלת אֶסְתֵּר שֶׁכָּתוּב ׳וקבל הַיְּהוּדִים, וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, מַהוּ וְקִבֵּל, ' אֶלָּא זֶה מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַיְּהוּדִים, כְּלָלוּת כָּל היהודים׳ (אסתר ט). ׳וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן׳) לָמָּה עַל אַהֲרֹן? כְּדֵי לְהִכָּלֵל בְּצַד הַיָּמִין, שֶׁהֲרֵי הֵ ם הַשְּׂמֹאל רָצוּ מִמֶּנּוּ, וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל בַּיָּמִין, הִתְכַּנְּסוּ ׳עַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים׳ - (אֱלֹהִים וַדַּאי רָצוּ צַד הַשְּׂמֹאל. אֲשֶׁר יֵלְכוּ - אֲשֶׁר יֵלֵךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, מַהוּ אֲשֶׁר יֵלְכוּ, ' אֶלָּא אֱלֹהִים, שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת הֵן, (שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה), כֻּלָּם בְּצַד הַשְּׂמֹאל, שֶׁאֱלֹהִים שֵׁשׁ הֵן. שֶׁאִם תֹּאמַר שֶׁהֲרֵי הֵן שֶׁבַע, אוֹתוֹ הָאֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן לֹא נכנס בכלל).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מיד ׳ויקהל העם על אהרן׳, (דהכי תנינן דבההיא שעתא דנחית משה וקביל אורייתא בלחודוי כללא דכל ישראל ואיהו קביל אורייתא בעלמא. ואפילו מגילת אסתר דכתיב ׳וקבל היהודים׳ (אסתר ט, כג). ׳וקבלו היהודים׳ מבעי ליה. מאי וקבל אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי. ׳ויקהל העם על׳ - אהךן) אמאי על אהרן. בגין לאתכללא בסטרא דימינא, דהא אינון שמאלא בעו מניה, ובגין דלהוי כליל בימינא, אתכנשו ׳על אהרן, ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים׳. (אלהים ודאי בעו סטר שמאלא. אשר ילכו אשר ילך מבעי ליה. מאי אשר ילכו. אלא אלהים שית דרגא אינון (ד"א ששת ימי המעשה) כלהו בסטר שמאלא דאלהים שית אינון. דאי תימא דהא שבע אינון. ההוא אלהים עילאה לא עאל בכללא).
התרגום: מיד ׳ויקהל העם על אהרן׳ (שמות לב, א) - (שכך למדנו, שבאותה שעה שירד משה וקבל התורה לבדו כללות כל ישראל, והוא קבל התורה בעולם. ואפלו מגלת אסתר שכתוב ׳וקבל היהודים, וקבלו היהודים היה צריך להיות, מהו וקבל, ' אלא זה משה שהוא היהודים, כללות כל היהודים׳ (אסתר ט). ׳ויקהל העם על אהרן׳) למה על אהרן? כדי להכלל בצד הימין, שהרי ה ם השמאל רצו ממנו, וכדי שיהיה כלול בימין, התכנסו ׳על אהרן, ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים׳ - (אלהים ודאי רצו צד השמאל. אשר ילכו - אשר ילך היה צריך להיות, מהו אשר ילכו, ' אלא אלהים, שש מדרגות הן, (ששת ימי המעשה), כלם בצד השמאל, שאלהים שש הן. שאם תאמר שהרי הן שבע, אותו האלהים העליון לא נכנס בכלל).
מן המפרשים
הסולם: מיד, ויקהל העם על אהרן: שואל למה על אהרן. ומשיב, כדי להכלל בצד ימין, כי השמאל יוצא מן הימין, אלא שהם רצו ממנו שמאל, ולא ימין, אלא כדי שיתכלל בצד ימין, דהיינו במקום מוצאו, נקהלו על אהרן, שהוא ימין חסד. ויאמרו אליו קום עשה לנו…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בגין לאתכללא וכו' ידוע ששם מ"ב הוא בגבור' ושם אבגי"תץ הוא חסד וכל בחינו' חסד הוא לאהרן וזהו סטר' דימינא שאב"גית"ץ הוא לצד ימין של הגבורה שבגבורה ושור גימטריא אבגי"תץ שהוא ראש הגבור'. ונותן טעם דהא אינון שמאלא וכו' כלומר דא"כ…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: