ממלכת הזוהר › זוהר › כי תשא › מאמר 11: וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה › פיסקה 21 (קצב ע"ב)

בספרו של חנוך - בן יחיד יולד לראש הלבן שיכניס מרגליות בפעמוני זהב בחרט

כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 21 · דף קצב ע"ב

לשון הזוהר

בְּסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ אַשְׁכַּחְנָא, דְּהֲוָה אָמַר הָכִי, בְּרָא יְחִידָאָה יִתְיְּילִד לְהַהוּא רִישָׁא חִוָּורָא, וְכַד ייִתוּן מִבִּשְׂרָא דַּחֲמָרֵי, יָטְעִין לֵיהּ, בְּהַהוּא דְּעָיִיל (נ"א דנטיל) מַרְגְּלָן בְּזָגִין דְּדַהֲבָא, בְּלָא דַּעְתָּא דִּילֵיהּ, וּדְיּוּקְנָא יְצֻיַיר בְּצִיּוּרָא בַּחֶרֶט. מַאי בַּחֶרֶט. בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ. דָּא קֹלְמוּסָא דֶּאֱנוֹשׁ חַיָּיבָא, דְּאַטְעֵי לִבְנֵי נָשָׁא.

תרגום

בְּסִפְרוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ מָצָאנוּ שֶׁכָּךְ הָיָה אוֹמֵר, בֵּן יָחִיד יִוָּלֵד לְאוֹתוֹ רֹאשׁ הַלָּבָן, וּכְשֶׁיָּבֹאוּ מִבְּשַׂר הַחֲמוֹרִים, יַטְעוּ אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ שֶׁיַּכְנִיס (שֶׁיִּטֹּל) מַרְגָּלִיּוֹת בְּפַעֲמוֹנֵי זָהָב לְלֹא דַעְתּוֹ, וּדְיוֹקָן יְצֻיַּר בְּצִיּוּר בַּחֶרֶט. מַה זֶּה בַּחֶרֶט? בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ, זֶהוּ קוּלְמוֹס שֶׁל אֱנוֹשׁ הָרָשָׁע שֶׁהִטְעָה בְּנֵי אָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בספרא דחנוך אשכחנא, דהוה אמר הכי, ברא יחידאה יתיילד לההוא רישא חוורא, וכד ייתון מבשרא דחמרי, יטעין ליה, בההוא דעייל (נ"א דנטיל) מרגלן בזגין דדהבא, בלא דעתא דיליה, ודיוקנא יצייר בציורא בחרט. מאי בחרט. בחרט אנוש. דא קלמוסא דאנוש חייבא, דאטעי לבני נשא.

התרגום: בספרו של חנוך מצאנו שכך היה אומר, בן יחיד יולד לאותו ראש הלבן, וכשיבאו מבשר החמורים, יטעו אותו באותו שיכניס (שיטל) מרגליות בפעמוני זהב ללא דעתו, ודיוקן יציר בציור בחרט. מה זה בחרט? בחרט אנוש, זהו קולמוס של אנוש הרשע שהטעה בני אדם.

מן המפרשים

אור החמה: ברא יחידא אהרן רישא חוורא חסד. מבשרא דחמרי ינוס וימברוס אכר בשר חמורים בשרם. טעון ליה כדמפרש ואזיל. וההוא דנטיל מרגלאן אהרן נישא אבני חושן וזוגין דדהבא במעיל פעמון זהב ורמון וגומר: קולמוסא דאנוש וגומר היינו הכשוף שלא מדעתו.…

זוהר הרקיע: (דף קצ"ב ע"ב) בספרא דחנוך אשכחנא דהוה אמר הכי ברא יחידא אתייליד לההוא רישא חיוורא וכד ייתון מבשרא דחמרי יטעון ליה וכו'.‏ הענין הוא ברא יחידא הוא ישראל רישא חיוור' הוא אברהם סוד החסד וכד ייתון מבשרא דחמרי הם המצריים וערב רב…

הסולם: בספרא דחנוך אשכחנא וכו' : בספרו של חנוך מצאתי, שהיה אמר כך. בן יחיד יולד לראש הלבן ההוא, דהיינו אהרן שנולד מצד החסד, ששורשו נקרא ראש הלבן. וכשיבואו אלו שהם מבשר חמורים, דהיינו הערב רב, שנא' עליהם מבשר חמורים בשרם, יטעו אותו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר