ויצר אתו בחרט - לא ציורים במחוגה אלא שטמן הזהב מהעין ואז עלה למעשה
כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 20 · דף קצב ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט׳ (שמות לב, ד), לָאו כְּמָה דְּחַשְׁבִין בְּנֵי נָשָׁא, דְּעֲבַד צִיּוּרִין בִּמְחוּגָה, אוֹ בְּמִלָּה אַחֲרָא. אֶלָּא אָתָא קְרָא לְאוֹכָחָא מִלָּה, דְּאַהֲרֹן לָא יָדַע לְאִסְתַּמְּרָא. אִילוּ כַּד נָטַל מִיְּדֵיהוֹן, הֲוָה שַׁדֵּי לְאַרְעָא, וְאַף עַל גַּב דְּיִטּוֹל לֵיהּ לְבָתַר, לָא הֲוָה אַצְלַח עוֹבָדָא בִּישָׁא דָּא. אֲבָל בְּכֹלָּא סִיּוּעָא בִּישָׁא הֲוָה, דְּנָקִיט דַּהֲבָא, וּטְמָרֵיהּ מֵעֵינָא, בִּישׁ בָּתַר בִּישׁ, מַאי ׳וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט׳. דְּשַׁוֵּי כָּל דַּהֲבָא בְּכִיסָא חֲדָא, וְאִסְתְּמַר מֵעֵינָא. כְּדֵין סָלִיק כֹּלָּא לְעוֹבָדָא.
תרגום
׳וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט׳ (שמות לב, ד) - לֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשָׂה צִיּוּרִים בִּמְחוּגָה אוֹ בְּדָבָר אַחֵר. אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְהוֹכִיחַ אֶת הַדָּבָר, שֶׁאַהֲרֹן לֹא יָדַע לְהִשָּׁמֵר. אִלּוּ כְּשֶׁנָּטַל מִידֵיהֶם הָיָה זוֹרֵק לָאָרֶץ, וְאַף עַל גַּב שֶׁאַחַר כָּךְ יִטֹּל אוֹתוֹ, אָז לֹא הָיָה מַצְלִיחַ הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַזֶּה. אֲבָל בַּכֹּל הָיָה סִיּוּעַ רַע, שֶׁלָּקַח זָהָב וּטְמָנוֹ מֵהָעַיִן, רַע אַחַר רַע. מַה זֶּה ׳וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט׳? שֶׁשָּׂם ׳אֶת כָּל הַזָּהָב׳ בְּכִיס אֶחָד וְנִשְׁמַר מֵהָעַיִן, וְאָז הַכֹּל עָלָה לְמַעֲשֶׂה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויצר אותו בחרט׳ (שמות לב, ד), לאו כמה דחשבין בני נשא, דעבד ציורין במחוגה, או במלה אחרא. אלא אתא קרא לאוכחא מלה, דאהרן לא ידע לאסתמרא. אילו כד נטל מידיהון, הוה שדי לארעא, ואף על גב דיטול ליה לבתר, לא הוה אצלח עובדא בישא דא. אבל בכלא סיועא בישא הוה, דנקיט דהבא, וטמריה מעינא, ביש בתר ביש, מאי ׳ויצר אותו בחרט׳. דשוי כל דהבא בכיסא חדא, ואסתמר מעינא. כדין סליק כלא לעובדא.
התרגום: ׳ויצר אתו בחרט׳ (שמות לב, ד) - לא כמו שחושבים בני אדם שעשה ציורים במחוגה או בדבר אחר. אלא בא הכתוב להוכיח את הדבר, שאהרן לא ידע להשמר. אלו כשנטל מידיהם היה זורק לארץ, ואף על גב שאחר כך יטל אותו, אז לא היה מצליח המעשה הרע הזה. אבל בכל היה סיוע רע, שלקח זהב וטמנו מהעין, רע אחר רע. מה זה ׳ויצר אתו בחרט׳? ששם ׳את כל הזהב׳ בכיס אחד ונשמר מהעין, ואז הכל עלה למעשה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה"ג ביש בתר ביש: ברא יחידאה וכו' נ"ב אהרן הכהן נולד לההוא רישא חוורא שהוא כהן של מעלה וכד ייתון מבשרא דחמרי הם ערב רב שיצאו ממצרים שנאמר עליהם אשר בשר חמורים וכו'. יטעון ליה הטעו את אהרן במעשה העגל ולא הרגיש בטעותם כההוא דעייל…
הסולם: ויצר אותו בחרט: אין הפירוש כמו שחושבים בני אדם, שעשה ציורים במחוגה או בדבר אחר, אלא המקרא בה להוכיח דבר, אשר אהרן לא ידע להשמר כי אם, כשלקח הזהב מידם היה משליכו לארץ, ואע"פ שיקח אותו אח"כ מן הארץ, לא היה הצליח מעשה רעה הזה.…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: כדין סליק כולא לעובדא ויעשהו עגל ומסכה דכר ונוקבא דכר מצד לאה דאיהו מלכות דתבונה הנקרא עלמא דדכורא ונוקבא מצד רח"ל. עגל מסוד אחורי ס"ג כנזכר לעיל. מסכה ע"ה קכ"ו סוד כתר רחל: