ממלכת הזוהר › זוהר › כי תשא › מאמר 10: לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב - סוד רחמי הקב"ה וחטא העגל באם › פיסקה 6 (קצא ע"א)

אברהם ויצחק היו מתחבקים ויעקב שניהם אחוזים באהבה - כך חברים צריכים לא לפגם

כי תשא · לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב - סוד רחמי הקב"ה וחטא העגל באם · מאמר 10 · פיסקה 6 · דף קצא ע"א

לשון הזוהר

כֵּיוָן דְּחָמָא סִימָן בְּאַנְפַּיְיהוּ, וְאָמַר לוֹן הָכִי, אָמְרוּ לֵיהּ וַדַּאי רוּחַ נְבוּאָה שָׁרָא עַל בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לָן לְמִנְדַּע. בָּכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, חַד מִלָּה מֵאִינּוּן מִלִּין דִּלְחִישׁוּ לִי מִגּוֹ רֵישׁ מְתִיבְתָּא דְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּלָא אָמְרוּ בְּאִתְגַּלְּיָא מִלָּה דָּא סִתְרָא אִיהִי. וְאֵימָא לְכוּ בָּנַי רְחִימָאי, בָּנַי רְחִימִין דְּנַפְשָׁאי, מָה אַעֲבִיד. אֲמַרוּ לִי בִּלְחִישָׁא, וַאֲנָא אֵימָא בְּאִתְגַּלְיָיא. וּלְזִמְנָא דְּנֶחמֵי אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, כָּל אַנְפִּין יִסְתַּמְּכוּן בְּדָא.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁרָאָה סִימָן בִּפְנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם כָּךְ, אָמְרוּ לוֹ, וַדַּאי רוּחַ נְבוּאָה שׁוֹרָה עַל בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְכָךְ אָנוּ צְרִיכִים לָדַעַת. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, דָּבָר אֶחָד מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁלָּחֲשׁוּ לִי מִתּוֹךְ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁל גַּן עֵדֶן, שֶׁלֹּא אָמְרוּ בְּגָלוּי דָּבָר זֶה, סֵתֶר הוּא. וְאֹמַר לָכֶם, בָּנַי אֲהוּבַי, בָּנַי אֲהוּבֵי נַפְשִׁי, מָה אֶעֱשֶׂה. אָמְרוּ לִי בְּלַחַשׁ, וַאֲנִי אֹמַר בְּגָלוּי, וְלִזְמַן שֶׁנִּרְאֶה פָּנִים בְּפָנִים (שְׁכִינָה), כָּל הַפָּנִים יִסְתַּמְּכוּ בָזֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דחמא סימן באנפייהו, ואמר לון הכי, אמרו ליה ודאי רוח נבואה שרא על בוצינא קדישא, והכי אצטריך לן למנדע. בכה רבי שמעון ואמר, חד מלה מאינון מלין דלחישו לי מגו ריש מתיבתא דגנתא דעדן, דלא אמרו באתגליא מלה דא סתרא איהי. ואימא לכו בני רחימאי, בני רחימין דנפשאי, מה אעביד. אמרו לי בלחישא, ואנא אימא באתגלייא. ולזמנא דנחמי אנפין באנפין, כל אנפין יסתמכון בדא.

התרגום: כיון שראה סימן בפניהם ואמר להם כך, אמרו לו, ודאי רוח נבואה שורה על בוצינא קדישא, וכך אנו צריכים לדעת. בכה רבי שמעון ואמר, דבר אחד מאותם דברים שלחשו לי מתוך ראש הישיבה של גן עדן, שלא אמרו בגלוי דבר זה, סתר הוא. ואמר לכם, בני אהובי, בני אהובי נפשי, מה אעשה. אמרו לי בלחש, ואני אמר בגלוי, ולזמן שנראה פנים בפנים (שכינה), כל הפנים יסתמכו בזה.

מן המפרשים

הסולם: כיון דחמא סימן וכו' : כיון שראה ר"ש סימן על פניהם, שהכיר בהם מה שבאו לשאלו, ואמר להם כך, דהיינו עולו רחימין דילי כנ"ל, אמרו לו, ודאי רוח נבואה שורה על המאור הקדוש, וכך נצרך לנו לדעת. השאלה הנ"ל (באות נ"ג) . בכה ר"ש, ואמר, דבר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר