היכן היתה האם שהשאירה הדבר למשה - לא ידעתי עד שנהיה לפני בוצינא קדישא
כי תשא · לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב - סוד רחמי הקב"ה וחטא העגל באם · מאמר 10 · פיסקה 4 · דף קצ ע"ב
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, אִמָא דְּאִיהִי רְגִּילָה לְאַחֲדָא בִּרְצוּעָה דְּמַלְכָּא, אָן הֲוַת, דְּשַׁבְקַת מִלָּה לְמֹשֶׁה. שָׁאִילְנָא וַאֲמֵינָא וְהָא לָא יְדַעְנָא בְּרִירָא דְּמִלָּה, עַד דְּנְהֱוֵי קָמֵיהּ דְּבוּצִינָא קַדִּישָׁא. כַּד אָתוּ לְקָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, חָמָא בְּאַנְפַּיְיהוּ סִימָן. אָמַר עוּלוּ בְּנֵי קַדִּישִׁין, עוּלוּ רְחִימִין דְּמַלְכָּא, עוּלוּ רְחִימִין דִּילִי, עוּלוּ רְחִימִין אִלֵּין בְּאִלֵּין.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, הָאֵם שֶׁהִיא רְגִילָה לֶאֱחֹז בִּרְצוּעַת הַמֶּלֶךְ, הֵיכָן הָיְתָה שֶׁהִשְׁאִירָה אֶת הַדָּבָר לְמֹשֶׁה? שָׁאַלְתִּי וְאָמַרְתִּי, וַהֲרֵי לֹא יָדַעְתִּי אֶת בֵּרוּר הַדָּבָר, עַד שֶׁנִּהְיָה לִפְנֵי בּוּצִינָא קַדִּישָׁא. כְּשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, רָאָה בִּפְנֵיהֶם סִימָן. אָמַר, הִכָּנְסוּ בָנִים קְדוֹשִׁים, הִכָּנְסוּ אֲהוּבֵי הַמֶּלֶךְ, הִכָּנְסוּ אֲהוּבִים שֶׁלִּי, הִכָּנְסוּ אֲהוּבִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, אמא דאיהי רגילה לאחדא ברצועה דמלכא, אן הות, דשבקת מלה למשה. שאילנא ואמינא והא לא ידענא ברירא דמלה, עד דנהוי קמיה דבוצינא קדישא. כד אתו לקמיה דרבי שמעון, חמא באנפייהו סימן. אמר עולו בני קדישין, עולו רחימין דמלכא, עולו רחימין דילי, עולו רחימין אלין באלין.
התרגום: ואם תאמר, האם שהיא רגילה לאחז ברצועת המלך, היכן היתה שהשאירה את הדבר למשה? שאלתי ואמרתי, והרי לא ידעתי את ברור הדבר, עד שנהיה לפני בוצינא קדישא. כשבאו לפני רבי שמעון, ראה בפניהם סימן. אמר, הכנסו בנים קדושים, הכנסו אהובי המלך, הכנסו אהובים שלי, הכנסו אהובים אלה לאלה.
מן המפרשים
הסולם: ואי תימא אמא וכו' : ואם תאמר, אמא דהיינו המלכות, שהיא רגילה לאחוז ברצועה של המלך, כנ"ל, איפה היתה, שהניחה הדבר למשה. שאלתי ואמרתי ועוד איני יודע בירורו של הדבר, עד שנהיה לפני המאור הקדוש. דהיינו ר"ש, כשבאו לפני ר"ש. ראה סימן…