ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 6: כי יקח איש אשה חדשה ושמח את אשתו - סוד שמחת הכלה בשנים עשר חדשיה ונקיות החתן › פיסקה 2 (רעח ע"א)

והרי בארו שחדוה זו אינה שלו אלא שלה ושמח את אשתו - ומי משמח אותם צדיק, נקי יהיה לביתו נקי מהכל שלא יצא לצבא

כי תצא · כי יקח איש אשה חדשה ושמח את אשתו - סוד שמחת הכלה בשנים עשר חדשיה ונקיות החתן · מאמר 6 · פיסקה 2 · דף רעח ע"א

לשון הזוהר

וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּחֶדְוָה דָּא, לָאו דִּילֵיהּ הִיא, אֶלָּא דִּילָהּ. דִּכְתִּיב ׳וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ׳ - ׳וְיִשְׂמַח אֶת אִשְׁתּוֹ׳ - לָא כְּתִיב, אֶלָּא וְשִׂמַּח, יַחְדֵּי לְכַלָּה. כְּגַוְונָא דָּא, לָאו חֵדוּ לְכַלָּה, בַּר בְּגוּפָא וְתִקוּנָהָא. וּמַאן חַדֵּי לוֹן. צַדִּיק. וְעַל דָּא ׳נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ׳ - נָקִי, דְּלָא יַעֲמוֹל בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, דִּיהֵא בֵּיהּ רַעֲוָא לְמֶחְדֵּי לָהּ. נָקִי מִכֹּלָּא. נָקִי לְמַסִּין וּלְאַרְנוּנִין וְגוּלְגַלְתִּין. נָקִי דְּלָא יִפּוּק לְחֵילָא לְאַגָחָא קְרָבָא. לְאִשְׁתַּכְּחָא חֶדְוָה עֵילָּא וְתַתָּא, וּלְאַתְעֲרָא חֶדְוָה לְעֵילָּא. זַכָּאִין עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּמָארֵיהוֹן חַדֵּי בְּהוֹן. זַכָּאִין אִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא, וְזַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

תרגום

וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ, שֶׁחֶדְוָה זוֹ אֵינָהּ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ׳ (דברים כד, ה) - ׳וְיִשְׂמַח אֶת אִשְׁתּוֹ׳ - לֹא כָתוּב, אֶלָּא וְשִׂמַּח, יְשַׂמַּח אֶת הַכַּלָּה. כְּמוֹ זֶה אֵין שִׂמְחָה לַכַּלָּה אֶלָּא בְּגוּפָהּ וְתִקּוּנֶיהָ. וּמִי מְשַׂמֵּחַ אוֹתָם? צַדִּיק. וְעַל זֶה ׳נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ׳ - נָקִי, שֶׁלֹּא יַעֲמֹל בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ רָצוֹן לְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ. נָקִי מֵהַכֹּל. נָקִי מִמִּסִּים וּמֵאַרְנוֹנִיּוֹת וּמִמַּס גֻּלְגֹּלֶת. נָקִי, שֶׁלֹּא יֵצֵא לַצָּבָא לְהִלָּחֵם בִּקְרָבוֹת. לְהִמָּצֵא חֶדְוָה מַעְלָה וּמַטָּה, וּלְעוֹרֵר חֶדְוָה לְמַעְלָה. אַשְׁרֵי הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁרִבּוֹנָם שָׂמֵחַ בָּהֶם. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והא אוקימנא, דחדוה דא, לאו דיליה היא, אלא דילה. דכתיב ׳ושמח את אשתו׳ - ׳וישמח את אשתו׳ - לא כתיב, אלא ושמח, יחדי לכלה. כגוונא דא, לאו חדו לכלה, בר בגופא ותקונהא. ומאן חדי לון. צדיק. ועל דא ׳נקי יהיה לביתו׳ - נקי, דלא יעמול במלי דעלמא, דיהא ביה רעוא למחדי לה. נקי מכלא. נקי למסין ולארנונין וגולגלתין. נקי דלא יפוק לחילא לאגחא קרבא. לאשתכחא חדוה עילא ותתא, ולאתערא חדוה לעילא. זכאין עמא קדישא, דמאריהון חדי בהון. זכאין אינון בהאי עלמא, וזכאין אינון בעלמא דאתי.

התרגום: והרי בארו, שחדוה זו אינה שלו, אלא שלה, שכתוב ׳ושמח את אשתו׳ (דברים כד, ה) - ׳וישמח את אשתו׳ - לא כתוב, אלא ושמח, ישמח את הכלה. כמו זה אין שמחה לכלה אלא בגופה ותקוניה. ומי משמח אותם? צדיק. ועל זה ׳נקי יהיה לביתו׳ - נקי, שלא יעמל בדברי העולם, שיהיה בו רצון לשמח אותה. נקי מהכל. נקי ממסים ומארנוניות וממס גלגלת. נקי, שלא יצא לצבא להלחם בקרבות. להמצא חדוה מעלה ומטה, ולעורר חדוה למעלה. אשרי העם הקדוש שרבונם שמח בהם. אשריהם בעולם הזה, ואשריהם בעולם הבא.

מן המפרשים

הסולם: והא אוקימנא דחדוה וכו': והרי העמדנו, ששמחה זו אינה שלו אלא שלה, שכתוב, ושמח את אשתו, וישמח את אשתו לא כתוב, אלא ושמח, דהיינו שישמח את הכלה. כעין זה, אין שמחה לכלה זולת בגוף ותקוניה, ומי משמח אותם צדיק. ועל כן נקי יהיה לביתו.…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דחדוה דא וכו' הענין שיש ב' מיני שפע א' שיורד בכל המדות והן מסתפקות כל א' חלקה הראוי והנותר על הצריך לכל אחת תשפיענה בחברתה שלמטה ממנה. וכן האור מתמעט ומתעבה ממדרגה למדרגה. ויש שפע אחר שעובר דרך מעבר לבד ואינו מתמעט וזו היא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר