ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 29: בקשר התפלין נקשר יצר הרע תחת יצר הטוב - סוד עשרה שופרות והאם הרובצת על האפרחים כתפילין › פיסקה 3 (רפג ע"א)

שנאמר בה והאם רבצת על האפרחים ישראל מצפצפים לה בכמה צפצופי תפלה - לוקחים את האמא שהיא שכינה וקושרים אותה בקשר תפילין

כי תצא · בקשר התפלין נקשר יצר הרע תחת יצר הטוב - סוד עשרה שופרות והאם הרובצת על האפרחים כתפילין · מאמר 29 · פיסקה 3 · דף רפג ע"א

לשון הזוהר

דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים (או על הביצים׳ - ואינון). יִשְׂרָאֵל מְצַפְצְפִין לָהּ בְּכַמָּה צִפְצוּפִין דִּצְלוֹתִין, וְאִיהִי לָא בַּעְיָא לְנַחְתָּא לְגַבַּיְיהוּ. יִשְׂרָאֵל מַה עָבְדִין. נָטְלִין אִימָּא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בַּהֲדַיְיהוּ, וְקַשְׁרִין לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין. כַּד מָטָאן לִקְרִיאַת שְׁמַע, קָרָאן בְּנִין דִּילָהּ בְּשִׁית תֵּיבִין דְּיִיחוּדָא, דְּאִינּוּן ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה אֶחָד הָא קָא נַחְתִּין לְגַבֵּי אִמְּהוֹן, קַשְׁרִין לוֹן עִמָּהּ׳ (דברים ו, ד). וְהַאי אִיהִי ׳אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם, דְּאִיהוּ עוֹנָתָהּ, כְּמוֹ מוֹעֲדֵי׳ (ויקרא כג, ב).

תרגום

שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים [ אוֹ עַל הביצים׳ (דברים כב, ו) - וְהֵם ]. יִשְׂרָאֵל מְצַפְצְפִים לָהּ בְּכַמָּה צִפְצוּפֵי תְפִלָּה, וְהִיא לֹא רוֹצָה לָרֶדֶת אֲלֵיהֶם. מָה עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל? לוֹקְחִים אֶת הָאִמָּא, שֶׁהִיא שְׁכִינָה אֲלֵיהֶם, וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לִקְרִיאַת שְׁמַע, קוֹרְאִים בָּנֶיהָ בְּשֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, שֶׁהֵן שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ (דברים כה, ה) אֶחָד - הֲרֵי הֵם יוֹרְדִים לְאִמָּם וְקוֹשְׁרִים אוֹתָם עִמָּהּ. וְזוֹהִי ׳אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם׳ (ויקרא כג, ב), שֶׁהוּא עוֹנָתָהּ, כְּמוֹ מוֹעֲדֵי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דאתמר בה ׳והאם רובצת על האפרוחים (או על הביצים׳ - ואינון). ישראל מצפצפין לה בכמה צפצופין דצלותין, ואיהי לא בעיא לנחתא לגבייהו. ישראל מה עבדין. נטלין אימא דאיהי שכינתא בהדייהו, וקשרין לה בקשורא דתפלין. כד מטאן לקריאת שמע, קראן בנין דילה בשית תיבין דייחודא, דאינון ׳שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד הא קא נחתין לגבי אמהון, קשרין לון עמה׳ (דברים ו, ד). והאי איהי ׳אשר תקראו אותם, דאיהו עונתה, כמו מועדי׳ (ויקרא כג, ב).

התרגום: שנאמר בה ׳והאם רבצת על האפרחים [ או על הביצים׳ (דברים כב, ו) - והם ]. ישראל מצפצפים לה בכמה צפצופי תפלה, והיא לא רוצה לרדת אליהם. מה עושים ישראל? לוקחים את האמא, שהיא שכינה אליהם, וקושרים אותה בקשר של תפלין, וכשמגיעים לקריאת שמע, קוראים בניה בשש תבות היחוד, שהן שמע ׳ישראל ה' אלהינו ה'׳ (דברים כה, ה) אחד - הרי הם יורדים לאמם וקושרים אותם עמה. וזוהי ׳אשר תקראו אתם׳ (ויקרא כג, ב), שהוא עונתה, כמו מועדי.

מן המפרשים

אור החמה: והאם רובצת על האפרוחים. וכו' חסר מתחלת המשל והענין כי המלכות הוא צפרא ובעת שב"ה בנוי בהיות סוד העבודה על מכונו וכמה מ"מ בדור שהיו בעלי ו' סדרי משנה דהיינו ו' קצוות תחת (הבנים) [בכ"י הבינה] והם הנשמות למטה מהמ' ו"ק לה למרכבתה…

אור יקר: אשר תקראו אותם במועדם כאשר אבאר, ואין הספירות באות על ישראל מסטרא דאצילות אם לא על ידי גשמה דאצילות" ושכינה דאצילות על נשמות דאיצילות, וזהו סוד ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם פירוש לדירתם ודאי, שיהיה לשכינה…

הסולם: דאתמר והאם וגו': שנאמר בה, והאם רובצת על האפרוחים. ישראל מצפצפים אליה בכמה צפצופים של התפלות, והיא אינה רוצה לרדת אליהם דהיינו להאיר ממעלה למטה. כלומר, שאינה רוצה לשנות מבחינת הקטנות שה"ס רובצת, המאירה רק ממטה למעלה. מה עושים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: