והשכינה היא לבנה לבון ההלכה רחמים בצד החסד ונקראת חמה ברה כחמה מצד הגבורה - פני משה כפני חמה, הלבנה אפלה שפחתה גיהנם
כי תצא · השכינה היא לבנה חמה מצד הגבורה ובת מלך אסורה בין הכוכבים - סוד שבתאי ומאדים כנגד נצח והוד אהרן ודוד · מאמר 25 · פיסקה 1 · דף רפב ע"א
לשון הזוהר
וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי לְבָנָה, לִבּוּן הַהֲלָכָה, רַחֲמֵי, בְּסִטְרָא דְּחֶסֶד. וְאִתְקְרִיאַת חַמָּה, בָּרָה כַּחַמָּה, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. סִיהֲרָא אֲפֵילָה, מִעוּט דְּסִיהֲרָא, שִׁפְחָה דִּילָהּ גֵּיהִנָּם, חַמָּה בִּישָׁא. שִׁפְחָה דִּילֵיהּ שַׁבְּתַאי, לָקוּתָא דִּנְהוֹרִין, חִילוּל שַׁבָּת. שִׁפְחָה, דְּאָהַדָרַת עוֹרֶף לִגְבִירְתָּהּ בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא וְאִתְגַבְּרַת עָלָהּ בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל בְּנָהָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ (משלי ל, כג). דְּשׁוּלְטָנוּתָא דְּשִׁפְחָה, לָא הֲוֵי אֶלָּא בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא, בַּגֵיהִנָּם. וּבָרְבִיעִי, בְּלָקוּתָא דִּנְהוֹרִין, וְאִתְהַדְּרַת לְשַׁלְּטָאָה בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא.
תרגום
וְהַשְּׁכִינָה הִיא לְבָנָה, לִבּוּן הַהֲלָכָה, רַחֲמִים, בְּצַד הַחֶסֶד. וְנִקְרֵאת חַמָּה, בָּרָה כַּחַמָּה, מִצַּד הַגְּבוּרָה, פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. הַלְּבָנָה אֲפֵלָה, מִעוּט הַלְּבָנָה, שִׁפְחָה שֶׁלָּהּ גֵּיהִנֹּם, חַמָּה רָעָה. שִׁפְחָה שֶׁלָּהּ שַׁבְּתַאי, לִקּוּי הַמְּאוֹרוֹת, חִלּוּל שַׁבָּת. שִׁפְחָתָהּ, שֶׁמַּחֲזִירָה עֹרֶף לִגְבִרְתָּהּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּמִתְגַּבֶּרֶת עָלֶיהָ בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל בָּנֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (משלי ל, כג) - שֶׁשִּׁלְטוֹן הַשִּׁפְחָה לֹא הָיָה אֶלָּא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בַּגֵּיהִנֹּם. וּבָרְבִיעִי בְּלִקּוּי הַמְּאוֹרוֹת, וְחָזְרָה לִשְׁלֹט בְּכָל יוֹם וָיוֹם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ושכינתא איהי לבנה, לבון ההלכה, רחמי, בסטרא דחסד. ואתקריאת חמה, ברה כחמה, מסטרא דגבורה, פני משה כפני חמה. סיהרא אפילה, מעוט דסיהרא, שפחה דילה גיהנם, חמה בישא. שפחה דיליה שבתאי, לקותא דנהורין, חילול שבת. שפחה, דאהדרת עורף לגבירתה בכל יומא ויומא ואתגברת עלה בחובין דישראל בנהא. הדא הוא דכתיב, ׳ושפחה כי תירש גבירתה׳ (משלי ל, כג). דשולטנותא דשפחה, לא הוי אלא ביומא תניינא, בגיהנם. וברביעי, בלקותא דנהורין, ואתהדרת לשלטאה בכל יומא ויומא.
התרגום: והשכינה היא לבנה, לבון ההלכה, רחמים, בצד החסד. ונקראת חמה, ברה כחמה, מצד הגבורה, פני משה כפני חמה. הלבנה אפלה, מעוט הלבנה, שפחה שלה גיהנם, חמה רעה. שפחה שלה שבתאי, לקוי המאורות, חלול שבת. שפחתה, שמחזירה ערף לגברתה בכל יום ויום, ומתגברת עליה בחטאי ישראל בניה. זהו שכתוב ׳ושפחה כי תירש גברתה׳ (משלי ל, כג) - ששלטון השפחה לא היה אלא ביום השני בגיהנם. וברביעי בלקוי המאורות, וחזרה לשלט בכל יום ויום.
מן המפרשים
אור החמה: לקותא דנהורין. שכן ביום שלקו המאורות שנתמעטה הלבנה ביום ד' נבראו כנז"ל חלול שבת דהיינו חלול מקום השכינה שעשאה חלל וסלקה משם ונגדיי לשבת שבתאי כנז"ל ובת מלך אסירא וכו' הענין הוא כי השכינה אינה מתלבשת בככבים התחתונים שהם בעשיה…
הסולם: איהי לבנה לבון וכו': היא, השכינה, נקראת לבנה, דהיינו לבון ההלכה שהיא רחמים, והיינו מצד החסד. והיא נקראת חמה, ברה כחמה, מצד הגבורה. פני משה כפני חמה. ומיעוט הלבנה, שהיא לבנה אפלה, שהיא השפחה שלה של המלכות שהיא הגיהנם, וחמה רעה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: