ומשום שהיא כלולה מטוב ורע מונים בה ישראל ומונים בה בני ישמעאל - וכשלוקה במלואה סימן לא טוב לישראל וכשלוקה בחסרונה סימן רע לישמעאלים
כי תצא · לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך - סוד מזלות הלבנה והכוכבים ושבת המלכה שביום השביעי · מאמר 24 · פיסקה 2 · דף רפא ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דְּאִיהִי כְּלִילָא מִטּוֹב וָרָע, מוֹנִין בָּהּ יִשְׂרָאֵל וּמוֹנִין בָּהּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. וְכַד לָקַת בְּמִלּוּאָה, סִימָנָא לָא טַב לְיִשְׂרָאֵל. וְכַד לָקַת בְּחֶסְרוֹנָהּ, סִימַן רָע לַיִשְׁמְעֵאלִים. וּבְהַאי ׳וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, חָכְמָה דְּיִשְׁמְעֵאלִים וּבִינַת נְבוֹנִים תִּסְתַּתָּר, דְּאִינּוּן לָא יַדְעִין בִּבְרִיאָתָן, אֶלָּא בְּשִׁמוּשָׁא דִּילְהוֹן, כְּפִי שִׁנּוּי עָלְמָא בַּהֲלִיכָתָן וְשִׁימּוּשָׁן׳ (ישעיהו כט, יד). וְסִיהֲרָא אִתְבְּרִיאַת בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה, וּבְחֶסְרוֹנָה דִּילָהּ עֲנִיּוּת, אִתְבְּרִיאַת לִילִית, שַׁבְּתַאי, דְּאִיהוּ רָעָב וְצִמָאוֹן וְלָקוּתָא דִּנְהוֹרִין. עָלָהּ אִתְּמַר, יְהִי מְאֹרֹת חָסֵר. ׳מְאֵרַת יהו"ה בְּבֵית רָשָׁע׳ (משלי ג, לג) - ׳וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, בְּבֵית הַסֹּהַר דִּילָהּ, וְצַדִיק יִמָּלֵט מִמֶּנָּה׳.
תרגום
וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִטּוֹב וָרָע, מוֹנִים בָּהּ יִשְׂרָאֵל וּמוֹנִים בָּהּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. וּכְשֶׁלּוֹקָה בְמִלּוּאָהּ, סִימָן לֹא טוֹב לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁלּוֹקָה בְחֶסְרוֹנָהּ, סִימָן רָע לַיִּשְׁמְעֵאלִים. וּבָזֶה ׳וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, חָכְמָה שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים׳ (ישעיה כט, יד) - וּבִינַת נְבוֹנִים תִּסְתַּתָּר, שֶׁהֵם לֹא יוֹדְעִים בִּבְרִיאָתָם, אֶלָּא בְּשִׁמּוּשָׁם, כְּפִי שִׁנּוּי הָעוֹלָם בַּהֲלִיכָתָם וּבְשִׁמּוּשָׁם. וְהַלְּבָנָה נִבְרְאָה בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, וּבְחֶסְרוֹנָהּ עֲנִיּוּת, נִבְרָאָה לִילִית, שַׁבְּתַאי, שֶׁהוּא רָעָב וְצִמָּאוֹן וְלִקּוּי הַמְּאוֹרוֹת. עָלֶיהָ נֶאֱמַר יְהִי מְאֹרֹת חָסֵר. ׳מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע׳ (משלי ג) - ׳וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, (קהלת ז כו) בְּבֵית הַסֹּהַר שֶׁלָּהּ, וְצַדִּיק יִמָּלֵט מִמֶּנָּה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דאיהי כלילא מטוב ורע, מונין בה ישראל ומונין בה בני ישמעאל. וכד לקת במלואה, סימנא לא טב לישראל. וכד לקת בחסרונה, סימן רע לישמעאלים. ובהאי ׳ואבדה חכמת חכמיו, חכמה דישמעאלים ובינת נבונים תסתתר, דאינון לא ידעין בבריאתן, אלא בשמושא דילהון, כפי שנוי עלמא בהליכתן ושימושן׳ (ישעיהו כט, יד). וסיהרא אתבריאת ביומא רביעאה, ובחסרונה דילה עניות, אתבריאת לילית, שבתאי, דאיהו רעב וצמאון ולקותא דנהורין. עלה אתמר, יהי מארת חסר. ׳מארת יהו"ה בבית רשע׳ (משלי ג, לג) - ׳וחוטא ילכד בה, בבית הסהר דילה, וצדיק ימלט ממנה׳.
התרגום: ומשום שהיא כלולה מטוב ורע, מונים בה ישראל ומונים בה בני ישמעאל. וכשלוקה במלואה, סימן לא טוב לישראל. וכשלוקה בחסרונה, סימן רע לישמעאלים. ובזה ׳ואבדה חכמת חכמיו, חכמה של ישמעאלים׳ (ישעיה כט, יד) - ובינת נבונים תסתתר, שהם לא יודעים בבריאתם, אלא בשמושם, כפי שנוי העולם בהליכתם ובשמושם. והלבנה נבראה ביום הרביעי, ובחסרונה עניות, נבראה לילית, שבתאי, שהוא רעב וצמאון ולקוי המאורות. עליה נאמר יהי מארת חסר. ׳מארת ה' בבית רשע׳ (משלי ג) - ׳וחוטא ילכד בה, (קהלת ז כו) בבית הסהר שלה, וצדיק ימלט ממנה׳.
מן המפרשים
הסולם: ובגין דאיהי כלילא וכו': ומשום שהלבנה כלולה מטוב ורע, מחשבים בה ישראל ומחשבים בה בני ישמעאל, שישראל אחוזים בטוב שבה, ובני ישמעאל ברע שבה. וכשהיא נלקה בימי מילואה, שהיא הטוב שבה, סימן רע לישראל. וכשהיא נלקה בימי חסרונה, סימן רע…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: