קם רועה הנאמן והשתטח לפני הקבה ובכה ואמר כן יהי רצון שיחשיב אותי כבן - באותו זמן בא הקבה ונשק אותו ואמר ודאי שאתה הוא בני ושל השכינה
כי תצא · כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים כאלו פדה את הקבה - סוד רועה הנאמן המתקבל כבן למלך ולמטרוניתא · מאמר 22 · פיסקה 4 · דף רפא ע"ב
לשון הזוהר
קָם רַעְיָא מְהֵימָנָא, וְאִשְׁתְּטַּח קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָכָה, וְאָמַר כֵּן יְהֵא רַעֲוָא דִּילֵיהּ, דְּיַחֲשִׁיב לִי כְּבַר, דְּעוֹבָדִין דִּילִי לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ יְהוֹן לְגַבֵּיהּ כִּבְרָא דְּאִשְׁתְּדַּל בְּהוֹן בָּתַר אֲבוֹי וְאִמֵּיהּ, דְּרָחִים לוֹן יַתִיר מִגַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ רוּחֵיהּ וְנִשְׁמָתֵיהּ, וְכָל מַה דְּהֲוָה לֵיהּ הֲוָה חָשִׁיב לוֹן לְאַיִן, לְמֶעְבַּד בְּהוֹן רְעוּתֵיהּ דְּאַבָּא וְאִמָּא, וּלְמִפְרַק לוֹן בְּהוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּיָדַעְנָא דְּכֹלָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ, רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי. בְּהַהוּא זִמְנָא אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְנָשִׁיק לֵיהּ, וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, וַדַאי אַנְתְּ הוּא בְּרָא דִּילִי, וְדִשְׁכִינְתָּא. רַבָּנָן וּמַלְאָכִין נַשְּׁקוּ בַּר. קָמוּ כֻּלְּהוּ וְנַשְּׁקוּ לֵיהּ, וְקַבִּילוּ לֵיהּ לְרַב וּמַלְכָּא עָלַיְיהוּ.
תרגום
קָם רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְהִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הקב"ה, וּבָכָה וְאָמַר, כֵּן יְהִי רָצוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁיַּחֲשִׁיב אוֹתִי כְּבֵן, שֶׁהַמַּעֲשִׂים שֶׁלִּי להקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ יִהְיוּ אֵלָיו כְּמוֹ בֵן שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהֶם אַחַר אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁאוֹהֵב אוֹתָם יוֹתֵר מֵעַצְמוֹ וְנַפְשׁוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ, הָיָה חוֹשֵׁב לָהֶם לְאַיִן לַעֲשׂוֹת בָּהֶם רָצוֹן שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא וְלִפְדּוֹת אוֹתָם בָּהֶם. וְאַף עַל גַּב שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ, הָרַחֲמָן רוֹצֶה אֶת הַלֵּב. בְּאוֹתוֹ זְמַן בָּא הקב"ה וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ, וְאָמַר, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וַדַּאי שֶׁאַתָּה הוּא בֵּן שֶׁלִּי וְשֶׁל הַשְּׁכִינָה. רַבָּנָן וּמַלְאָכִים נַשְּׁקוּ בֵן! קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ לוֹ, וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב וּמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קם רעיא מהימנא, ואשתטח קמי קודשא בריך הוא ובכה, ואמר כן יהא רעוא דיליה, דיחשיב לי כבר, דעובדין דילי לגבי קודשא בריך הוא ושכינתיה יהון לגביה כברא דאשתדל בהון בתר אבוי ואמיה, דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה רוחיה ונשמתיה, וכל מה דהוה ליה הוה חשיב לון לאין, למעבד בהון רעותיה דאבא ואמא, ולמפרק לון בהון. ואף על גב דידענא דכלא ברשותיה, רחמנא לבא בעי. בההוא זמנא אתא קודשא בריך הוא ונשיק ליה, ואמר, רעיא מהימנא, ודאי אנת הוא ברא דילי, ודשכינתא. רבנן ומלאכין נשקו בר. קמו כלהו ונשקו ליה, וקבילו ליה לרב ומלכא עלייהו.
התרגום: קם רועה הנאמן והשתטח לפני הקב"ה, ובכה ואמר, כן יהי רצון שלו שיחשיב אותי כבן, שהמעשים שלי להקב"ה ושכינתו יהיו אליו כמו בן שמשתדל בהם אחר אביו ואמו, שאוהב אותם יותר מעצמו ונפשו, רוחו ונשמתו, וכל מה שהיה לו, היה חושב להם לאין לעשות בהם רצון של אבא ואמא ולפדות אותם בהם. ואף על גב שידעתי שהכל ברשותו, הרחמן רוצה את הלב. באותו זמן בא הקב"ה ונשק אותו, ואמר, רועה הנאמן, ודאי שאתה הוא בן שלי ושל השכינה. רבנן ומלאכים נשקו בן! קמו כלם ונשקו לו, וקבלו אותו לרב ומלך עליהם.
מן המפרשים
אור החמה: כן יהא רעוא וכו' הענין שהמציאות הזה מקים הנפשות בעולם מנוחתם היה נכנס רשב"י וחבריו בכח ידיעתם והיו מקבצים הנשמות והרוחות והמלאכים שם לצורך חבור זה כנז' בתיקונין וחבור זה היה טעמי המצות ואין מי שידעם כנפש משרע"ה לכך היה עיקר…
אור יקר: [סימן ז] הוא כן בית עולה ונכנס בלי רשות כדפירשנו, ואמר כען אגת כי מעלה ראשונה דהיינו טו״ב זכה מעת מולדתו, ומלך מעת שהוציא ישראל ממצרים דהיינו.
הסולם: קם רעיא מהימנא וכו': קם רע"מ ונשתטח לפני הקב"ה, ובכה ואמר, כן יהי רצון שלו שיחשוב אותי כבן, שהמעשים שלי אל הקב"ה ושכינתו יהיו אצלם, כבן המשתדל בהם אחר אביו ואמו, שאוהב אותם יותר משאוהב את עצמו ונפשו ורוחו ונשמתו. וכל מה שיש לו…