כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו יבמה יבא עליה - מצוה ליבם אשת אח, שאשת אח היא ד' ועם אח היא אחד, ואם לא נכנס סמאל באמצע
כי תצא · כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם - סוד יבום אשת האח וייחוד הצדיק כבועז המתגבר על יצרו · מאמר 20 · פיסקה 1 · דף רפ ע"ב
לשון הזוהר
׳כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֶן אֵין לוֹ וְגוֹ'׳ (דברים כה, ה) ׳יְבָמָה יָבֹא עָלֵיהּ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ׳. פִּקּוּדָא דָּא, לְיַבֵּם ׳אֵשֶׁת אָח׳ דְּאֵשֶׁת אָח אִיהִי ד', וְעִם א"ח אִיהִי אֶחָד. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לִבֵּיהּ לָאו אִיהוּ, לְמַיְיתֵי אָח עַל ד', דְּאִיהִי אִתְּתֵיהּ בַּת זוּגֵיהּ דא"ח, עָבִיד פִּרוּדָא, וְעָאל סָמָאֵל אֵל אַחֵר בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי וְגוֹ'׳ (בראשית לח, ט) - דְּאִסְתַּלָּק קוֹצָא דְּאָת ד' מִן אֶחָד. וּבְגִין דָּא, ׳וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו׳ - וְהַשְׁחָתַת זַרְעָא, מָנַע מִנֵּיהּ כַּמָה בִּרְכָאן, וּפִרוּדָא דְּיִיחוּדָא. וּבְגִין דָּא ׳וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִיתֵהוּ ה'׳.
תרגום
׳כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ וְגוֹ'׳ (דברים כה, ה) - ׳יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ׳ (דברים שם, ה) -. מִצְוָה זוֹ לְיַבֵּם ׳אֵשֶׁת אָח׳. ׳שֶׁאֵשֶׁת אָח׳ הִיא ד', וְעִם א"ח הִיא אֶחָד. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם שלִבּוֹ אֵינוֹ לְהָבִיא אָח עַל ד', שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ וּבַת זוּגוֹ שֶׁל א"ח, הוּא עוֹשֶׂה פֵרוּד, וְנִכְנָס סָמָאֵל, אֵל אַחֵר, בָּאֶמְצַע, וְנֶאֱמַר בּוֹ ׳וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי וְגוֹ'׳ (בראשית לח, ט) - שֶׁהִסְתַּלֵּק קוֹץ שֶׁל אוֹת ד' מִן אֶחָד. וּמִשּׁוּם זֶה, ׳וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו׳ - וְהַשְׁחָתַת הַזֶּרַע מָנְעָה מִמֶּנּוּ כַּמָּה בְרָכוֹת וּפֵרוּד הַיִּחוּד. וְלָכֵן ׳וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִתֵהוּ ה'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו וגו'׳ (דברים כה, ה) ׳יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׳. פקודא דא, ליבם ׳אשת אח׳ דאשת אח איהי ד', ועם א"ח איהי אחד. ואם חס ושלום לביה לאו איהו, למייתי אח על ד', דאיהי אתתיה בת זוגיה דא"ח, עביד פרודא, ועאל סמאל אל אחר באמצעיתא, ואתמר ביה, ׳ושחת ארצה לבלתי וגו'׳ (בראשית לח, ט) - דאסתלק קוצא דאת ד' מן אחד. ובגין דא, ׳והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׳ - והשחתת זרעא, מנע מניה כמה ברכאן, ופרודא דייחודא. ובגין דא ׳ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימיתהו ה'׳.
התרגום: ׳כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו וגו'׳ (דברים כה, ה) - ׳יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׳ (דברים שם, ה) -. מצוה זו ליבם ׳אשת אח׳. ׳שאשת אח׳ היא ד', ועם א"ח היא אחד. ואם חס ושלום שלבו אינו להביא אח על ד', שהיא אשתו ובת זוגו של א"ח, הוא עושה פרוד, ונכנס סמאל, אל אחר, באמצע, ונאמר בו ׳ושחת ארצה לבלתי וגו'׳ (בראשית לח, ט) - שהסתלק קוץ של אות ד' מן אחד. ומשום זה, ׳והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׳ - והשחתת הזרע מנעה ממנו כמה ברכות ופרוד היחוד. ולכן ׳ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימתהו ה'׳.
מן המפרשים
אור יקר: ואמאי איקרי צדיק וכו׳ כלומר בשלמא אי מפרשיגין טו״ב ור״ע היינו טובה בעולם ורע בעולם ניחא שהוא צדיק ויש לו דע וכן הוא רשע ויש לו טוב, אלא לדידך דפרשת טו״ב יצר הטוב ר״ע יצר הרע, א״כ כיון.
הסולם: כי ישבו וגו' ויבמה וגו': מצוה זו היא ליבם אשת אח, כי אשת אח היא ד' לאחד, ועם א"ח דאחד הוא אחד. כלומר, שהמיבם צריך לכוין אל היחוד הזה. ואם ח"ו אין לבו של היבם שלם לכוין להביא את א"ח על ד' שהד' היא אשתו בת זוגו של א"ח אלא מכוין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: