ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 19: ארבעים יכנו לא יסיף - סוד מכות הקבה לסמאל בשם יוד הא ואו כנגד עשר מכות מצרים › פיסקה 1 (רפ ע"ב)

ארבעים יכנו לא יסיף - מצוה להלקות הרשע סמאל שעתיד הקבה להכותו חמשים מכות משום שעשה עצמו אלוה, ביוד הא ואו ארבעים חסר אחת

כי תצא · ארבעים יכנו לא יסיף - סוד מכות הקבה לסמאל בשם יוד הא ואו כנגד עשר מכות מצרים · מאמר 19 · פיסקה 1 · דף רפ ע"ב

לשון הזוהר

׳אַרְבָּעִים יַכֶּנוּ לֹא יוֹסִיף וְגוֹ'׳ (דברים כה, ג). פִּקּוּדָא דָּא לְהַלְקוֹת לְרָשָׁע, דְּאִיהוּ סָמָאֵל, דְּעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַחֲאָה לֵיהּ חַמְשִׁין מָחָאן. בְּגִין דְּעָבַד גַּרְמֵיהּ אֱלוֹהַּ. יֵיתֵי יִחוּדָא, דִּמְיַיחֲדָן בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹמָא, בְּכ"ה אַתְוָון, וְיִמְחֵי בְּהוֹן, לְמַאן דְּשַׁוֵּי גַּרְמֵיהּ אֱלוֹהַּ. וְלָאו אִיהוּ אֶלָּא עֶבֶד מְטוּנָּף. וְאִלֵּין דְּסָרְחוּ בְּה' תַּקִּין לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (למחאה) בְּיוֹ"ד הֵ"א וָא"ו, דְּאִינּוּן אַרְבָּעִים חָסֵר חַד. וּבְהַאי שְׁמָא, מָחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַשְׂרָה מַכְתְּשִׁין לְאָדָם, וְעַשְׂרָה לְחַוָּה, וְעַשְׂרָה לְנָחָשׁ, וְתִשְׁעָה לְאַרְעָא, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ סָרְחוּ בְּאָת ה'. וּבְגִין דָּא, ׳כִּי עָשִׂיתָ זֹאת׳ (בראשית ג, יד). (ע"כ)

תרגום

׳אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יסִיף וְגוֹ'׳ (דברים כה, ג). מִצְוָה זוֹ לְהַלְקוֹת הָרָשָׁע, שֶׁהוּא סָמָאֵל, שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַכּוֹתוֹ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ. יָבא הַיִּחוּד שֶׁמְּיַחֲדִים בּוֹ יִשְׂרָאֵל ׳בְּכָל יוֹם׳ בְּכ"ה אוֹתִיּוֹת, וְיַכֶּה בָהֶם אֶת מִי שֶׁשָּׂם עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ. וְאֵינוֹ אֶלָּא עֶבֶד מְטֻנָּף. וְאֵלּוּ שֶׁסָּרְחוּ בְה', תִּקֵּן לָהֶם הקב"ה [ לְהַכּוֹת ] בְּיוֹ"ד הֵ"א וָא"ו, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. וּבְשֵׁם זֶה מַכֶּה הקב"ה עֶשֶׂר מַכּוֹת אֶת הָאָדָם וְעֶשֶׂר לְחַוָּה, עֶשֶׂר לַנָּחָשׁ וְתֵשַׁע לָאָרֶץ, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם סָרְחוּ בָּאוֹת ה'. וְלָכֵן ׳כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת׳ (בראשית ג, יד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ארבעים יכנו לא יוסיף וגו'׳ (דברים כה, ג). פקודא דא להלקות לרשע, דאיהו סמאל, דעתיד קודשא בריך הוא למחאה ליה חמשין מחאן. בגין דעבד גרמיה אלוה. ייתי יחודא, דמייחדן ביה ישראל בכל יומא, בכ"ה אתוון, וימחי בהון, למאן דשוי גרמיה אלוה. ולאו איהו אלא עבד מטונף. ואלין דסרחו בה' תקין לון קודשא בריך הוא, (למחאה) ביו"ד ה"א וא"ו, דאינון ארבעים חסר חד. ובהאי שמא, מחא קודשא בריך הוא עשרה מכתשין לאדם, ועשרה לחוה, ועשרה לנחש, ותשעה לארעא, בגין דכלהו סרחו באת ה'. ובגין דא, ׳כי עשית זאת׳ (בראשית ג, יד). (ע"כ)

התרגום: ׳ארבעים יכנו לא יסיף וגו'׳ (דברים כה, ג). מצוה זו להלקות הרשע, שהוא סמאל, שעתיד הקב"ה להכותו חמשים מכות, משום שעשה עצמו אלוה. יבא היחוד שמיחדים בו ישראל ׳בכל יום׳ בכ"ה אותיות, ויכה בהם את מי ששם עצמו אלוה. ואינו אלא עבד מטנף. ואלו שסרחו בה', תקן להם הקב"ה [ להכות ] ביו"ד ה"א וא"ו, שהם ארבעים חסר אחת. ובשם זה מכה הקב"ה עשר מכות את האדם ועשר לחוה, עשר לנחש ותשע לארץ, משום שכלם סרחו באות ה'. ולכן ׳כי עשית זאת׳ (בראשית ג, יד).

מן המפרשים

אור החמה: ובהאי שעא מחא הקב"ה וכו' דהיינו בין כולם ט"ל והטעם בגין דכולהו סרחו כלומר עון א' לבד היה בין כולם יחד ולנך חלק המדות בין כולם בגין דכולם סרחו באות ה' ואותיות יה"ו תובעים עלבונם ולזה לוקין ל"ט ולא מ"ט. כי ישבו אחים וגומר אשת אח…

אור יקר: [סימן ג] לריח נחוח לפני ה/ והיינו אדם כי יקריב מכם מכם ממש קרבן לה/ וסגולת האש לבער שם הקליפות והיינו קידוש שם שמים והכנעת הקליפות וביטולם דהיינו סוד.

הסולם: ארבעים יכנו לא יוסיף וגו': מצוה זו להכות לרשע, שהוא סמאל, שעתיד הקב"ה להכותו חמשים מכות משום שעשה עצמו אלוה. יבוא היחוד, דקריאת שמע ובשכמל"ו שישראל מיחדים בכל יום בכ"ה כ"ה אותיות שבהם, ויכה בהם למי שעושה עצמו אלוה, והוא אינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: