ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 2: כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה - סוד חמשים שערי חרות מדרגת אברהם וישראל כבת השכינה › פיסקה 1 (רעז ע"א)

כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה - מצוה לדון במפתה חמשים כסף, אלו ישראל מצד השכינה נקראו בת, ותפשה בקשר תפילין

כי תצא · כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה - סוד חמשים שערי חרות מדרגת אברהם וישראל כבת השכינה · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף רעז ע"א

לשון הזוהר

׳כִּי יִמְצָא אִישׁ׳ ׳נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה וְגוֹ'׳ - פִּקּוּדָא דָּא, לָדוּן בִּמְפַתֶּה חַמִשִׁים כֶּסֶף. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה׳ - אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאוּ בַּת. ׳וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ׳ - וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה ׳חֲמִשִּׁים כֶסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו׳ - רַבָּנָן וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא, אִישׁ, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּתְפָשָׂהּ, בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִילִּין, וּתְפָשָׂהּ, בְּכַנְפֵי מִצְוָה. ׳אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה׳ - בַּת יְחִידָה, דָּא נְשָׁמָה. וְשָׁכַב עִמָּהּ, בִּצְלוֹתָא דִּשְׁכִיבָא, בְּהַשְׁכִּיבֵנוּ. וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף, כ"ה כ"ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא.

תרגום

׳כִּי יִמְצָא אִישׁ׳ - ׳נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְגוֹ'׳ (שופטים כא, יב). מִצְוָה זוֹ לָדוּן בַּמְפַתֶּה חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יִמְצָא אִישׁ׳ - ׳נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מִצַּד הַשְּׁכִינָה נִקְרְאוּ בַת. ׳וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ׳. וְנָתַן - [ וגו' ] לַאֲבִי הַנַּעֲרָ [ ה ] ׳חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה׳ (דברים כב, כט) - [ וגו' ] לֹא יוּכַל [ ל ] ׳שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו׳ - רַבּוֹתֵינוּ וְכָל בַּעֲלֵי הַיְשִׁיבָה, אִישׁ - אֵלֶּה יִשְׂרָאֵל מִצַּד הקב"ה. וּתְפָשָׂהּ, בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, וּתְפָשָׂהּ בְּכַנְפֵי מִצְוָה. ׳אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה׳ - בַּת יְחִידָה, זוֹ הַנְּשָׁמָה. וְשָׁכַב עִמָּהּ, בִּתְפִלַּת שְׁכִיבָה, בְּהַשְׁכִּיבֵנוּ. וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף, כ"ה כ"ה אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳כי ימצא איש׳ ׳נערה בתולה אשר לא אורשה וגו'׳ - פקודא דא, לדון במפתה חמשים כסף. הדא הוא דכתיב, ׳כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה׳ - אלין ישראל, מסטרא דשכינתא אתקריאו בת. ׳ותפשה ושכב עמה ונמצאו׳ - ונתן לאבי הנערה ׳חמשים כסף ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו׳ - רבנן וכל מארי מתיבתא, איש, אלין ישראל, מסטרא דקודשא בריך הוא. ותפשה, בקשורא דתפילין, ותפשה, בכנפי מצוה. ׳אשר לא אורשה׳ - בת יחידה, דא נשמה. ושכב עמה, בצלותא דשכיבא, בהשכיבנו. ונתן לאבי הנערה חמשים כסף, כ"ה כ"ה אתוון דיחודא.

התרגום: ׳כי ימצא איש׳ - ׳נערה בתולה אשר לא ארשה וגו'׳ (שופטים כא, יב). מצוה זו לדון במפתה חמשים כסף, זהו שכתוב ׳כי ימצא איש׳ - ׳נערה בתולה אשר לא ארשה׳ - אלו ישראל, מצד השכינה נקראו בת. ׳ותפשה ושכב עמה ונמצאו׳. ונתן - [ וגו' ] לאבי הנער [ ה ] ׳חמשים כסף ולו תהיה לאשה׳ (דברים כב, כט) - [ וגו' ] לא יוכל [ ל ] ׳שלחה כל ימיו׳ - רבותינו וכל בעלי הישיבה, איש - אלה ישראל מצד הקב"ה. ותפשה, בקשר של תפלין, ותפשה בכנפי מצוה. ׳אשר לא ארשה׳ - בת יחידה, זו הנשמה. ושכב עמה, בתפלת שכיבה, בהשכיבנו. ונתן לאבי הנערה חמשים כסף, כ"ה כ"ה אותיות היחוד.

מן המפרשים

הסולם: כי ימצא איש נערה וגו': מצוה זו היא, לדון במפתה, חמשים כסף. ז"ש, כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה, אלו הם ישראל, שמצד השכינה הם נקראים בת. ותפשה ושכב עמה ונמצאו ונתן לאבי הנערה חמשים כסף ולו תהיה לאשה, לא יוכל לשלחה כל ימיו.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: