כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה
סוד חמשים שערי חרות מדרגת אברהם וישראל כבת השכינה
כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה - מצוה לדון במפתה חמשים כסף, אלו ישראל מצד השכינה נקראו בת, ותפשה בקשר תפילין
׳כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה׳ וְגוֹ׳ - מִצְוָה זוֹ לָדוּן בַּמְפַתֶּה חֲמִשִּׁים כֶּסֶף. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מִצַּד הַשְּׁכִינָה נִקְרְאוּ בַת. ׳וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ׳, וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה ׳חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו׳ (דברים כב, כט). רַבּוֹתֵינוּ וְכָל בַּעֲלֵי הַיְשִׁיבָה, ׳אִישׁ׳ - אֵלֶּה יִשְׂרָאֵל מִצַּד הקב"ה. ׳וּתְפָשָׂהּ׳, בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, ׳וּתְפָשָׂהּ׳, בְּכַנְפֵי מִצְוָה. ׳אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה׳ - בַּת יְחִידָה, זוֹ הַנְּשָׁמָה. ׳וְשָׁכַב עִמָּהּ׳, בִּתְפִלַּת שְׁכִיבָה, בְּהַשְׁכִּיבֵנוּ. ׳וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף׳, כ"ה כ"ה אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד.
בלשון הזוהר
׳כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה׳ וְגוֹ׳ - פִּקּוּדָא דָּא, לָדוּן בִּמְפַתֶּה חַמִשִׁים כֶּסֶף. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה׳ - אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאוּ בַּת. ׳וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ׳, וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה ׳חֲמִשִּׁים כֶסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו׳. רַבָּנָן וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא, ׳אִישׁ׳ - אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳וּתְפָשָׂהּ׳, בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִילִּין, ׳וּתְפָשָׂהּ׳, בְּכַנְפֵי מִצְוָה. ׳אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה׳ - בַּת יְחִידָה, דָּא נְשָׁמָה. ׳וְשָׁכַב עִמָּהּ׳, בִּצְלוֹתָא דִּשְׁכִיבָא, בְּהַשְׁכִּיבֵנוּ. ׳וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף׳, כ"ה כ"ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא.
קום רועה נאמן שודאי מי שמשתדל בהלכה שלא לשמה - לעולם יעסק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה
קוּם רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁוַּדַּאי מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּהֲלָכָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְהִרְוִיחַ הֲלָכָה, וַדַּאי הִיא בִּתְפִיסָה אֵלָיו. וְעִם כָּל זֶה פֵּרְשׁוּהָ, לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. וַהֲלָכָה זוֹ מִצַּד שֶׁל נַעַר טוֹב, שֶׁנִּפְרָד מֵעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל. וְעַל שֵׁם ׳נַעַר׳ נִקְרֵאת הִיא ׳נַעֲרָה׳, שֶׁעָתִיד לְקַיֵּם בָּהּ, ׳וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה׳ (איוב לח, יג), שֶׁהֵם אִסּוּר טָמֵא וּפָסוּל, סָמָאֵל וּמַרְכְּבוֹתָיו.
בלשון הזוהר
קוּם רַעְיָא מְהֵימָנָא, דְּוַדַּאי מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בַּהֲלָכָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְרָוַוח הֲלָכָה, וַדַּאי בִּתְפִישָׂה אִיהִי לְגַבֵּיהּ. וְעִם כָּל דָּא אוֹקְמוּהָ, לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. וְהַאי הֲלָכָה מִסִּטְרָא דְּנַעַר טוֹב, דְּאִתְפְּרַשׁ מֵאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ אִיסוּר וְהֶיתֵּר, טוּמְאָה וְטָהֲרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל. וְעַל שֵׁם ׳נַעַר׳, אִתְקְרִיאַת אִיהִי ׳נַעֲרָה׳, דְּעָתִיד לְקַיֵּים בָּהּ, ׳וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה׳ (איוב לח, יג), דְּאִינּוּן אִיסוּר טָמֵא וּפָסוּל, סָמָאֵל וּמַשִּׁרְיָיתֵיהּ.
דבר אחר כי ימצא איש נערה בתולה אלו ישראל כי נער ישראל ואהבהו - ואחר כך פתח להם חמשים שערי חרות מצד אברהם אביהם
דָּבָר אַחֵר ׳כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה בְתוּלָה׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א). ׳נַעַר׳ - מִצַּד מְטַטְרוֹ"ן. וְאֵין ׳אִישׁ׳ אֶלָּא הקב"ה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). כִּי יִמְצָא אִישׁ ׳נַעֲרָה בְתוּלָה׳ - בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב). ׳הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהוֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר׳ (הושע ב, טז) - וְאַחַר כָּךְ פָּתַח לָהֶם חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי חֵרוּת, שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי רַחֲמִים מִצַּד שֶׁל אַבְרָהָם אֲבִיהֶם. וְזֶהוּ ׳וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף׳, וְכֶסֶף מִדַּרְגַּת הַחֶסֶד, דַּרְגַּת אַבְרָהָם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה בְתוּלָה׳, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאוֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א). ׳נַעַר׳ - מִסְּטָר דִּמְטַטְרוֹ"ן. וְאֵין ׳אִישׁ׳ אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). כִּי יִמְצָא אִישׁ ׳נַעֲרָה בְתוּלָה׳ - בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב). ׳הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהוֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר׳ (הושע ב, טז) - וּלְבָתַר אַפְתַּח לוֹן חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּחֵירוּ, דְּאִינּוּן חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּרַחֲמֵי, מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם אֲבוּהוֹן. וְהַאי אִיהוּ ׳וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף׳, וְכֶסֶף מִדַּרְגָּא דְּחֶסֶד, דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם.
שביציאת מצרים פתח להם חמשים שערי חרות מצד דין השמאל - אבל בגאולה האחרונה וברחמים גדולים מצד אברהם
שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם פָּתַח לָהֶם חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי חֵרוּת מִצַּד דִּין הַשְּׂמֹאל, שֶׁהוּא אֲדנָי, שֶׁשָּׁם ׳דָּן אָנֹכִי׳ (בראשית טו, יד). קֹדֶם דִּין ׳דָּן אָנֹכִי׳, וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ. כי באדני יש אותיות 'דין', ולכן קדם הדין ואחריו היציאה. ומפני שיצאו מצד הדין, היתה זו גאולה שיש אחריה גלות, אבל הגאולה העתידה תהיה מן הבינה עצמה, 'תקע בשופר גדול לחירותנו', חירות גמורה שאין אחריה גלות (או"י) אֲבָל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים׳ (ישעיה נד, ז) - מִצַּד אַבְרָהָם, וּגְדֻלָּה דַּרְגָּה שֶׁל אַבְרָהָם. כי חסד נקרא 'גדולה', והבינה נקראת 'היד הגדולה', ושם חמשים שערי בינה, כמו 'חמשים כסף' (דברים כב, כט). וטפלה יציאת מצרים לגאולה העתידה, ואלו החסדים הם מחסד עליון, מצד אברהם (מקדש מלך) שֶׁבִּינָה, שָׁם הִיא הַיָּד הַגְּדוֹלָה, שָׁם הִיא חֲמִשִּׁים כָּסֶף. וְאַחַר כָּךְ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ בַּגָּלוּת כָּל יָמָיו, מִשּׁוּם שֶׁלּוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם׳ (הושע ב, כא). וְכָתוּב אַחֵר, ׳כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יהו"ה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׳ (ישעיה נד, ה). ׳לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה׳ (ישעיה סב, ד) - שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, הקב"ה לֹא זָז מִמֶּנָּה.
בלשון הזוהר
דִּבְמִפְקָנוּ דְּמִצְרַיִם, חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּחֵירוּ אַפְתַּח לוֹן, מִסִּטְרָא דְּדִינָא דִּשְׂמָאלָא, דְּאִיהוּ אֲדֹנָי, דְּתַמָּן (בראשית טו יד) ׳דָּן אָנֹכִי׳. קֹדֶם דִּינָא ׳דָּן אָנֹכִי׳, וּלְבָתַר נַפְקוּ. אֲבָל בְּפוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, (ישעיהו נד ז) ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים׳ - מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, וּגְדוּלָּה דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם. דְּבִינָה, תַּמָּן אִיהִי יַד הַגְּדוֹלָה, תַּמָּן אִיהִי נ׳ כָּסֶף. וּלְבָתַר לֹא יוּכַל שַׁלְחָהּ בְּגָלוּתָא כָּל יָמָיו, בְּגִין דְּלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, כְּמָה דְּאִתְּמַר (הושע ב כא) ׳וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם׳. וּקְרָא אַחֲרִינָא, (ישעיהו נד ה) ׳כִּי בוֹעֲלַיִךְ עוֹשַׂיִךְ יהו"ה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׳. (ישעיהו סב ד) ׳לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה׳ - דְּאַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְּגָלוּתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא זָז מִנָּהּ.
השפחות הנכריות מצד סם המות נוקבא של סמאל
סוד עבודה זרה שיעביר הקבה מן העולם וברכת התנאים לרועה הנאמן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.