ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 16: קח אבן זו בידך על אבן אחת שבעה עינים - סוד סלע משה בת המלך והעונש שנגזר עליו שלא יכנס לארץ › פיסקה 5 (רעט ע"ב)

אבל סלע שלי היא בת המלך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו - ומשום שהכיתי בה לקיתי עליה ונגזר עלי שלא אכנס לארץ ישראל

כי תצא · קח אבן זו בידך על אבן אחת שבעה עינים - סוד סלע משה בת המלך והעונש שנגזר עליו שלא יכנס לארץ · מאמר 16 · פיסקה 5 · דף רעט ע"ב

לשון הזוהר

אֲבָל סֶלַע דִּילִי, אִיהִי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, בְּגִינָהּ אִתְּמַר, ׳וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו׳ - בְּדִבּוּר וּפִיּוּס, כִּבְרָתָא דְּמַלְכָּא. וּבְגִין דְּמָחֵינָא בָּהּ, לָקֵינָא עָלָהּ, וְאִתְגְּזַר עֲלָנָא מוֹתָא. דְּמַאן דִּמְסָרֵב לְמַטְרוֹנִיתָא, חַיָּיב מִיתָה. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּמָחָא לִבְרָתֵיהּ דְּמַלְכָּא. וּבְגִין דָּא אִתְגְּזַר עָלַי, דְּלָא אִיעוּל לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וַאֲנָא קָבוּר בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה, וְאִתְעַבְּרַת מִינִי. וְאִתְּמַר, ׳וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָׁבֶט׳ (שמואל ב כג, כא) - וְהַאי שֵׁבֶט, אִיהוּ חַד מִשִׁבְטַיָּא דִּילִי, דַּאֲנָא עָתִיד לְנַחְתָּא תַּמָּן לְמֶהֱוֵי עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וְכֹלָּא אִתְרְמִיז, וּבַאֲתָר אוֹחֲרָא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין. (חסר)

תרגום

אֲבָל סֶלַע שֶׁלִּי הִיא בַּת הַמֶּלֶךְ, בִּשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר ׳וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו׳ (במדבר כ, ח) - בְּדִבּוּר וּפִיּוּס, כְּמוֹ בַּת הַמֶּלֶךְ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִכִּיתִי בָהּ, לָקִיתִי עָלֶיהָ, וְנִגְזַר עָלֵינוּ מָוֶת. שֶׁמִּי שֶׁמְּסָרֵב לַמַּטְרוֹנִיתָא, חַיָּב מִיתָה. כָּל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁמַּכֶּה אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ. וְלָכֵן נִגְזַר עָלַי שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי קָבוּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְנֶעֶבְרָה מִמֶּנִּי. וְנֶאֱמַר ׳וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט׳ (שמואל ב כג, כא) - וְהַשֵּׁבֶט הַזֶּה הוּא אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי עָתִיד לָרֶדֶת לְשָׁם לִהְיוֹת עִם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. וְהַכֹּל נִרְמַז, וּבְמָקוֹם אַחֵר פֵּרְשׁוּהָ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל סלע דילי, איהי ברתא דמלכא, בגינה אתמר, ׳ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו׳ - בדבור ופיוס, כברתא דמלכא. ובגין דמחינא בה, לקינא עלה, ואתגזר עלנא מותא. דמאן דמסרב למטרוניתא, חייב מיתה. כל שכן מאן דמחא לברתיה דמלכא. ובגין דא אתגזר עלי, דלא איעול לארעא דישראל, ואנא קבור בארעא נוכראה, ואתעברת מיני. ואתמר, ׳וירד אליו בשבט׳ (שמואל ב כג, כא) - והאי שבט, איהו חד משבטיא דילי, דאנא עתיד לנחתא תמן למהוי עם ישראל בגלותא. וכלא אתרמיז, ובאתר אוחרא אוקמוה מארי מתניתין. (חסר)

התרגום: אבל סלע שלי היא בת המלך, בשבילה נאמר ׳ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו׳ (במדבר כ, ח) - בדבור ופיוס, כמו בת המלך. ומשום שהכיתי בה, לקיתי עליה, ונגזר עלינו מות. שמי שמסרב למטרוניתא, חיב מיתה. כל שכן למי שמכה את בת המלך. ולכן נגזר עלי שלא אכנס לארץ ישראל, ואני קבור בארץ נכריה ונעברה ממני. ונאמר ׳וירד אליו בשבט׳ (שמואל ב כג, כא) - והשבט הזה הוא אחד מן השבטים שלי, שאני עתיד לרדת לשם להיות עם ישראל בגלות. והכל נרמז, ובמקום אחר פרשוה חכמי המשנה.

מן המפרשים

יהל אור: אתקריאו לקוטת. עלמא דפרודא, כל דין הוא בפנ"ע. אבל בסתרי תורה כל אחד בחבירו כמים שאין להם סוף, דלית פקודא דלא כלילא מכל פקודין כמש"ל: ואתעבר מיני. ברתא ארעא קדישא: וירד אליו. שקודם כתיב איש מצרי זהו משה רבינו ע"ה כמ"ש איש מצרים…

הסולם: אבל סלע דילי, וכו': אבל הסלע שלי, היא בת מלך, דהיינו המלכות דאצילות, בשבילה נאמר ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו, דהיינו בדבור ופיוס כראוי לבת מלך. ומשום שהכיתי בה, הוכיתי עליה, ונגזר עלינו מות, כי מי שממאן אל המלכה חייב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: