קח אבן זו בידך על אבן אחת שבעה עינים
סוד סלע משה בת המלך והעונש שנגזר עליו שלא יכנס לארץ
קום רועה הנאמן קח אבן זו בידך על אבן אחת שבעה עינים - לשבר קלפת האגוז, כלה שלך מעין החכמה בסלע הזה
קוּם רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, קַח אֶבֶן זוֹ בְּיָדְךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם׳ (זכריה ג, ט) - לִשְׁבֹּר קְלִפַּת הָאֱגוֹז. שֶׁהֲרֵי כַּמָּה רוֹעִים פַּרְנְסֵי הַדּוֹר הִתְכַּנְּסוּ עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת, שֶׁהִיא סֶלַע שֶׁלְּךְ לְהוֹצִיא מַיִם מִשָּׁם, שֶׁכַּלָּה שֶׁלְּךְ מַעְיַן הַחָכְמָה. בַּסֶּלַע הַזֶּה, שֶׁנְּבִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה בְּסוֹדוֹת נִסְתָּרִים אֵין סוֹף. וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא׳ (איוב כח, יב).
בלשון הזוהר
קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא, טוֹל אַבְנָא דָּא בִּידָךְ, דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם׳ (זכריה ג, ט) - לְתַבְרָא קְלִיפִּין דֶּאֱגוֹזָא. דְּהָא כַּמָה רוֹעִים פַּרְנָסֵי דָּרָא, אִתְכְּנָשׁוּ עַל הַאי אַבְנָא, דְּאִיהִי סֶלַע דִּילָךְ, לְאַפָּקָא מַיָּא מִתַּמָּן, דְּכַלָּה דִּילָךְ מַעְיַן הַחָכְמָה. בְּהַאי סֶלַע, דִּנְבִיעָא דִּילָהּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּרָזִין סְתִימִין לֵית סוֹף. וְעָלָה אִתְּמַר, ׳וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא׳ (איוב כח, יב).
וכל תקף שלהם להעביר את הקלפה שלמעלה וכשמגיעים לשניה שהיא חזקה - מכים בה כל ימיהם בלשונם, והטפות שיצאו על ידך בהכאת הסלע פעמים
וְכָל תֹּקֶף שֶׁלָּהֶם לְהַעֲבִיר אֶת הַקְּלִפָּה שֶׁלְּמַעְלָה, וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לַקְּלִפָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהִיא חֲזָקָה, הִיא קָשָׁה לָהֶם, וּמַכִּים בָּהּ כָּל יְמֵיהֶם כֻּלָּם בִּלְשׁוֹנָם, שֶׁהִיא חֲזָקָה כְּמוֹ פַּטִּישִׁים, וְאֵין לָהֶם רְשׁוּת לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מַיִם. אֶלָּא הַטִּפּוֹת הַלָּלוּ שֶׁיָּצְאוּ עַל יָדְךְ בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם׳ (במדבר כ, יא) - וּבַמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה יָצְאוּ הַטִּפּוֹת הַלָּלוּ. וְאֵלּוּ הֵם רְמָזִים שֶׁל חָכְמָה, רְמָזִים שֶׁל קַבָּלָה, שֶׁהֵם בַּחֲגִיגָה, וּשְׁאָר הַמִּשְׁנָיוֹת. וּמֵהָאֶבֶן הַזֹּאת אֵין מִי שֶׁיּוֹצִיא חָכְמָה, שֶׁהִיא מִבִּפְנִים, שֶׁאֵין לָהּ סוֹף, [ שֶׁהוּא הַמֹּחַ מִבִּפְנִים ] חוּץ מִמְּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּךְ ׳הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי׳.
בלשון הזוהר
וְכָל תּוּקְפָּא דִּלְהוֹן לְאַעְבְּרָא קְלִיפָה דִּלְעֵילָּא, וְכַד מָטָן לַקְּלִיפָה תִּנְיָינָא, דְּאִיהִי תַּקִּיפָא, אִיהִי קַשְׁיָא לוֹן, וּמָחָאן בָּהּ כָּל יוֹמֵיהוֹן כֻּלְּהוּ, בְּלִישָׁנֵהוֹן דְּאִינּוּן תַּקִּיפִין כְּפַטִּישִׁין, וְלֵית לוֹן רְשׁוּ לְאַפָּקָא מִינָהּ מַיָּא. אֶלָּא אִלֵּין טִפִּין דְּנָפְקִין עַל יְדָךְ, בְּזִמְנָא דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם׳ (במדבר כ, יא) - וּבִמְחָאָה תִּנְיָינָא נַפְקֵי אִלֵּין טִפִּין. וְאִלֵּין אִינּוּן רְמִיזִין דְּחָכְמָה, רְמִיזִין דְּקַבָּלָה, דְּאִינּוּן בַּחֲגִיגָה, וּשְׁאַר מַתְנִיתִין. וְהַאי אֶבֶן לֵית מַאן דְּאַפִּיק מִינָהּ חָכְמָה, דְּאִיהִי מִלְּגָאו, דְּלֵית לָהּ סוֹף, (דאיהו מוחא מלגאו) בַּר אַנְתְּ, דְּאִתְּמַר בָּךְ ׳הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי׳.
פתח רועה הנאמן ואמר זקן זקן יש סלע ויש סלע יש אבן ויש אבן - יש אבן של שם הוי והאבן שהכתה את הצלם, ויש אבן משכית בלי נביעה
פָּתַח רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְאָמַר, זָקֵן זָקֵן, יֵשׁ סֶלַע וְיֵשׁ סֶלַע, יֵשׁ אֶבֶן וְיֵשׁ אֶבֶן. יֵשׁ אֶבֶן שֶׁל שֵׁם שֶׁל יְהֹוָ"ה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וְהָאֶבֶן שֶׁהִכְּתָה אֶת הַצֶּלֶם נַעֲשֵׂית לְהַר גָּדוֹל׳ (דניאל ב, לה). וְיֵשׁ אֶבֶן שֶׁהִיא ׳אֶבֶן מַשְׂכִּית׳ (ויקרא כו, א), שֶׁאֵין שָׁם נְבִיעַת מֵי הַחָכְמָה וְלֹא דִבּוּר.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאָמַר, סָבָא סָבָא, אִית סֶלַע, וְאִית סֶלַע, אִית אֶבֶן, וְאִית אֶבֶן. אִית אֶבֶן דִּשְׁמָא דִּיְהוָֹ"ה, עָלָהּ אִתְּמַר ׳וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב׳ (דניאל ב, לה). וְאִית אֶבֶן דְּאִיהִי ׳אֶבֶן מַשְׂכִּית׳ (ויקרא כו, א), דְּלֵית תַּמָּן נְבִיעוּ דְּמַיָּא דְּחָכְמְתָא, וְלָא דִּבּוּר.
אלא אבן שהיא סלע של משה ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו - שהיא בת קול ולא תלוי בה אלא דבור ופיוס, אבל שפחה סלע אחר נקראת לקוטות
אֶלָּא אֶבֶן שֶׁהִיא סֶלַע שֶׁל מֹשֶׁה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו׳ (במדבר כ, ח) - שֶׁהִיא בַּת קוֹל, וְלֹא תָלוּי בָּהּ אֶלָּא דִּבּוּר וּפִיּוּס. אֲבָל שִׁפְחָה סֶלַע אַחֵר, שֶׁנִּקְרְאָה [ קְלִפָּה ] מִשְׁנָה נוּקְבָּא שֶׁל עֶבֶד נַעַר. עָלֶיהָ נֶאֱמַר, ׳בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד׳ (משלי כט, יט) - אֶלָּא שֶׁמַּכִּים וּמְשַׁבְּרִים מִמֶּנָּה כַּמָּה פְסָקוֹת, וּמְלַקְּטִים אוֹתָם, וְנִקְרְאוּ לְקוּטוֹת. וְעַל שֶׁמְּלַקְּטִים אוֹתָם נִקְרְאוּ לְקוּטוֹת, בְּלִי נְבִיעַת חָכְמָה וְקַבָּלָה.
בלשון הזוהר
אֶלָּא אֶבֶן דְּאִיהִי סֶלַע, דְּמֹשֶׁה, עָלָהּ אִתְּמַר ׳וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו׳ (במדבר כ, ח) - דְּאִיהִי בַּת קוֹל וְלָא תַּלְיָא בָּהּ אֶלָּא דִּבּוּר וּפִיוּסָא. אֲבָל שִׁפְחָה, סֶלַע אַחֲרָא, דְּאִתְקְרִיאַת (קליפה) מִשְׁנָה. נוּקְבָּא דְּעֶבֶד נַעַר. עָלָהּ אִתְּמַר, ׳בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד׳ (משלי כט, יט) - אֶלָּא דְּמָחָאן וּמְתַבָּרִין מִינָּהּ כַּמָה פְּסָקוֹת, וְלַקְטִין לוֹן, וְאִתְקְרוּן לְקוּטוֹת. וְעַל דִּמְלַקֵּטֵי לוֹן, אִתְקְרִיאוּ לְקוּטוֹת, בְּלָא נְבִיעוּ דְּחָכְמָה וְקַבָּלָה.
אבל סלע שלי היא בת המלך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו - ומשום שהכיתי בה לקיתי עליה ונגזר עלי שלא אכנס לארץ ישראל
אֲבָל סֶלַע שֶׁלִּי הִיא בַּת הַמֶּלֶךְ, בִּשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר ׳וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו׳ (במדבר כ, ח) - בְּדִבּוּר וּפִיּוּס, כְּמוֹ בַּת הַמֶּלֶךְ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִכִּיתִי בָהּ, לָקִיתִי עָלֶיהָ, וְנִגְזַר עָלֵינוּ מָוֶת. שֶׁמִּי שֶׁמְּסָרֵב לַמַּטְרוֹנִיתָא, חַיָּב מִיתָה. כָּל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁמַּכֶּה אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ. וְלָכֵן נִגְזַר עָלַי שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי קָבוּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְנֶעֶבְרָה מִמֶּנִּי. וְנֶאֱמַר ׳וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט׳ (שמואל ב כג, כא) - וְהַשֵּׁבֶט הַזֶּה הוּא אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי עָתִיד לָרֶדֶת לְשָׁם לִהְיוֹת עִם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. וְהַכֹּל נִרְמַז, וּבְמָקוֹם אַחֵר פֵּרְשׁוּהָ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה.
בלשון הזוהר
אֲבָל סֶלַע דִּילִי, אִיהִי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, בְּגִינָהּ אִתְּמַר, ׳וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו׳ (במדבר כ, ח) - בְּדִבּוּר וּפִיּוּס, כִּבְרָתָא דְּמַלְכָּא. וּבְגִין דְּמָחֵינָא בָּהּ, לָקֵינָא עָלָהּ, וְאִתְגְּזַר עֲלָנָא מוֹתָא. דְּמַאן דִּמְסָרֵב לְמַטְרוֹנִיתָא, חַיָּיב מִיתָה. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּמָחָא לִבְרָתֵיהּ דְּמַלְכָּא. וּבְגִין דָּא אִתְגְּזַר עָלַי, דְּלָא אִיעוּל לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וַאֲנָא קָבוּר בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה, וְאִתְעַבְּרַת מִינִי. וְאִתְּמַר, ׳וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָׁבֶט׳ (שמואל ב כג, כא) - וְהַאי שֵׁבֶט, אִיהוּ חַד מִשִׁבְטַיָּא דִּילִי, דַּאֲנָא עָתִיד לְנַחְתָּא תַּמָּן לְמֶהֱוֵי עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וְכֹלָּא אִתְרְמִיז, וּבַאֲתָר אוֹחֲרָא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין.
אתה הוא הכל אם יהיה נביאכם
סוד חמשה אורות המראה עד הוד ומשל בת העין הרואה בחלום ובהקיץ
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.