ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 12: ובזמן שהנקב פתוח נפל שם משיח בן דוד עם משיח בן יוסף - סוד ארבע הגליות כקלפות האגוז והבור הריק שנפל בו יוסף › פיסקה 1 (רעט ע"א)

ובזמן שהנקב פתוח כל מי שהיה נופל שם לא היה עולה - ומשיח בן דוד נפל שם עם משיח בן יוסף שכתוב בו כי יכרה איש בור

כי תצא · ובזמן שהנקב פתוח נפל שם משיח בן דוד עם משיח בן יוסף - סוד ארבע הגליות כקלפות האגוז והבור הריק שנפל בו יוסף · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף רעט ע"א

לשון הזוהר

וּבְזִמְנָא דְּנוּקְבָּא פְּתִיחָא, כָּל מַאן דְּהֲוָה נָפִיל תַּמָּן, לָא הֲוָה סְלִיק. וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נָפַל תַּמָּן עִם מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דְּחָד אִיהוּ ׳עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר׳ (זכריה ט, ט) - וְחַד אִיהוּ, ׳בְּכוֹר שׁוֹרוֹ׳ (דברים לג, יז), דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְהַאי אִיהוּ ׳כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר׳ (שמות כא, לג) - וּבְגִין דָּא אִקְרֵי מָשִׁיחַ, בַּר נַפְלֵי. וְאִיהִי נַפְלַת בַּתְרַיְיהוּ, וְאִתְּמַר עָלָהּ, ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב) - וְאַנְתְּ הוּא ׳בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו׳ (שמות כא, לד). ׳וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ׳ - דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּעָתִיד לְאִתְקָטְלָא. (מצאתי כאן חלק כמו ד' שורות ונראה שחסר) נָחַת בְּגִינֵיהּ. דְּוַדַּאי אַרְבַּע גָּלִיוֹת הֲווֹ. תְּלַת, לָקֳבֵל תְּלַת קְלִיפִּין דֶּאֱגוֹזָא, דְּאִינּוּן תֹּהוּ, קַו יָרוֹק, קְלִיפָּה יְרוֹקָא דֶּאֱגוֹזָא. תִּנְיָינָא בֹּהוּ, אֲבָנִין מְפוּלָּמִין, דְּאִינּוּן סְלָעִים תַּקִּיפִין, דְּמִכָּל מָקוֹם פַּסְקוּ מִינַּיְיהוּ כַּמָה פְּסָקוֹת, וְנָקִיט לוֹן, לְאַפָּקָא מַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאוּ אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת, דְּמִנַּיְיהוּ מַיִין נָפְקִין. קְלִיפָּה תְּלִיתָאָה, דְּקִיקָא, גָּלוּתָא תְּלִיתָאָה, דְּהֲוָה זְעֵיר, וְהַאי אִיהוּ וְחֹשֶׁךְ. גָּלוּתָא רְבִיעָאָה, תְּהוֹם רַבָּה, חָלָל דֶּאֱגוֹזָא. וְהַאי אִיהוּ, ׳וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳ (בראשית א, ב).

תרגום

וּבִזְמַן שֶׁהַנֶּקֶב פָּתוּחַ, כָּל מִי שֶׁהָיָה נוֹפֵל שָׁם, לֹא הָיָה עוֹלֶה. וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נָפַל שָׁם עִם מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. שֶׁאֶחָד ׳הוּא (זכריה ט)׳׳עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר׳׳- וְאֶחָד הוּא׳ (דברים לג) ׳בְּכוֹר שׁוֹרוֹ, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף׳. וְזֶהוּ (שמות כא) ׳כִּי יִכְרֶה אִשׁ בּוֹר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר׳ - וְלָכֵן נִקְרָא הַמָּשִׁיחַ בַּר נַפְלֵי. וְהִיא נָפְלָה אַחֲרֵיהֶם, וְנֶאֱמַר עָלֶיהָ, (עמוס ה) ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל (עמוס ה, ב)׳ - וְאַתָּה הוּא ׳בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו (שמות שם). וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ׳ - - זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁעָתִיד לְהֵהָרֵג. יָרַד בִּגְלָלוֹ. שֶׁוַּדַּאי אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת הָיוּ. שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הָאֱגוֹז, שֶׁהֵם: תֹּהוּ - קַו יָרֹק, קְלִפָּה יְרֻקָּה שֶׁל הָאֱגוֹז. שֵׁנִי בּהוּ - אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת, שֶׁהֵם סְלָעִים חֲזָקִים, שֶׁבַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה פָּסְקוּ מֵהֶם כַּמָּה פְסָקוֹת, וְלָקְחוּ אוֹתָם לְהוֹצִיא מַיִם שֶׁל הַתּוֹרָה, וְלָכֵן נִקְרְאוּ אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת, שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִים מַיִם. קְלִפָּה שְׁלִישִׁית, דַּקִּיקָה, גָּלוּת שְׁלִישִׁית, שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה, וְזֶהוּ וְחֹשֶׁךְ. גָּלוּת רְבִיעִית - תְּהוֹם רַבָּה, חֲלַל הָאֱגוֹז. וְזֶהוּ (בראשית א) ׳וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם (בראשית א, ב)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובזמנא דנוקבא פתיחא, כל מאן דהוה נפיל תמן, לא הוה סליק. ומשיח בן דוד נפל תמן עם משיח בן יוסף. דחד איהו ׳עני ורוכב על חמור׳ (זכריה ט, ט) - וחד איהו, ׳בכור שורו׳ (דברים לג, יז), דא משיח בן יוסף. והאי איהו ׳כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׳ (שמות כא, לג) - ובגין דא אקרי משיח, בר נפלי. ואיהי נפלת בתרייהו, ואתמר עלה, ׳נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל׳ (עמוס ה, ב) - ואנת הוא ׳בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו׳ (שמות כא, לד). ׳והמת יהיה לו׳ - דא משיח בן יוסף, דעתיד לאתקטלא. (מצאתי כאן חלק כמו ד' שורות ונראה שחסר) נחת בגיניה. דודאי ארבע גליות הוו. תלת, לקבל תלת קליפין דאגוזא, דאינון תהו, קו ירוק, קליפה ירוקא דאגוזא. תניינא בהו, אבנין מפולמין, דאינון סלעים תקיפין, דמכל מקום פסקו מינייהו כמה פסקות, ונקיט לון, לאפקא מיא דאורייתא, ובגין דא אתקריאו אבנים מפולמות, דמנייהו מיין נפקין. קליפה תליתאה, דקיקא, גלותא תליתאה, דהוה זעיר, והאי איהו וחשך. גלותא רביעאה, תהום רבה, חלל דאגוזא. והאי איהו, ׳וחשך על פני תהום׳ (בראשית א, ב).

התרגום: ובזמן שהנקב פתוח, כל מי שהיה נופל שם, לא היה עולה. ומשיח בן דוד נפל שם עם משיח בן יוסף. שאחד ׳הוא (זכריה ט)׳עני ורכב על חמור׳- ואחד הוא׳ (דברים לג) ׳בכור שורו, זה משיח בן יוסף׳. וזהו (שמות כא) ׳כי יכרה אש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׳ - ולכן נקרא המשיח בר נפלי. והיא נפלה אחריהם, ונאמר עליה, (עמוס ה) ׳נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל (עמוס ה, ב)׳ - ואתה הוא ׳בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו (שמות שם). והמת יהיה לו׳ - - זה משיח בן יוסף שעתיד לההרג. ירד בגללו. שודאי ארבע גליות היו. שלש כנגד שלש קלפות האגוז, שהם: תהו - קו ירק, קלפה ירקה של האגוז. שני בהו - אבנים מפלמות, שהם סלעים חזקים, שבעלי המשנה פסקו מהם כמה פסקות, ולקחו אותם להוציא מים של התורה, ולכן נקראו אבנים מפלמות, שמהם יוצאים מים. קלפה שלישית, דקיקה, גלות שלישית, שהיתה קטנה, וזהו וחשך. גלות רביעית - תהום רבה, חלל האגוז. וזהו (בראשית א) ׳וחשך על פני תהום (בראשית א, ב)׳.

מן המפרשים

אור החמה: דמ"מ פסקה מינייהו וכו' היינו סוד החרש והמסגר שירדו לבבל ועסקו בתורה ומשם עלו עולי בבל עם סדר המשנ' וקביעות הלכות שקבעו עולי בבל ושם פסקו מאבני גלותם ושברו הקליפה והוציאו מימי התורה והיינו הכנעת הקליפות בהיות ישראל עוסקים…

הסולם: ובזמנא דנוקבא פתיחא וכו': ובזמן שהנקב פתוח, כל מי שנופל שמה אינו עולה. ומשיח בן דוד, נפל שם, עם משיח בן יוסף. שאחד הוא עני ורוכב על ה חמור , ואחד הוא בכור שורו שזהו משיח בן יוסף. וזה הוא כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: