ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 11: איתן מושבך ושים בסלע קנך - סוד עמק ההלכה היורד עד תהום רבה למצא את קץ הגאולה › פיסקה 2 (רעט ע"א)

כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב - פסוק זה נוקב ויורד עד תהום רבה, מי שירד לתהום רבה למצא זמן זה אלא אתה

כי תצא · איתן מושבך ושים בסלע קנך - סוד עמק ההלכה היורד עד תהום רבה למצא את קץ הגאולה · מאמר 11 · פיסקה 2 · דף רעט ע"א

לשון הזוהר

׳כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָּפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב׳ (חבקוק ב, ג), וְאוֹקְמוּהָ דְּהַאי קְרָא נוֹקֵב וְיּוֹרֵד, עַד תְּהוֹמָא רַבָּא. מַאן הוּא דְּנָחִית ׳לִתְהוֹם רַבָּא׳, לְאַשְׁכְּחָא זִמְנָא דָּא, אֶלָּא אַנְתְּ, דְּאִתְּמַר בָּךְ ׳צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה׳ (תהילים לו, ז) - כַּמָה מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּבָעוּ לְנַחְתָּא לְעוּמְקָא דַּהֲלָכָה, לְאַשְׁכְּחָא תַּמָּן קֵץ דְּפֻרְקָנָא, וְנַחְתּוּ תַּמָּן, וְלָא סְלִיקוּ. וְאַף עַל גַּב דְּלִישָׁנְהוֹן הֲוַת כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע, חֲלִישׁ פַּטִּישׁ דִּלְהוֹן, לְנַקְבָא בְּהַהוּא סֶלַע. וּמַאן דִּנְקִיבוּ דִּילֵיהּ בְּהַהוּא סֶלַע בְּלָא רְשׁוּ, אָתָא חִוְיָא לְנַשְּׁכָא לֵיהּ. וְאִית אַחֲרָנִין דִּנְקִיבוּ לָהּ, עַד דְּמָטוּ לִתְהוֹמָא רַבָּא, וְלָא סְלִיקוּ מִתַּמָּן.

תרגום

׳כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב׳ - (חבקוק ב). וּפֵרְשׁוּהָ שֶׁפָּסוּק זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם רַבָּה. מִיהוּ שֶׁיּוֹרֵד לִתְהוֹם רַבָּה לִמְצֹא זְמַן זֶה? אֶלָּא אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּךְ [תהלים לוֹ] (תהלים לו ז) צִדְקָתְךְ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךְ תְּהוֹם רַבָּה׳ - כַּמָּה בַּעֲלֵי מִשְׁנָה שֶׁרָצוּ לָרֶדֶת לְעֹמֶק הַהֲלָכָה לִמְצֹא שָׁם אֶת קֵץ הַגְּאֻלָּה, וְיָרְדוּ שָׁם וְלֹא עָלוּ. וְאַף עַל גַּב שֶׁלְּשׁוֹנָם הָיְתָה כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע, חָלַשׁ הַפַּטִּישׁ שֶׁלָּהֶם לִנְקֹב בְּאוֹתוֹ סֶלַע. וּמִי שֶׁנֶּקֶב שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ סֶלַע בְּלֹא רְשׁוּת, בָּא נָחָשׁ לִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ. וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁנָּקְבוּ אוֹתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִתְהוֹם רַבָּה, וְלֹא עָלוּ מִשָּׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב׳ (חבקוק ב, ג), ואוקמוה דהאי קרא נוקב ויורד, עד תהומא רבא. מאן הוא דנחית ׳לתהום רבא׳, לאשכחא זמנא דא, אלא אנת, דאתמר בך ׳צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה׳ (תהילים לו, ז) - כמה מארי מתניתין, דבעו לנחתא לעומקא דהלכה, לאשכחא תמן קץ דפרקנא, ונחתו תמן, ולא סליקו. ואף על גב דלישנהון הות כפטיש יפוצץ סלע, חליש פטיש דלהון, לנקבא בההוא סלע. ומאן דנקיבו דיליה בההוא סלע בלא רשו, אתא חויא לנשכא ליה. ואית אחרנין דנקיבו לה, עד דמטו לתהומא רבא, ולא סליקו מתמן.

התרגום: ׳כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב׳ - (חבקוק ב). ופרשוה שפסוק זה נוקב ויורד עד תהום רבה. מיהו שיורד לתהום רבה למצא זמן זה? אלא אתה, שנאמר ׳בך [תהלים לו] (תהלים לו ז) צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה׳ - כמה בעלי משנה שרצו לרדת לעמק ההלכה למצא שם את קץ הגאלה, וירדו שם ולא עלו. ואף על גב שלשונם היתה כפטיש יפוצץ סלע, חלש הפטיש שלהם לנקב באותו סלע. ומי שנקב שלו באותו סלע בלא רשות, בא נחש לנשך אותו. ויש אחרים שנקבו אותו, עד שהגיעו לתהום רבה, ולא עלו משם.

מן המפרשים

אור החמה: כמה מ"מ בעו לנחתא לעומקא דהלכה וכו' יר' כי סוד זה הנז' רדפו אחריו כמה טובים וחכמים נח בדק בסוד זה ונפל ולא עלה כאומר וישכר ויתגל וכן הרבה כיוצא בו נחתו תמן ולא סליקו עם היותם צדיקים חכמים ונביאים. וז"ש ואע"ג דלישנהון הוה כפטיש…

אור יקר: לקץ ולא יכזב, כי בלי ספק ידיעת הגאולה והקץ.

הסולם: כי עוד חזון וגו': כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר. והעמידו, שפסוק זה נוקב ויורד עד תהום רבה. מי הוא שירד לתהום רבה, למצוא זמן הזה, של הקץ, אלא אתה, שנאמר בך, צדקתך כהררי אל משפטך תהום רבה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: