בין כך הרי דג גדול הזדמן אליו ואמר איתן מושבך ושים בסלע קנך - דגים בסלע הקן שלהם, איתן בהפוך תניא, השמר מהם שאתה כבד פה
כי תצא · איתן מושבך ושים בסלע קנך - סוד עמק ההלכה היורד עד תהום רבה למצא את קץ הגאולה · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף רעח ע"ב
לשון הזוהר
אַדְּהָכִי, הָא נוּנָא רַבָּא אִזְדְּמַן לְגַבֵּיהּ, וְאָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׳ (במדבר כד, כא) - תַּנְיָא דִּמְסַיֵּיעַ לָךְ. דְּהָא נוּנִין בַּסֶּלַע קִנָּא דִּלְהוֹן, אֵיתָן בְּהִפּוּכָא, תַּנְיָא. אֵיתָנִים בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, תַּנָּאִים. אִסְתְּמַּר מִנַּיְיהוּ, דְּהָא אַנְתְּ ׳כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן׳ - וּמַאן דְּבָעֵי לְאַתְקְפָא בַּסֶּלַע דְּנוּנֵי יַמָּא, דְּמָארֵי מַתְנִיתִין, דְּאִינּוּן תַּנָּאִים, בָּעֵי לְמֶהֱוֵי תַּקִּיף, לִישָׁנָא חֲדִידָא חֲרִיפָא, (דלינקוב) לִינְקוּב עַד דְּמָטֵי לִתְהוֹמָא רַבָּא דְּתַמָּן.
תרגום
בֵּין כָּךְ הֲרֵי דָּג גָּדוֹל הִזְדַּמֵּן אֵלָיו וְאָמַר, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, [ שם כַּד ] ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךְ׳ (במדבר כד, כא) - תַּנְיָא שֶׁמְּסַיֵּעַ לְךְ, שֶׁהֲרֵי דָּגִים בְּסֶלַע הַקֵּן שֶׁלָּהֶם, אֵיתָן בְּהִפּוּךְ - תַּנְיָא. אֵיתָנִים בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת - תַּנָּאִים. הִשָּׁמֵר מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי אַתָּה ׳כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן׳ (שמות ד, י) - וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַחֲזִיק בַּסֶּלַע שֶׁל דְּגֵי הַיָּם, שֶׁל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁהֵם תַּנָּאִים, צָרִיךְ לִהְיוֹת תַּקִּיף, לָשׁוֹן מְחֻדֶּדֶת חֲרִיפָה, לִנְקֹב עַד שֶׁמַּגִּיעָה לַתְּהוֹם הַגְּדוֹלָה שֶׁשָּׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אדהכי, הא נונא רבא אזדמן לגביה, ואמר רעיא מהימנא, ׳איתן מושבך ושים בסלע קנך׳ (במדבר כד, כא) - תניא דמסייע לך. דהא נונין בסלע קנא דלהון, איתן בהפוכא, תניא. איתנים בהפוך אתוון, תנאים. אסתמר מנייהו, דהא אנת ׳כבד פה וכבד לשון׳ - ומאן דבעי לאתקפא בסלע דנוני ימא, דמארי מתניתין, דאינון תנאים, בעי למהוי תקיף, לישנא חדידא חריפא, (דלינקוב) לינקוב עד דמטי לתהומא רבא דתמן.
התרגום: בין כך הרי דג גדול הזדמן אליו ואמר, רועה הנאמן, [ שם כד ] ׳איתן מושבך ושים בסלע קנך׳ (במדבר כד, כא) - תניא שמסיע לך, שהרי דגים בסלע הקן שלהם, איתן בהפוך - תניא. איתנים בהפוך אותיות - תנאים. השמר מהם, שהרי אתה ׳כבד פה וכבד לשון׳ (שמות ד, י) - ומי שרוצה להחזיק בסלע של דגי הים, של בעלי המשנה, שהם תנאים, צריך להיות תקיף, לשון מחדדת חריפה, לנקב עד שמגיעה לתהום הגדולה ששם.
מן המפרשים
יהל אור: דהא אנת כו'. בגלותא דפה ולשון, כנסת ישראל וקוב"ה בגלותא, ואיהו כבד פה וכבד לשון, בין התלמידי חכמים באורייתא דבעל פה ובאורייתא דבכתב, ועל כן צריך הת"ח בזמן הזה להשתמר מן התנאים כנ"ל. וז"ש "ומאן דבעי כו'" :
אור יקר: כבד פה וכבד לשון דהיינו פה שכינה בגלות ולכך בגלותינו זה שהמלכות גולה נאמר איתן מושביו.
הסולם: אדהכי הא נונא וכו': בתוך כך הנה דג גדול נזדמן אליו, שהוא רב המנונא סבא, ואמר, רעיא מהימנא, איתן מושבך ושים בסלע קנך. תניא, שהם התנאים, העוזר לך בגלות, להקים את השכינה, כי הדגים, שהם התנאים, הקן שלהם הוא בסלע, שהיא המלכות, איתן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: