ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 1: וענשו אתו מאה כסף כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - סוד אסתר והכלה שנתנה לאברהם ולישראל ושיחת אליהו עם הרועה הנאמן › פיסקה 9 (רעו ע"א)

ובמקום שיש שם שכינה כמה סגלות יש שם - כמו שרה שהקבה שמר אותה מפרעה אפילו לבושה ותכשיטיה

כי תצא · וענשו אתו מאה כסף כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - סוד אסתר והכלה שנתנה לאברהם ולישראל ושיחת אליהו עם הרועה הנאמן · מאמר 1 · פיסקה 9 · דף רעו ע"א

לשון הזוהר

וּבְאַתְרָא דִּשְׁכִינְתָּא תַּמָּן, כַּמָה סְגוּלוֹת תַּמָּן. וּבְגִין דְּאֶסְתֵּר אִתְלַבְּשַׁת שְׁכִינְתָּא בָּהּ, חַזְיָא הֲוַת לְמֶעְבַּד עִמָּהּ כַּמָה סְגוּלוֹת (ס"א צומות). כְּגַוְונָא דְּשָׂרָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לָהּ, בְּגִין שְׁכִינְתָּא דַּהֲוַת עִמָּהּ, נָטִיר לָהּ מִפַּרְעֹה, וַאֲפִילּוּ לְבוּשָׁהּ וְתַכְשִׁיטֶיהָ בְּכֻלְּהוּ שַׁוֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סְגוּלוֹת, בְּגִין שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין דָּא, אָתָא פַּרְעֹה לְסַנְדָּלָא, מָחָא לֵיהּ עִמֵּיהּ. וְהָכִי נָמֵי בְּכָל תַּכְשִׁיטִין דִּילָהּ. בְּכָל תַּכְשִׁיט וְתַכְשִׁיט דְּהֲוָה נָגַע בֵּיהּ, מָחֵי לֵיהּ, עַד דְּאִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ הַהוּא טָמֵא, וְאַחְזָר לָהּ לְבַעְלָהּ.

תרגום

וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁכִינָה, כַּמָּה סְגֻלּוֹת יֵשׁ שָׁם. וּמִשּׁוּם שֶׁאֶסְתֵּר הִתְלַבְּשָׁה בָּהּ הַשְּׁכִינָה, רְאוּיָה הָיְתָה לַעֲשׂוֹת לָהּ כַּמָּה סְגֻלּוֹת [ צומות ]. כְּמוֹ שָׂרָה, שהקב"ה שָׁמַר אוֹתָהּ, מִשּׁוּם הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה עִמָּהּ שָׁמַר אוֹתָהּ מִפַּרְעֹה, וַאֲפִלּוּ לְבוּשָׁהּ וְתַכְשִׁיטֶיהָ, בְּכֻלָּם שָׂם הקב"ה סְגֻלּוֹת מִשּׁוּם הַשְּׁכִינָה. וּמִשּׁוּם זֶה בָּא פַּרְעֹה לְסַנְדָּלָהּ, הִכָּה אוֹתוֹ בּוֹ. וְכָךְ גַּם בְּכָל תַּכְשִׁיטֶיהָ. בְּכָל תַּכְשִׁיט וְתַכְשִׁיט שֶׁהָיָה נוֹגֵעַ בּוֹ, הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ, עַד שֶׁאוֹתוֹ הַטָּמֵא נִפְרָד מִמֶּנָּה, וְהֶחֱזִירָהּ לְבַעְלָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובאתרא דשכינתא תמן, כמה סגולות תמן. ובגין דאסתר אתלבשת שכינתא בה, חזיא הות למעבד עמה כמה סגולות (ס"א צומות). כגוונא דשרה, קודשא בריך הוא נטיר לה, בגין שכינתא דהות עמה, נטיר לה מפרעה, ואפילו לבושה ותכשיטיה בכלהו שוי קודשא בריך הוא סגולות, בגין שכינתא. ובגין דא, אתא פרעה לסנדלא, מחא ליה עמיה. והכי נמי בכל תכשיטין דילה. בכל תכשיט ותכשיט דהוה נגע ביה, מחי ליה, עד דאתפרש מנה ההוא טמא, ואחזר לה לבעלה.

התרגום: ובמקום שיש שם שכינה, כמה סגלות יש שם. ומשום שאסתר התלבשה בה השכינה, ראויה היתה לעשות לה כמה סגלות [ צומות ]. כמו שרה, שהקב"ה שמר אותה, משום השכינה שהיתה עמה שמר אותה מפרעה, ואפלו לבושה ותכשיטיה, בכלם שם הקב"ה סגלות משום השכינה. ומשום זה בא פרעה לסנדלה, הכה אותו בו. וכך גם בכל תכשיטיה. בכל תכשיט ותכשיט שהיה נוגע בו, היה מכה אותו, עד שאותו הטמא נפרד ממנה, והחזירה לבעלה.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: כי תצא‏ דף רע"ו ע"א בר"מ ובגין דא כי תצא‏ ◆ דף רע"ו ע"א בר"מ ובגין דא אסתר לישנא דסתראה ( תהילים לב-ז ) אתה סתר לי שכינתא אסתירת לה מאחשורוש ויהיב ליה שידה באתרה וכו'.‏ דע כי ג' אינון אמה עבד שפחה אמה היא אמא מטטרו"ן שבבריאה…

הסולם: ובאתרא דשכינתא תמן וכו': ובמקום שהשכינה שם, כמה סגולות שם, וע"כ משום שהשכינה נתלבשה באסתר, היתה ראויה להעשות עמה כמה סגולות. כמו שרה, שהקב"ה שמר אותה, ומשום שהשכינה היתה עמה שמר אותה מפרעה, ואפילו לבושה ותכשיטיה, כולם עשה…

לכל המפרשים על פיסקה זו