כשהקבה מחוץ למקומו אינו מלך וכשחוזר למקומו והיה הוי למלך - וכך ישראל לא נקראים בני מלכים עד שיחזרו לארץ ישראל
כי תצא · וענשו אתו מאה כסף כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - סוד אסתר והכלה שנתנה לאברהם ולישראל ושיחת אליהו עם הרועה הנאמן · מאמר 1 · פיסקה 5 · דף רעו ע"א
לשון הזוהר
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אִיהוּ לְבַר מֵאַתְרֵיהּ, לָאו אִיהוּ מֶלֶךְ. וְכַד אִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ, ׳וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ׳ (זכריה יד). וְהָכִי יִשְׂרָאֵל, אִתְּמַר בְּהוֹן, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. כְּגַוְונָא דְּאַבָּא, אִינּוּן בְּנוֹי. לָאו אִינּוּן בְּנֵי מְלָכִים, עַד דִּיהַדְרוּן לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. וְאִי תֵּימָא דְּהֶדְיוֹט דָּא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ הֶדְיוֹט לְגַבֵּי מָארֵיהּ, עָלֵיהּ אִתְּמַר, אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָהּ בְּעֵינֶיךָ. וְהֶדְיוֹט דָּא לְגַבֵּי מַלְכָּא עֶבֶד מְטַטְרוֹן. וְאָדָם קַדְמָאָה דְּלָא נָטַר יְקָר דְּיָהֲבוּ לֵיהּ, נַחְתּוּ לֵיהּ לְמֵיכַל עִם חֲמוֹרִים (חמריה), וְאָמַר אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד. וְיִשָּׂשׂכָר בְּהַאי חֲמָרָא, זָכָה לְאִתְקְרֵי ׳יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם׳ (בראשית מט, יד).
תרגום
כשהקב"ה מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ, אֵינוֹ מֶלֶךְ. וּכְשֶׁחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, ׳וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ׳ (זכריה יד). וְכָךְ יִשְׂרָאֵל, נֶאֱמַר בָּהֶם, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. כְּמוֹ שֶׁהָאָב, הֵם בָּנָיו. אֵינָם בְּנֵי מְלָכִים, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֶדְיוֹט זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא הֶדְיוֹט לְרִבּוֹנוֹ, בְּרָכָה עָלָיו נֶאֱמַר אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךְ. וְהֶדְיוֹט זֶה לְגַבֵּי הַמֶּלֶךְ עֶבֶד מְטַטְרוֹן. וְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא שָׁמַר אֶת הַכָּבוֹד שֶׁנָּתְנוּ לוֹ, הוֹרִידוּ אוֹתוֹ לֶאֱכֹל עִם חֲמוֹרִים, וְאָמַר, אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד. וְיִשָּׂשכָר זָכָה לְהִקָּרֵא בַּחֲמוֹר הַזֶּה, ׳יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם׳ (בראשית מט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קודשא בריך הוא כד איהו לבר מאתריה, לאו איהו מלך. וכד אתהדר לאתריה, ׳והיה יהו"ה למלך׳ (זכריה יד). והכי ישראל, אתמר בהון, כל ישראל בני מלכים. כגוונא דאבא, אינון בנוי. לאו אינון בני מלכים, עד דיהדרון לארעא דישראל. ואי תימא דהדיוט דא, אף על גב דאיהו הדיוט לגבי מאריה, עליה אתמר, אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. והדיוט דא לגבי מלכא עבד מטטרון. ואדם קדמאה דלא נטר יקר דיהבו ליה, נחתו ליה למיכל עם חמורים (חמריה), ואמר אני וחמורי נאכל באבוס אחד. ויששכר בהאי חמרא, זכה לאתקרי ׳יששכר חמור גרם׳ (בראשית מט, יד).
התרגום: כשהקב"ה מחוץ למקומו, אינו מלך. וכשחוזר למקומו, ׳והיה ה' למלך׳ (זכריה יד). וכך ישראל, נאמר בהם, כל ישראל בני מלכים. כמו שהאב, הם בניו. אינם בני מלכים, עד שיחזרו לארץ ישראל. ואם תאמר שהדיוט זה, אף על גב שהוא הדיוט לרבונו, ברכה עליו נאמר אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. והדיוט זה לגבי המלך עבד מטטרון. ואדם הראשון שלא שמר את הכבוד שנתנו לו, הורידו אותו לאכל עם חמורים, ואמר, אני וחמורי נאכל באבוס אחד. ויששכר זכה להקרא בחמור הזה, ׳יששכר חמור גרם׳ (בראשית מט).
מן המפרשים
אור החמה: ואי תימא דהדיוט וכו' כיון שאמרנו שהוא עני ועבד והדיוט שמא יעלה על דעתך לומר ששפעו והשגחתו דבר קל ואין בו כדי חיות העולם ח"ו. אלא הוא שר העולם וכל העולם אינו ניזון אלא על ידי שפעו וזהו אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שיש בה כדי…
אור יקר: יששכר חמור גרם אשרי מי שזכה להתלבש בו ולצאת מהרע, מלכותו כבל משלח דאתלבשת בעשר קליפין לאכפיא לון, ונתלבשה בעשר קליפין לינקם מסמאל המן ומזרש לילית ועשר בניו עשר קליפין כדפירשו בתיקונים, ואי תימא דייתייחד וכו׳ כלומר בתר דאמרת…
הסולם: קב"ה כד איהו וכו': הקב"ה כשהוא מחוץ למקומו, אינו מלך. וכשחוזר למקומו, והיה ה' למלך. וכך ישראל נאמר בהם, כל ישראל בני מלכים. וכמו האב, כן הבנים אינם בני מלכים עד שיחזרו לארץ ישראל. ואם תאמר, שזה הרוכב על החמור הוא הדיוט. ומשיב,…