והתורה שנתנה נשברו לוחותיה שמשולים לבתולים - והחתן שלה שבר את בתוליה, ומי שמוציא עליה שם רע יאמר לו הקבה שהיא בת המלך
כי תצא · וענשו אתו מאה כסף כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - סוד אסתר והכלה שנתנה לאברהם ולישראל ושיחת אליהו עם הרועה הנאמן · מאמר 1 · פיסקה 14 · דף רעו ע"ב
לשון הזוהר
וְאוֹרַיְיתָא דְּאִתְבְּרִיאַת (נ"א דאתייהיבת), אִתְּבָּרוּ לוּחִין דִּילָהּ, דְּאִינּוּן מְשׁוּלִים לַבְּתוּלִים. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲדַר יָהִיב לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, לְנַטְרָא לָהּ, אוֹרַיְיתָא דְבְּעַל פֶּה אִתְקְרִיאַת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְחָתָן דִּידָהּ, תָּבַר בְּתוּלִים דִּילָהּ. וּמַאן דְּאַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עָלָהּ, דְּיֵימָּא דְּהָא הַהִיא אוֹרַיְיתָא לָאו אִיהִי דָּא, דְּהָא לוּחִין דִּילָהּ אִתְּבָּרוּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵימָּא לֵיהּ, דְּאִיהוּ ׳אֲבִי הַנַּעֲרָה׳: בַּת, דְּאִיהוּ בְּתֵיבַת בְּרֵאשִׁית, אִיהִי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר ׳וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה׳ (דברים כב, יז), וְאִתְפַּתְחַת יְרִיעָה מִסֵפֶר תּוֹרָה, וְיֶחֶזּוּן דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלּוּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ׳ (שמות לד, א).
תרגום
וְהַתּוֹרָה שֶׁנִּבְרְאָה [ שֶׁנִּתְּנָה ], נִשְׁבְּרוּ לוּחוֹתֶיהָ, שֶׁמְּשׁוּלִים לַבְּתוּלִים. והקב"ה חָזַר וְנָתַן אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר אוֹתָהּ. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִקְרֵאת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְהֶחָתָן שֶׁלָּהּ שָׁבַר אֶת בְּתוּלֶיהָ. וּמִי שֶׁמּוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, שֶׁיֹּאמַר שֶׁהַתּוֹרָה הִיא אֵינֶנָּה זוֹ, שֶׁהֲרֵי לוּחוֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ - הקב"ה, שֶׁהוּא אֲבִי הַנַּעֲרָה, יֹאמַר לוֹ: בַּת, שֶׁהִיא בְּתֵבַת בְּרֵאשִׁית, הִיא בַּת הַמֶּלֶךְ. הקב"ה אוֹמֵר: ׳וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה, וְנִפְתַּחַת יְרִיעָה מִסֵּפֶר תּוֹרָה, וְיִרְאוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ׳ (דברים כב) ׳פְּסָל לְךְ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשּנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ׳ (שמות לד, א).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואורייתא דאתבריאת (נ"א דאתייהיבת), אתברו לוחין דילה, דאינון משולים לבתולים. וקודשא בריך הוא הדר יהיב לון לישראל, לנטרא לה, אורייתא דבעל פה אתקריאת הלכה למשה מסיני. וחתן דידה, תבר בתולים דילה. ומאן דאפיק שום ביש עלה, דיימא דהא ההיא אורייתא לאו איהי דא, דהא לוחין דילה אתברו. קודשא בריך הוא יימא ליה, דאיהו ׳אבי הנערה׳: בת, דאיהו בתיבת בראשית, איהי ברתא דמלכא. קודשא בריך הוא אמר ׳ופרשו השמלה׳ (דברים כב, יז), ואתפתחת יריעה מספר תורה, ויחזון דאתמר ביה, ׳פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת׳ (שמות לד, א).
התרגום: והתורה שנבראה [ שנתנה ], נשברו לוחותיה, שמשולים לבתולים. והקב"ה חזר ונתן אותם לישראל לשמר אותה. תורה שבעל פה נקראת הלכה למשה מסיני, והחתן שלה שבר את בתוליה. ומי שמוציא עליה שם רע, שיאמר שהתורה היא איננה זו, שהרי לוחותיה נשברו - הקב"ה, שהוא אבי הנערה, יאמר לו: בת, שהיא בתבת בראשית, היא בת המלך. הקב"ה אומר: ׳ופרשו השמלה, ונפתחת יריעה מספר תורה, ויראו שנאמר בה׳ (דברים כב) ׳פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׳ (שמות לד, א).
מן המפרשים
אור החמה: ומאן דאפיק וכו' כי כיון שתורה ראשונה היה חירות על הלוחות היה ענין אחד אור אחד אותיות אחירות ואין זה אלא אותיות שפרחו החזירן הב"ה אלא חירות לא בא אלא מפני שינוי הלוחות שהראשונות פסלן הקב"ה ושניות פסלן משרע"ה כאומר פסל לך אמנם…
הסולם: ואורייתא דאתייהיבת וכו': והתורה שנתנה, נשברו הלוחות שלה שהם משולים לבתולים. שכמו שהבתולים עדות על ישרה של הבתולה, כך הלוחות שנתנו לעיני כל ישראל היו עדות על כל התורה. והקב"ה חזר ונתנה לישראל לשמרה, והתורה שבעל פה נקראת הלכה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: